הפיוט ידוע ע"ש הבא"ח עוד לפני שהגר"י הלל שליט"א נולד. ומה שכתבת שחיברו בעת עליתו לארץ הקודש, אי"ז אלא השערות בעלמא, (הבא"ח חיבר פיוטים רבים בשבח הצדיקים), והמקור היחיד הוא סיפור של ילד שהביא ר' יוסף הגלילי בספרו מירון (עמ' 118) וז"ל שם:
'רבי יוסף חיים הגיע לל"ג בעומר למירון להשתתף בהילולה דרשב"י. שם התקבל בהתלהבות יוצאת מגדר הרגיל. ממש נישא על כפיים. שם במירון השמיע לראשונה את שירו שחיבר לכבוד התנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי והוא השיר המפורסם ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי. כאן מבקש אנכי להביא עדות חיה מפי עד ראיה, אשר זכה להשתתף באותה הילולה של רשב"י במירון בעת שביקר שם רבי יוסף חיים זצ"ל מבגדאד. לדבריו, הוא הופיע בפני קהל החוגגים כאשר טס של כסף היה תלוי בשרשרת על צוארו, על אותו הטס היה חרוט השיר ואמרתם כה לחי, השיר שחיבר אותו צדיק לכבוד הרשב"י. הוא שינן את השיר ואת הלחן שלו לקהל שנן היטב. אף הוא רקד ושמח שם הרבה עם הקהל. אותו עד ראיה לדבר היה רבי יוסף טובול וכו', באותו פרק היה עדיין ילד צעיר, מפיו שמעתי את הסיפור'.
לגבי השיבושים, עד שנדקדק בקוצו של יוד, יש לשים לב שהחרוז המשונה, ואמרתם כה לחי ר' שמעון
צדיקאי גם הוא לא מפי הבא"ח יצא וכל הזכויות שמורות לאנשי מירון.
----------------
בקרוב ייצא לאור ע"י מכון אהבת שלום ספר כביר על הבן איש חי ומורשתו, והנה קטע קצר מן הספר, העוסק בפיוט זה:
עוד בחייו נתחבבו מאד ונתקבלו פיוטיו של רבינו, וחיש מהר התפשטו בקרב הקהל אשר נהג לשוררם בקביעות בעתו ובזמנו דבר נאה ומתקבל. רבים מפיוטיו ופזמוניו נקבעו בספרי השירים והפזמונים אשר נדפסו בבגדאד, בירושלים ובהודו, וכן ברוב ספרי התפלה והמחזורים כמנהג יהודי בבל. ועד עצם היום הזה מושרים ברגשי קודש שלהבתיה, בכיסופין ובהשתפכות הנפש במועדים וזמנים טובים אצל בני קהילות המזרח ושאר קהילות הקודש. כאשר המפורסמים שבהם הם פיוט 'ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי' שחיבר רבינו לכבוד יום ההלולא של התנא הקדוש רשב"י זיע"א, הוא יום ל"ג לעומר, ומכלול פיוטי חג שמחת תורה.
פיוט 'ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי' נדפס במקומות רבים ללא שם מחברו, גם אותיותיו הסדורות בסדר אלפ"א בית"א אינם מחכימות על מייסדו, מצורף לזה שכל כך נתקבל בפי עולי הרגל ביום ההילולה רבה, עד שרבים סבורים כי יסודותיו מימי קדם קדמתה. ולפיכך נברר בשורות מעטות זמן הדפסתו של הפיוט ויחוסו לרבינו:
פיוט נאדר בקודש זה המסדר שבח רשב"י ותורתו, נדפס לראשונה ע"י רבינו בתוך סדר התיקונים לל"ג בעומר הנקרא 'הלולא רבא'1 . ספר זה הופיע בהעלם שם מסדרו, ולפיכך גם הפיוט לא נקרא שם מחברו עליו2 . ומכאן ואילך חזר ונדפס בקבצי פיוטים והדפסים שונים3 , ועדיין לא סר המסווה מעל מחברו. בספר 'שירים ושבחות', הנדפס בחיי חיותו של רבינו, בבגדאד תר"נ לערך חזר ונדפס פיוט זה, ולראשונה נקרא שם מחברו עליו: 'פזמון נאה להרב המובהק כמוהר"ר יוסף חיים הי"ו בן לאותו צדיק הרב הכולל כמהר"ר אליהו ז"ל בן הרב הגדול ראש הגולה שבבבל כמהר"ר משה חיים ז"ל'. כה נתקדש פיוט זה עד שהיו נוהגים לשוררו אחר לימוד תורת רשב"י, וכאשר העיד מהר"ר רבי יצחק נסים רחמים ז"ל בסוף ספר אדרא רבא4 : 'פזמון זה לה"ר הגאון הגדול בענקים ארי במסתרים כמוהר"ר יוסף חיים זיע"א, ונוהגים לשוררו בקול נעים אחר לימוד האדרא קדישא, ובפרט בליל שבועות והושענא רבה ול"ג לעומר'.
1. ליוורנו תרל"ז.
2. והגם שנודע שמו של רבינו כמסדר ספר זה (ראה בנספח ברשימת הספרים אות...) עדיין לא הוסר הלוט מעל תעלומת מחבר הפיוט שכן כמה וכמה פיוטים קדמונים נכללו בספר זה דוגמת 'בר יוחאי' להמקובל האלהי ר"ש לביא ז"ל.
3. ומהם בחיי רבינו: 'שיר חדש' נא אמון תרל"ז, דף נ"א ע"ב; קונטרס פזמונים בן ששה דפים ללא שער, בגדאד תרל"ח, בראשו; 'פיוט בר יוחאי' שם תרמ"ו, דף ג' ע"ב; 'ישיר משה' אסכנדריה תרמ"ו, דף י"ד ע"ב; 'שער השירים' ווארשא תר"נ, דף ל"א ע"ב; 'סדר שבחות' במבי תרמ"ז, עמ' מ"ג; 'הלולא רבא' ירושלים תרנ"א, דף כ"ה ע"א; 'אזהרות' ירושלים תרנ"ו, דף נ"ו ע"א; 'קול זמרה' שם תרס"א, דף ל"ט ע"ב; 'ישמח ישראל' שם תרס"א; 'גודל תלפיות' שם תרס"ג, דף מ"ב ע"ב; 'שיר ושבחה' שם תרס"ה, דף ק' ע"א; 'ספר השירים' בגדאד תרס"ו, דף ק"ב ע"א; 'שירים' שם תרס"ו, דף י"ג ע"א; 'הלולא רבא' שם תרס"ח, דף ס"ב ע"א. גם בידינו הדפס נדיר של הפיוט [דפוס בגדאד] בדף בודד, ובראשו נרשם 'שיר לכבוד התנא האלהי רשב"י זיע"א'.
4 ירושלים תר"ע דף...
שם בספר באה תמונה של הדפס בו הופיע הפיוט לראשונה, ואי"ז מה שהעלית כאן. חוששני שמצאת את זה באיזה עיתון.
