פורום אוצר החכמה

בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?

ומדוע לא מזכירים במוסף גם את פסוק "ושעיר אחד לחטאת" וגו'?
(זה לא בדקתי, יתכן ועומדים על כך, לשאלה הראשונה, לא מצאתי התייחסות).

חרט כתב:בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?

ומדוע לא מזכירים במוסף גם את פסוק "ושעיר אחד לחטאת" וגו'?
(זה לא בדקתי, יתכן ועומדים על כך, לשאלה הראשונה, לא מצאתי התייחסות).

"עולה" היא שם הקרבן, שיכול לכלול יותר מבהמה אחת ("וביום השבת שני כבשים... עולת שבת בשבתו").

וכך גם בפרשת ר"ח עצמה: "ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' פרים... עולה ריח ניחוח... עולת חודש בחדשו".

מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות" (וככה"נ כוונתו שאע"פ שלשון "עולת" יכול להתפרש על קרבן העולה, אי"ז מתאים כשלאחמ"כ אומר "שעירי" בלשון רבים).
ובענין שעירי ר"ח הראה פעם (איני זוכר המקור) שבזמן המשיח יקריבו את כל השעירים שלא הוקרבו בזמן הגלות ועל זה קאי לשון רבים.

איש פלוני כתב:מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות" (וככה"נ כוונתו שאע"פ שלשון "עולת" יכול להתפרש על קרבן העולה, אי"ז מתאים כשלאחמ"כ אומר "שעירי" בלשון רבים).
ובענין שעירי ר"ח הראה פעם (איני זוכר המקור) שבזמן המשיח יקריבו את כל השעירים שלא הוקרבו בזמן הגלות ועל זה קאי לשון רבים.

viewtopic.php?f=7&t=33372&hilit=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A1#p5064
ובהמשך האשכול שם

איש פלוני כתב:מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות".

אם הלכה – נקבל, ואם סברא – לא נאבה ולא נשמע.

איש פלוני כתב:מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות" (וככה"נ כוונתו שאע"פ שלשון "עולת" יכול להתפרש על קרבן העולה, אי"ז מתאים כשלאחמ"כ אומר "שעירי" בלשון רבים).
ובענין שעירי ר"ח הראה פעם (איני זוכר המקור) שבזמן המשיח יקריבו את כל השעירים שלא הוקרבו בזמן הגלות ועל זה קאי לשון רבים.

כן מובא בסידורו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א (כמדומני בתפלת מוסף לשבת "ואת מוסף יום השבת הזה"
וכ"כ התפארת שלמה על "ואת מוסף יום השבת הזה".

בן ראובן כתב:הזכרתני מעשה, שנכחתי פעם בשיעורו של רב אחד שפתח בשאלה: מדוע אומרים במוסף ר"ח "ושעירי חטאות לכפר בעדם", והלא אין מקריבים בר"ח אלא שעיר אחד? והאריך למעניתו בפלפולא דאורייתא. שאלתיו: הרי אנו פותחים "ראשי חדשים לעמך נתת", וב"ראשי חדשים" מקריבים "שעירי חטאות". והשיבני: גם זה תירוץ טוב...

אם יש ראש חודש יומים.
מקריבים רק באחד הימים?!

חרט כתב:בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?

ומדוע לא מזכירים במוסף גם את פסוק "ושעיר אחד לחטאת" וגו'?
(זה לא בדקתי, יתכן ועומדים על כך, לשאלה הראשונה, לא מצאתי התייחסות).

על השאלה האחרונה מדוע לא מזכירים ושעיר אחד לחטאת מצ"ב מהבני יששכר

חרט כתב:בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?

עי' אבודרהם הע' 57 - 58