פורום אוצר החכמה

מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים כך היה, אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל מתחיל ואומר הללויה וכל העם עונין הללויה וחוזר ואומר הללו עבדי ה' וכל העם עונין הללויה וחוזר ואומר הללו את שם ה' וכל העם עונין הללויה וחוזר ואומר יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם וכל העם עונין הללויה וכן על כל דבר, עד שנמצאו עונין בכל ההלל הללויה מאה ושלש ועשרים פעמים סימן להם שנותיו של אהרן.
וכן כשהקורא מגיע לראש כל פרק ופרק הן חוזרין ואומרין מה שאמר, כיצד כשהוא אומר בצאת ישראל ממצרים כל העם חוזרין ואומרין בצאת ישראל ממצרים, והקורא אומר בית יעקב מעם לועז וכל העם עונין הללויה עד שיאמר אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני וכל העם חוזרין ואומרין אהבתי כי ישמע ה' וכו', וכן כשיאמר הקורא הללו את ה' כל גוים כל העם חוזרין ואומרין הללו את ה' כל גוים.

ממה שאנו רואים שנוהגין עכשיו בימינו בבתי כנסיות כדמפרש ואזיל, שהיו נוהגין לענות הללויה שתי פעמים ולא יותר ואומרים כל ההלל עם המקרא עד הודו ועונין הודו אחריו וחוזרין וקורין עמו עד אנא ועונין אנא הושיעה נא ואנא הצליחה נא אחריו כמו שאנו עושין, ואין זו כקריאת הראשונים שהיו עונים הללויה על כל דבר כדאמרינן במתניתין דהכא ובסוטה (דף ל:), ואמר רבא ממנהג של עכשיו אנו למדים מהו עיקר קריאת הלל כשתיקנוהו תחילה, לפי שהכל חייבין בקריאתו ואין הכל בקיאין בו תקנו אחד קורא ואחרים שומעים והכל עונים מקצת, ועכשיו שכל בני כנסיותינו בקיאין וקורין אותו כולו ואעפ"כ עונין שתי פעמים הללויה והודו לה' ואנא, מכאן אנו יכולים ללמוד מה תקנו הראשונים לענות למי שאין בקיאין ולבקיאין.

הוגה ומעיין כתב:הרמב"ם כותב שכן המנהג בימי חכמים הראשונים, ובמנהג זה ראוי לילך, ושבזמנו יש מנהגים רבים ומשונים בקריאתו ובעניית העם ואין אחד מהם דומה לאחר. ראב"ם סובר שהמנהג הראשון נתקן לצורך אותם שאינם יודעים את ההלל בעל פה (כי סידורים לכולם ודאי לא היו), אבל האנשים היודעים את ההלל בעל פה אומרים עם הש"צ. ונמצא שאין הפער גדול כל כך. אכן בתימן נהגו כרמב"ם.

חלמישצור כתב:ייש"כ הרב סליחות על המובאה.

כפי שביאר הרב הוגה כך משמע מרש"י (סוכה לח ב, ד"ה ממנהגא דהלילא):

ממה שאנו רואים שנוהגין עכשיו בימינו בבתי כנסיות כדמפרש ואזיל, שהיו נוהגין לענות הללויה שתי פעמים ולא יותר ואומרים כל ההלל עם המקרא עד הודו ועונין הודו אחריו וחוזרין וקורין עמו עד אנא ועונין אנא הושיעה נא ואנא הצליחה נא אחריו כמו שאנו עושין, ואין זו כקריאת הראשונים שהיו עונים הללויה על כל דבר כדאמרינן במתניתין דהכא ובסוטה (דף ל:), ואמר רבא ממנהג של עכשיו אנו למדים מהו עיקר קריאת הלל כשתיקנוהו תחילה, לפי שהכל חייבין בקריאתו ואין הכל בקיאין בו תקנו אחד קורא ואחרים שומעים והכל עונים מקצת, ועכשיו שכל בני כנסיותינו בקיאין וקורין אותו כולו ואעפ"כ עונין שתי פעמים הללויה והודו לה' ואנא, מכאן אנו יכולים ללמוד מה תקנו הראשונים לענות למי שאין בקיאין ולבקיאין.

סליחות כתב:

הוגה ומעיין כתב:הרמב"ם כותב שכן המנהג בימי חכמים הראשונים, ובמנהג זה ראוי לילך, ושבזמנו יש מנהגים רבים ומשונים בקריאתו ובעניית העם ואין אחד מהם דומה לאחר. ראב"ם סובר שהמנהג הראשון נתקן לצורך אותם שאינם יודעים את ההלל בעל פה (כי סידורים לכולם ודאי לא היו), אבל האנשים היודעים את ההלל בעל פה אומרים עם הש"צ. ונמצא שאין הפער גדול כל כך. אכן בתימן נהגו כרמב"ם.

זאת אומרת שבתימן לא ידעו אמירת הלל, לא היו בקיאין בה? (ר' דברי הרב חלמיש צור).

הוגה ומעיין כתב:השווה למנהגם להתפלל מוספין תפילה אחת עם הש"צ. אלו תקנות שתקנו למען אלו שאינם בקיאים, גם אם יש בקיאים.

הוגה ומעיין כתב:מטונך, מ"ש מוסף משאר תפילות?
והנכון כמש"נ, ושאני מוספין הבאין מזמן לזמן ואין הכל בקיאין בהם, דמה"ט התקינו להסדירן תחילה.
(אכן לא כל בני תימן נוהגים כך, אלא חלק מהבלאדי. בסידור שיח ירושלים כתב לפני כל תפילה "מתפללים בלחש וחזרה או תפלה אחת בקול רם כתקנת הרמב"ם").

הוגה ומעיין כתב:מטונך, מ"ש מוסף משאר תפילות?
והנכון כמש"נ, ושאני מוספין הבאין מזמן לזמן ואין הכל בקיאין בהם, דמה"ט התקינו להסדירן תחילה.
(אכן לא כל בני תימן נוהגים כך, אלא חלק מהבלאדי. בסידור שיח ירושלים כתב לפני כל תפילה "מתפללים בלחש וחזרה או תפלה אחת בקול רם כתקנת הרמב"ם").

המנהג ברוב בתי כנסיות בכאן להתפלל מנחה תפלה אחת כדי שלא יצטרכו לחזור התפלה בשביל הקדושה אפי' שהזמן מרווח וכן נוהגין במנחת שבת ג"כ גם במוסף שבת כשהאריכו הצבור תפלתם מתפללים תפלת מוסף יחד הם והש"צ מטעם שלבם פונה לצאת ואין מכוונים דעתם היטב וכמו שכבר כתבנו לעיל משם הרלנ"ח בתשו'

במקומות רבים נוהגין בני תימן להתפלל את רוב תפילות העמידה למעט ביום הכיפורים, את תפילות העמידה או את חלקן בתפילה אחת יחד עם שליח ציבור, כל מקום ומנהגו

לכבוד
הרב ... יצ"ו
כנהר שלום !
לשאלתך, אשיב בקצירת האומ"ר. טעם ראשון עיקר ומשום טורח צבור, ועוד טעמים. אי"ה בקרוב יצא לאור שו"ת הריב"ד חלק אהבה, ושם יובאו הדברים בהרחבה. ואני כחותה על הגחלים, כיון ... ואין לי פנאי לנסך.
בברכה נאמנה וש"ש.
ער"ח אחי"ה

איש_ספר כתב:מוסף של יוה"כ משום טורח.

הוגה ומעיין כתב:

איש_ספר כתב:מוסף של יוה"כ משום טורח.

לכאו' צ"ל מוסף של שאר ימים מלבד יוה"כ משום טורח.

ומבין ריסי דבריך נראה שנאמר לך בלחישה טעם אחר. מהו? (מפני שאינם בקיאים?)

איש_ספר כתב:מי יכול לעשות סדר בזה או להפנות למאמר מסכם של העניין?