פורום אוצר החכמה

שלום לחברי הפורום
מדוע אין אומרים הקטע "ושמרו" לפני שמו"ע דליל שבת.
סידור תהלת השם - נוסח האר"י ז''ל
אשמח לשמוע את דעתכם ומראי מקומות תודה מראש

משום הפסק בין גאולה לתפלה, אמנם עי' שו"ע הרב סי' רס"ז סעי' ו'

מתוך גליון שיחת השבוע:


שאלה: יש קהילות שבהן נהוג לומר את פסוקי 'ושמרו' לאחר ברכת 'השכיבנו' בתפילת ערבית של שבת, ויש קהילות שאינן אומרות זאת. מדוע?

תשובה: בימי הגאונים הנהיגו לומר לפני תפילת שמונה-עשרה של ערבית בימי החול את פסוקי 'ברוך ה' לעולם', המסתיימים בברכה נוספת. יש אומרים שהטעם לכך הוא, כדי להמתין למאחרים לבוא לתפילה, שלא יישארו לבד בבית-הכנסת, שהיה אז מחוץ לעיר. יש קהילות בחו"ל הנוהגות כך גם בימינו.

ברוב קהילות ישראל, ספרדים ואשכנזים, בארץ ובחו"ל, נוהגים לומר בליל שבת את פסוקי 'ושמרו' בין 'השכיבנו' לחצי-קדיש, "לומר שאם ישמרו שבת – אין צריכין שמירה. והוא גם-כן מעין גאולה, שאם שמרו ישראל שתי שבתות – מיד נגאלין".

בשלושת הרגלים אומרים במקום 'ושמרו' את הפסוק (ויקרא כג,מד) "וידבר משה את מועדי ה'"; בראש-השנה "תקעו בחודש שופר" (תהילים פא,ד); וביום-הכיפורים "כי ביום הזה יכפר" (ויקרא טז,ל). ה'דרישה' מבאר, שזה נחשב "תפילה ארוכה" ואינו נחשב 'הפסק', מכיוון שאלה פסוקי קדושת היום, שהיא העיקר בתפילה.

מנהג חב"ד, כדעת הרשב"ם, הרמב"ן ועוד (וכן מנהג הגר"א), שאין אומרים את כל הנ"ל, מחשש 'הפסק'. והוסיף בעל-התניא בסידורו, שלפי מנהג זה אין להפסיק גם בהכרזת 'יעלה ויבוא' בליל ראש-חודש וכדומה (מזכירים זאת בטפיחה על הבימה בלבד).

מקורות: ברכות ד,א תוד"ה אמר. טושו"ע או"ח סי' רסז ונו"כ, שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ה-ו וביאור הגר"א שם ומעשה רב אות סז. צמח-צדק, פסקי-דינים או"ח סי' רלו. שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' קלט. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 27. סידור 'צלותא דאברהם' ח"ב עמ' תשפו; אשי ישראל פכ"ח סי"ז ופל"ו סכ"ב; חקרי מנהגים ח"א עמ' קיג, וש"נ.

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... goryID=975

ועדיין
מדוע זה הוכנס לסידור תהלת השם?

ראה שער הכולל על אתר (עמ' נו במהדורת תנש"א).

סגי נהור כתב:ראה שער הכולל על אתר (עמ' נו במהדורת תנש"א).

תוכל לעלות לכאן?
תודה מראש

סגי נהור כתב:ראה שער הכולל על אתר (עמ' נו במהדורת תנש"א).

מוסג"פ:

יש"כ עצום
על "אקדמות מילין" האם אומרים וכו' כבר דנו בזה בפורום מכובד זה?

גם כן נכנס לסידור

Eli Halevi כתב:על "אקדמות מילין" האם אומרים וכו' כבר דנו בזה בפורום מכובד זה?

ככל הידוע לי - לא.

אי-אמירתו נתפרשה בסהמ"נ (ע' 44), מפני שלא אמרוהו בליובאוויטש, אך בחלק מקהלות חב"ד בעבר נהגו לאמרו (וכ"כ גם בשעה"כ פ"מ ס"ק יז). כיון שביעקאטרינאסלאוו, מקום רבנותו של אביו הרלוי"צ זלה"ה, נהגו לאמרו - המשיך כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לנהוג כן כל ימיו, והי' אומרו בלחש (מתחיל קודם קרה"ת, ומשלים בין גברא לגברא).
בכ"ז - ראה 'המלך במסיבו' ח"א ע' מז. שם ע' קעא-קעב. ח"ב ע' קלב.

יש סיפור מפורסם על כך שבעה"ת דן בנושא זה עם מחותנו, ידידו ורעו, הרלוי"צ מבראדיטשוב, ור' לוי יצחק ניסה לשכנעו בענין 'ושמרו' ומעלתו, ואמר לו שכאשר אומרים 'ושמרו' נעשה רעש גדול בשמים, ואמר בעה"ת: "לא בכל הירידים צריך להשתתף"... (באידיש כמובן).

ומסופר שזה שהכניס בעה"ת את זה לסידורו (הדבר היחיד שהכניס למרות שלא אומרים אותו בפועל) הוא מפני כבודו של מחותנו הצדיק ר' לוי יצחק.

'אקדמות' זה ענין אחר לגמרי, בעה"ת בוודאי לא הכניס את זה בסידור כי בכלל לא התעסק עם הענינים של קריאת התורה וכו', זה הוספה מאוחרת בהרבה.

לבי במערב כתב:

Eli Halevi כתב:על "אקדמות מילין" האם אומרים וכו' כבר דנו בזה בפורום מכובד זה?

ככל הידוע לי - לא.

ישר כח.

מעשה בקשר לאקדמות...
אחד מהשפיצים ביקטרינוסלב הקניט את ר' לויק על זה, כי בליובאוויטש לא אומרים.

ר' לויק ענה לו -- בליובאוויטש ערים כל הלילה, שומעים מאמר מהרבי, חוזרים עליו, אח"כ קמים בבוקר השכם, לומדים חסידות שעות, ומתפללים באריכות. לכן, לא נשאר זמן לומר אקדמות.

וסיים ר' לויק -- *אתה*, יכול לומר אקדמות...

בר"ד יום שש"פ בעת הסעודה תש"ל ('המלך במסיבו' ח"ב ע' קלב. 'תורת מנחם' ח"ס ריש ע' 106) - ש'אקדמות' נמצא בסי' אדה"ז, ואעפ"כ אין נוהגים לאמרו, כ'אל תירא עבדי יעקב' דמוצש"ק.

Eli Halevi כתב:אחד מהשפיצים ביקטרינוסלב הקניט את ר' לויק על זה, כי בליובאוויטש לא אומרים.
ר' לויק ענה לו -- בליובאוויטש . . לא נשאר זמן לומר אקדמות. וסיים ר' לויק -- *אתה*, יכול לומר אקדמות...

הי' נחמד ביותר אילו יכולתי להאמין למעשי' נאה זו, אך מה אעשה, שהרי ביקטרינוסלב לא היו 'שפיצים' יתר על המדה...
[בניקולייב (שם הי' ביהכ"נ ד'שפיץ חב"ד') לא אמרו 'אקדמות', ככה"נ].

מ"מ, 'רעיון' הסיפור נכון הוא, כמובן; והן-הן דברי זקן-חותנו בשעה"כ.

דרומי כתב:יש סיפור מפורסם על כך שבעה"ת דן בנושא זה עם מחותנו, ידידו ורעו, הרלוי"צ מבראדיטשוב, ור' לוי יצחק ניסה לשכנעו בענין 'ושמרו' ומעלתו, ואמר לו שכאשר אומרים 'ושמרו' נעשה רעש גדול בשמים, ואמר בעה"ת: "לא בכל הירידים צריך להשתתף"... (באידיש כמובן).

ומסופר שזה שהכניס בעה"ת את זה לסידורו (הדבר היחיד שהכניס למרות שלא אומרים אותו בפועל) הוא מפני כבודו של מחותנו הצדיק ר' לוי יצחק.

'אקדמות' זה ענין אחר לגמרי, בעה"ת בוודאי לא הכניס את זה בסידור כי בכלל לא התעסק עם הענינים של קריאת התורה וכו', זה הוספה מאוחרת בהרבה.

מעניין.

דרומי כתב:יש סיפור מפורסם על כך שבעה"ת דן בנושא זה עם מחותנו, ידידו ורעו, הרלוי"צ מבראדיטשוב, ור' לוי יצחק ניסה לשכנעו בענין 'ושמרו' ומעלתו, ואמר לו שכאשר אומרים 'ושמרו' נעשה רעש גדול בשמים, ואמר בעה"ת: "לא בכל הירידים צריך להשתתף"... (באידיש כמובן) . .

'ימי מלך' ח"ב ע' 698 הע' 97, מכפ"ח גל' 365 (ה' שבט תשמ"ט) ע' 17.

מצו"ב:

לבי במערב כתב:בר"ד יום שש"פ בעת הסעודה תש"ל ('המלך במסיבו' ח"ב ע' קלב. 'תורת מנחם' ח"ס ריש ע' 106) - ש'אקדמות' נמצא בסי' אדה"ז, ואעפ"כ אין נוהגים לאמרו, כ'אל תירא עבדי יעקב' דמוצש"ק.

ההשוואה מעניינת. כי בדרושי חסידות הובאו ונתבארו לא רק פיוטים שאין נוהגים לומר, ולא רק נוסחי תפילה שאינם בנוסח אדה"ז, אלא גם דעות שנדחו מהלכה! (ובהסברת הדברים ראה לקולו"צ-אג"ק עמ' רו). משא"כ פיוטים שהוכנסו לסידור, שהחידוש באי אמירתם גדול יותר (אם אכן אקדמות הוכנס ע"י אדה"ז לסידור).

אראל כתב:משום הפסק בין גאולה לתפלה, אמנם עי' שו"ע הרב סי' רס"ז סעי' ו'

גם לשיטת הגר"א אין אומרים וכך נוהגים במרבית הישיבות.
שמתי לב לכך שזה לא הדבר היחיד שהגר"א ובעל התניא תמימי דעים בו.
מן הסתם כבר כתבו על כך

אכן, כמדומני שיש איזה אשכול על דברים דומים וחופפים.

אין כל קשר לענין ה'אקדמות', שאדה"ז לא התעסק בהכנסתו לסידור כי בכלל לא עסק בחלק זה של קריאת התורה וכו', והן הכנסתו לסידור והן זה שלא נוהגים לאומרו הם מאוחרים יחסית.

חרסון כתב:

לבי במערב כתב:בר"ד יום שש"פ בעת הסעודה תש"ל ('המלך במסיבו' ח"ב ע' קלב. 'תורת מנחם' ח"ס ריש ע' 106) - ש'אקדמות' נמצא בסי' אדה"ז, ואעפ"כ אין נוהגים לאמרו, כ'אל תירא עבדי יעקב' דמוצש"ק.

ההשוואה מעניינת. כי בדרושי חסידות הובאו ונתבארו לא רק פיוטים שאין נוהגים לומר, ולא רק נוסחי תפילה שאינם בנוסח אדה"ז, אלא גם דעות שנדחו מהלכה! (ובהסברת הדברים ראה לקולו"צ-אג"ק עמ' רו). משא"כ פיוטים שהוכנסו לסידור, שהחידוש באי אמירתם גדול יותר (אם אכן אקדמות הוכנס ע"י אדה"ז לסידור).

דרומי כתב:אכן, כמדומני שיש איזה אשכול על דברים דומים וחופפים.

אין כל קשר לענין ה'אקדמות', שאדה"ז לא התעסק בהכנסתו לסידור כי בכלל לא עסק בחלק זה של קריאת התורה וכו', והן הכנסתו לסידור והן זה שלא נוהגים לאומרו הם מאוחרים יחסית.

מי היה אחראי להכניס את שאר הקטעים כגון אקדמות?

חרסון כתב: . . משא"כ פיוטים שהוכנסו לסידור, שהחידוש באי אמירתם גדול יותר (אם אכן אקדמות הוכנס ע"י אדה"ז לסידור).

רק אדגיש:
בסופו של דבר מדובר בר"ד, בלתי-מוגה, ובפרט - שמשעת הסעודות הוא; וכידוע, בקל יכולים ליפול אי-דיוקים ברשימות כגון אלו. וד"ל.

Eli Halevi כתב:מי היה אחראי להכניס את שאר הקטעים כגון אקדמות?

בעיקרון, סי' 'תורה אור' ח"ב נתחבר ע"י הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע, כמפורש בשער הספר.

[נמחק מפני שכבר קדמני אחר].

טעות

לבי במערב כתב:

חרסון כתב: . . משא"כ פיוטים שהוכנסו לסידור, שהחידוש באי אמירתם גדול יותר (אם אכן אקדמות הוכנס ע"י אדה"ז לסידור).

רק אדגיש:
בסופו של דבר מדובר בר"ד, בלתי-מוגה, ובפרט - שמשעת הסעודות הוא; וכידוע, בקל יכולים ליפול אי-דיוקים ברשימות כגון אלו. וד"ל.

Eli Halevi כתב:מי היה אחראי להכניס את שאר הקטעים כגון אקדמות?

בעיקרון, סי' 'תורה אור' ח"ב נתחבר ע"י הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע, כמפורש בשער הספר.

יש"כ
אציין שנינו זה הרבי נשי"ד
אאל"ט היה רבה של ניקולייב לפני ר' שלמה ינובסקי...

Eli Halevi כתב:

לבי במערב כתב:

חרסון כתב: . . משא"כ פיוטים שהוכנסו לסידור, שהחידוש באי אמירתם גדול יותר (אם אכן אקדמות הוכנס ע"י אדה"ז לסידור).

רק אדגיש:
בסופו של דבר מדובר בר"ד, בלתי-מוגה, ובפרט - שמשעת הסעודות הוא; וכידוע, בקל יכולים ליפול אי-דיוקים ברשימות כגון אלו. וד"ל.

Eli Halevi כתב:מי היה אחראי להכניס את שאר הקטעים כגון אקדמות?

בעיקרון, סי' 'תורה אור' ח"ב נתחבר ע"י הגה"ח הרב אברהם דוד לאוואוט נ"ע, כמפורש בשער הספר.

יש"כ

Eli Halevi כתב: . . בניקולייב נהגו כן לומר אקדמות . .

אשמח אם תציג מקור לטענה זו.

Eli Halevi כתב: . . ויתכן וזו הסיבה שהנ"ל הכניס זאת לסידור

הסיבה מפורשת בשעה"כ (הובא לעיל), ואי"צ להשערות.