ביקורת תהיה כתב:דוגמא: אוהב עמו ישראל, גאל ישראל, שומר עמו ישראל, המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו, המאיר לעולם כולו בכבודו, המקדש שמו ברבים; ואינך זיל גמור.
יוצאים מן הכלל: שאותך לבדך ביראה נעבוד, הטוב שמך ולך נאה להודות; ואינך איזיל אגמור.
מדברי הרוקח בהלכות תפילה סימן שס"ג נראה שבחתימה אינו צריך למלכות והזכרת השם כמי שהזכיר מלכות דמיא, ע"ש, וא"כ שפיר הוי לן למימר בלשון נסתר.
וכן הוא בכסף משנה בריש הלכות קר"ש, ובעוד ראשונים ואחרונים.
(לגבי אותך לבדך ביראה נעבוד יתכן שבקשה הוא ודומיא דברוך אתה ה למדני חוקיך (ע' רש"י ברכות י"א:), ובהמשך דברי הרוקח שם, מבואר שבכהאי גוונא אינו צריך מלכות, וא"כ יתכן שלא נוכל לומר שחתימת ברכה זו הוי כמאן דאית ליה מלכות, ולכן תיקנו בלשון נכח).
איברא, נראה שאין דעת הרמב"ן כדעת הרוקח וסייעתו, כי הא דלעיל שהרוקח חילק בין ברכת הודאה שטעון הזכרת מלכות, לברכת בקשה ותביעת צרכי האדם שבשמו"ע שלא תקנו בה מלכות (ועי' ב"ח או"ח רי"ד). אבל לרמב"ן (ועל דעתי בתוס' כנ"ל) מבואר שאין חילוק בין שמו"ע לשאר ברכות, ובעצם תקנו ליה מלכות (אלוקי אברהם), והא דלא מזכירים מלכות בשאר ברכות שמו"ע דסמוכות הם.
אבל באמת לכו"ע בחתימה אין שייך מלכות כדאיתא בתוס' שם בברכות מ:, והטעם של הרוקח בזה אפשר לומר שהוא לכל הדעות, ורק במה שחילק בסוגי הברכות בזה נחלקו.
ולגבי הטוב שמך ולך נאה להודות, צ"ע. תודה על הערה זו!