פורום אוצר החכמה

נהגו בקהילות הספרדים ועדות המזרח לומר למנצח בסוף תפילת מנחה לפני עלינו לשבח.
מה המקור והטעם למנהג זה? לכאורה זה לא מופיע אפילו באריז"ל, וכל הפוסקים מתייחסים למנהג כדבר שנמצא ולא גילו טעמו של דבר.

תודה רבה

ככל מנהגי הספרדים בתפילה, יש לבדוק באבודרהם.
אכן נזכר שם לומר מזמור מתהילים, אם כי לא פורש איזה.

מונח בזכרוני משום מה אגודת אזוב לרבי יצחק האזובי. ואינו לפני כעת

בפתח הדביר כמדומני סי' רלא ס"ק ד-ה
ביאר שהטעם שזה כנגד הדלקת המנורה שהיתה העבודה האחרונה ביום בבית המקדש.
והקשה ע"ז א"כ מדוע בשבתות וכד' אומרים מזמור אחר?
וביאר שעיקר הטעם שהמזמור הזה מסוגל כנגד החיצונים שרוצים את התפילה, ולכן בשבת וכד' שבלאו הכי אין לחיצונים שליטה אומרים מזמור אחר .
יעויין שם באריכות.

בסי' חמדת ישראל כתב לומר 'למנצח בנגינות', וכן הוא בסידורי הרש"ש ז"ל, וכ"כ הרב כה"ח (סי' רלב אות ו) ובמנחת אהרן פרדו (כלל יט אות יב) ובשערי תפילה לרבי יעקב רקח (מנחה אות כ).

ולמה בנוסח ספרד אומרים פרק זה לפני ברוך שאמר?
את זה אתה כן מבין?

בן אדם כתב:ולמה בנוסח ספרד אומרים פרק זה לפני ברוך שאמר?
את זה אתה כן מבין?

לא. אתה מוזמן להביא הסבר ומקור גם לעניין הזה..

כ"כ בפע"ח (ושעה"כ), ולא פירש טעמו.

לבי במערב כתב:כ"כ בפע"ח (ושעה"כ), ולא פירש טעמו.

מה כתוב? שכן צריך לומר? או שכן נהוג לומר?
יש הבדל גדול ביניהם

אחר ביאור כוונות 'ה' מלך' (פע"ח שער הזמירות ספ"ג; שעה"כ ענין תפלת השחר), איתא בזה"ל: "אח"כ בימי החול אומרים [מזמור] א'לדים יחננו", עכלה"ק.


ולכללות האשכול, להעיר ממ"ש בשעה"כ (דרושי תפלת השחר פ"ג):

גם תאמר בכל יום אחר תפלת ערבית ומנחה, ושחרית אחר העמידה קודם אלקי נצור - מזמור ס"ז, והוא "מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר א'לדים יחננו כו'"; ויכוין, שיש בו ז' פסוקים זולת פסוק ראשון ויש בו מ"ט תיבות . .

וכ"כ בפע"ח (סוף שער קס"ת):

מע"ח: אחר ג' תפלות - טוב לומר מזמור ה' רועי, ומזמור א'לדים יחננו:

לבי במערב כתב:אחר ביאור כוונות 'ה' מלך' (פע"ח שער הזמירות ספ"ג; שעה"כ ענין תפלת השחר), איתא בזה"ל: "אח"כ בימי החול אומרים [מזמור] א'לדים יחננו", עכלה"ק.


ולכללות האשכול, כ' בשעה"כ (דרושי תפלת השחר פ"ג):

גם תאמר בכל יום אחר תפלת ערבית ומנחה, ושחרית אחר העמידה קודם אלקי נצור - מזמור ס"ז, והוא "מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר א'לדים יחננו כו'"; ויכוין, שיש בו ז' פסוקים זולת פסוק ראשון ויש בו מ"ט תיבות . .

וכ"כ בפע"ח (סוף שער קס"ת):

מע"ח: אחר ג' תפלות - טוב לומר מזמור ה' רועי, ומזמור א'לדים יחננו:

הכוונה היא לסוף תפילת שמונה עשרה.

לבי במערב כתב:

מגדל כתב:הכוונה היא לסוף תפילת שמונה עשרה.

וכי יחשדני מר שאיני יודע לקרוא?!

חלילה, כמובן שזה שאינו יודע לקרוא זה אני.
לא הבנתי באיזה הקשר הבאת את הדברים האלו.

לא באתי אלא להעיר.