סידור ארץ ישראל
פורסם: ג' פברואר 04, 2020 11:39 am
מה דעתכם על הסידור? כמה הוא מדויק ? האם נכתבו עליו מאמרי ביקורת?
(אני מדבר על המהדורה השניה כמובן)
(אני מדבר על המהדורה השניה כמובן)
איש_ספר כתב:מה דעתכם על הסידור? כמה הוא מדויק ? האם נכתבו עליו מאמרי ביקורת?
(אני מדבר על המהדורה השניה כמובן)
איש_ספר כתב:לדידם של העורכים נוסח אר"י הוא כנראה לא רק מה שהתחבר ונהג על אדמת הארץ הקדושה אלא מה שבלא ספק עוד ינהג. לפיכך הקדיש בא בסידור בעברית! "יתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי המלכים ... ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו... "'. נוסח אר"י מצוי בידנו קטעים קטעים, אבל דוקא קדיש השתמר בקטעים רבים, ואף לא אחד מהם מתעד מנהג שכזה! (אכן חציו השני של הקדיש היה נאמר בלשה"ק וכך גם בספרד הקדומה כפי שמציינים העורכים). שינויים כאלה המבוססים על משאלת לב, מערערים לקורא את הבטחון בסידור כולו, האם הוא מחזיק ביד נוסח אר"י או נוסח אחרית הימים ברוח האתחלתא.
איש_ספר כתב:בנוסח הקדושה נוספו פסוקים, צהלי ורוני יושב ציון, למקור ההוספה נכתב: פסוקים אלו נמצאים בסוף הקדושה בכתב יד אחד (!) ומרומזים בירושלמי (ברכות א ה): ואילין דאמרין צהלי ורוני וגו' אין בו משום ברכה פסוק. נוסח הירו' משמע שהמנהג לא היה רווח ועוד שהיתה לו התנגדות (במשמעות ההתנגדות של "ברכה פסוק" האריך וידר) והעד לכך הוא הופעתו בקטע אחד (לדברי העורכים). ובכל זאת שולבו הפסוקים בקדושה. לא קשה לשער למה...
איש_ספר כתב:קלות הדעת שבה מפוזרים שם ברכות וחתימותיהן היא מדהימה. כך קדושת השם לעשי"ת חותמת בא"י אדיר במלוכה והאל הקדוש' העורכים מודים שמן הירושלמי נראה שחתמו באופן אחר, אך הם בחרו בקטע גניזה אחד. אני לא בקי בסוגיא, אך ידוע שמקורות אחרים ואולי גם מן הירושלמי עצמו, שחתמו כך רק במוסף של ר"ה ושזה קשור לשיטת ריב"נ לכלול מלכויות בקדושת השם. עכ"פ מפליא לראות על איזה יסודות רעועים בנויים הדברים.
איש_ספר כתב:אגב, האם מטבע 'חיי עולם נטעה בתוכנו'' לא נהג באר"י?
חלמישצור כתב:הרב אי"ס, אם כי המניע אכן הוא רומנטיקא דגאולה הטכניקה דווקא מיובאת מחו"ל. עיין מאמרה של ד' מרקס, שפתיהם דובבות: שימוש בחומרים ליטורגיים מגניזת קהיר בתפילות ימינו, גנזי קדם יג (תשע"ז), 74-39.
לוצאטי כתב:איש_ספר כתב:לדידם של העורכים נוסח אר"י הוא כנראה לא רק מה שהתחבר ונהג על אדמת הארץ הקדושה אלא מה שבלא ספק עוד ינהג. לפיכך הקדיש בא בסידור בעברית! "יתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי המלכים ... ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו... "'. נוסח אר"י מצוי בידנו קטעים קטעים, אבל דוקא קדיש השתמר בקטעים רבים, ואף לא אחד מהם מתעד מנהג שכזה! (אכן חציו השני של הקדיש היה נאמר בלשה"ק וכך גם בספרד הקדומה כפי שמציינים העורכים). שינויים כאלה המבוססים על משאלת לב, מערערים לקורא את הבטחון בסידור כולו, האם הוא מחזיק ביד נוסח אר"י או נוסח אחרית הימים ברוח האתחלתא.
אתה צודק שאין תיעוד מלא, אך בעמ' 31 העורכים מביאים ראיות מסתברות שגם חציו הראשון של הקדיש היה נאמר בלה"ק, כגון לשון הגמ' הידועה בברכות ג ע"א.
איש_ספר כתב:חלמישצור כתב:הרב אי"ס, אם כי המניע אכן הוא רומנטיקא דגאולה הטכניקה דווקא מיובאת מחו"ל. עיין מאמרה של ד' מרקס, שפתיהם דובבות: שימוש בחומרים ליטורגיים מגניזת קהיר בתפילות ימינו, גנזי קדם יג (תשע"ז), 74-39.
לא הצלחתי להוריד. אשמח אם תניח את המאמר לפנינו...
איש_ספר כתב:לוצאטי כתב:איש_ספר כתב:לדידם של העורכים נוסח אר"י הוא כנראה לא רק מה שהתחבר ונהג על אדמת הארץ הקדושה אלא מה שבלא ספק עוד ינהג. לפיכך הקדיש בא בסידור בעברית! "יתגדל ויתקדש שמו של מלך מלכי המלכים ... ויצמיח ישועתו ויקרב משיחו... "'. נוסח אר"י מצוי בידנו קטעים קטעים, אבל דוקא קדיש השתמר בקטעים רבים, ואף לא אחד מהם מתעד מנהג שכזה! (אכן חציו השני של הקדיש היה נאמר בלשה"ק וכך גם בספרד הקדומה כפי שמציינים העורכים). שינויים כאלה המבוססים על משאלת לב, מערערים לקורא את הבטחון בסידור כולו, האם הוא מחזיק ביד נוסח אר"י או נוסח אחרית הימים ברוח האתחלתא.
אתה צודק שאין תיעוד מלא, אך בעמ' 31 העורכים מביאים ראיות מסתברות שגם חציו הראשון של הקדיש היה נאמר בלה"ק, כגון לשון הגמ' הידועה בברכות ג ע"א.
יש"כ על הדברים
לא הבנתי מה שייך לדבר במונחים של הסתברות כשיש לפנינו קטעים רבים מן הגניזה המחזיקים את טופס קדיש ואף באחד מהם אין נוסח בלה"ק?