פורום אוצר החכמה

חכ''א שליט''א עוסק בביאור הסידור על דרך פשט בלשון קלה ובהירה השווה לכל נפש, וכשהגיע אצל מקרא זה נתלבט ונתחבט ולא ידע צדיק נפש מה יפרש בזה על דרך פשוט, מהו על ידי ההוא טמיר ונעלם, ולא זכה לחכמת הקבלה, והסתפק אם למשוך ידו וקולמוסו ממילות אלו, אחר נמלך וביקש לשאול אצל החכמים ומביני מדע שמא ביאור פשוט יש כאן.
ושליחותא דידיה קא עבדינא.
והמסייע שכמ''ה לעשות רצון צדיק.

שייף נפיק כתב:חכ''א שליט''א עוסק בביאור הסידור על דרך פשט בלשון קלה ובהירה השווה לכל נפש, וכשהגיע אצל מקרא זה נתלבט ונתחבט ולא ידע צדיק נפש מה יפרש בזה על דרך פשוט, מהו על ידי ההוא טמיר ונעלם, ולא זכה לחכמת הקבלה, והסתפק אם למשוך ידו וקולמוסו ממילות אלו, אחר נמלך וביקש לשאול אצל החכמים ומביני מדע שמא ביאור פשוט יש כאן.
ושליחותא דידיה קא עבדינא.
והמסייע שכמ''ה לעשות רצון צדיק.

למטב ידיעתי, ביטוי זה (שאיננו מקרא) לא מופיע בסידורי המקובלים (ובעקבותיהם בסידורי הספרדים) אלא רק בסידורים נוסח ספרד החסידי.
אז לכאורה המקור לחפש זה בספרי חסידות.

( שו''ת חות יאיר סימן רי, שו''ת חקל יצחק ספינקא סימן ז)

בשו''ת חקל יצחק מבאר שהיחוד הוא שם הנכתב עם הנקרא,
(וזה ע''י השורש של שני השמות, והוא טמיר ונעלם (מלקראו שם))

ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה ( נחמיה ט)
בשם הנקרא מכבדים את ה',
והוא אחד עם השם המפורש הנכתב,
וניתן לנו רשות לברך כך,
ובאמת כוונתינו למי שמרומם מכל ברכה ותהלה.

במקור: טמיר וגניז, והוא לאורך ורוחב הזהר
משמעותו: כתר, בד"כ אריך (אבל לפעמים כתר עליון, ולפעמים הקו עצמו) והוא שמייחד בין קודשא בריך הוא (ז"א) ושכינתיה (נוק)