פורום אוצר החכמה

לקראת סיום הברכה אנו מבקשים: "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, ותוליכנו קוממיות לארצנו".

ויש לעיין מה עניין בקשה על א"י באמצע ברכה שעניינה הוא התורה.

עלה בדעתי שהוא קשור למה שביקשנו קודם לכן: לשמר ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך.

ואין שמירת ועשיית וקיום חלק גדול מאד מהתורה אלא בא"י, וחלק קטן יותר גם מצריך שיהיו כל או רוב יושביה עליה.
לכן אנו מבקשים על קיבוץ גלויות ועליה לא"י.

אשמח לשמוע את דעתכם.

הברכה עוסקת באהבת ה' לעמו והבחירה בו, וע"כ מבקשים על חידוש הברית בכל היקפה.

יפה.

אבל לעומת המקום שתופסת התורה בברכה, האיזכור של א"י קצת נראה אגבי.

אולי אפשר לפרש שהברכה מקבילה לקריאת שמע עצמה שכלולה מאהבה, תורה שבכללה גם כתיבת דברי התורה על הגוף והבית, וא"י.

ביאור יפה מהג"מ מרדכי זאב הומינר זצ"ל

מתוך - המקרא כמורה דרך להבנת התפילה
https://orot.ac.il/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D ... 7%9C%D7%94

קוממיות לארצנו – ברכות קריאת שמע שחרית

הקטע המסיים את הברכה השנייה שלפני קריאת שמע של שחרית כולל בקשה לגאולה. בין השאר מופיעה בו הבקשה "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". לכאורה, הקשר בין בקשה זו לבין תכנה של הברכה – הודאה ובקשה על לימוד התורה, אינו ברור. אולם, פסקה זו מבוססת על הכתוב בפרשת "בחוקותי" - "ואולך אתם קוממיות" [ויקרא כ"ו, יג].[1] על הפסוק שבראש אותה פרשה - "אם בחקותי תלכו" [שם, שם, ג] דורשים חז"ל "שתהיו עמלים בתורה".[2] ההליכה "קוממיות" מהווה, אם כן, תוצאה של עמל התורה. מעתה מובן היטב מפני מה באה הבקשה לקוממיות בברכה שעניינה לימוד תורה והעמל בה.

עקביה כתב:לקראת סיום הברכה אנו מבקשים: "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, ותוליכנו קוממיות לארצנו".

ויש לעיין מה עניין בקשה על א"י באמצע ברכה שעניינה הוא התורה.

עסק בזה הגרש"ד פינקוס זצ"ל בספר נפש שמשון [במאמרו 'הזכרת הגאולה באהבה רבה' ע' ש"ח],

עוד יש לי דברים בזה ואקווה למוצאם ולהעלותם בל"נ

יישר כוחם של כל העונים.

גביר כתב:מתוך - המקרא כמורה דרך להבנת התפילה
https://orot.ac.il/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D ... 7%9C%D7%94

קוממיות לארצנו – ברכות קריאת שמע שחרית

הקטע המסיים את הברכה השנייה שלפני קריאת שמע של שחרית כולל בקשה לגאולה. בין השאר מופיעה בו הבקשה "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". לכאורה, הקשר בין בקשה זו לבין תכנה של הברכה – הודאה ובקשה על לימוד התורה, אינו ברור. אולם, פסקה זו מבוססת על הכתוב בפרשת "בחוקותי" - "ואולך אתם קוממיות" [ויקרא כ"ו, יג].[1] על הפסוק שבראש אותה פרשה - "אם בחקותי תלכו" [שם, שם, ג] דורשים חז"ל "שתהיו עמלים בתורה".[2] ההליכה "קוממיות" מהווה, אם כן, תוצאה של עמל התורה. מעתה מובן היטב מפני מה באה הבקשה לקוממיות בברכה שעניינה לימוד תורה והעמל בה.

יפה מאד! יש"כ!

עתניאל בן קנז לכד את קרית ספר,
ויש בזה שני ביאורים
הפשט כבש מקום חשוב בארץ ישראל,
נדרש שהשלים 1700 הלכות ,

וכתבו שזה תלוי בזה,
כפי החלק שיש בתורה, כך יש חלק בארץ ישראל,

והביאור שארץ ישראל,
זה מקום בעולם הזה, המגלה אמונה,
( כמ''ש כל הדר בא''י כאילו יש לו א') כמ''ש תמיד עיני ה''א בה.
והתורה
שמשיגים בעולם הזה,
מלמדת לנהוג בעולם הזה ע''פ אמונה.

______________________________
באופן נוסף.
ברכת אהבה רבה היא ברכה על אהבה.
יש כאן הודאה על אהבת ה'.
הזכרת אהבת אבותינו ובטחונם באהבת ה',
הודאה על התורה,
ובקשה לתורה
ובקשה ליחוד הלב באהבת ה'.
ובקשה לשלימות ארץ ישראל,
שגם היא ניתנה באהבת ה' לאבותינו

איש_ספר כתב:

גביר כתב:מתוך - המקרא כמורה דרך להבנת התפילה
https://orot.ac.il/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D ... 7%9C%D7%94

קוממיות לארצנו – ברכות קריאת שמע שחרית

הקטע המסיים את הברכה השנייה שלפני קריאת שמע של שחרית כולל בקשה לגאולה. בין השאר מופיעה בו הבקשה "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". לכאורה, הקשר בין בקשה זו לבין תכנה של הברכה – הודאה ובקשה על לימוד התורה, אינו ברור. אולם, פסקה זו מבוססת על הכתוב בפרשת "בחוקותי" - "ואולך אתם קוממיות" [ויקרא כ"ו, יג].[1] על הפסוק שבראש אותה פרשה - "אם בחקותי תלכו" [שם, שם, ג] דורשים חז"ל "שתהיו עמלים בתורה".[2] ההליכה "קוממיות" מהווה, אם כן, תוצאה של עמל התורה. מעתה מובן היטב מפני מה באה הבקשה לקוממיות בברכה שעניינה לימוד תורה והעמל בה.

יפה מאד! יש"כ!

אכן מיוחד.
ואכן האבודרהם מציין פסוק זה כמקור.
יתירה מזו, הרי בנוסח ספרד מבקשים גם 'ושבור עול הגוים מעל צוארנו', ובאבודרהם שזה ע"ש ואשבור מוטות עולכם, וזו גם אחת מן הברכות בפר' בחוקותי שם.

הרב גביר, נסיתי להתחבר אל "המקרא כמורה דרך להבנת התפילה",
ומצאתי עצמי חסום. אמרתי אחכמה וגו'.

יש לך אפשרות להעלות לנו עוד מהסוג הזה?

נוטר הכרמים כתב:

איש_ספר כתב:

גביר כתב:מתוך - המקרא כמורה דרך להבנת התפילה
https://orot.ac.il/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D ... 7%9C%D7%94

קוממיות לארצנו – ברכות קריאת שמע שחרית

הקטע המסיים את הברכה השנייה שלפני קריאת שמע של שחרית כולל בקשה לגאולה. בין השאר מופיעה בו הבקשה "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". לכאורה, הקשר בין בקשה זו לבין תכנה של הברכה – הודאה ובקשה על לימוד התורה, אינו ברור. אולם, פסקה זו מבוססת על הכתוב בפרשת "בחוקותי" - "ואולך אתם קוממיות" [ויקרא כ"ו, יג].[1] על הפסוק שבראש אותה פרשה - "אם בחקותי תלכו" [שם, שם, ג] דורשים חז"ל "שתהיו עמלים בתורה".[2] ההליכה "קוממיות" מהווה, אם כן, תוצאה של עמל התורה. מעתה מובן היטב מפני מה באה הבקשה לקוממיות בברכה שעניינה לימוד תורה והעמל בה.

יפה מאד! יש"כ!

אכן מיוחד.
ואכן האבודרהם מציין פסוק זה כמקור.
יתירה מזו, הרי בנוסח ספרד מבקשים גם 'ושבור עול הגוים מעל צוארנו', ובאבודרהם שזה ע"ש ואשבור מוטות עולכם, וזו גם אחת מן הברכות בפר' בחוקותי שם.

למען האמת והצדק, אע"פ שהפסוק הוא מקור לשון הברכה, הוא לא מסביר את הופעתה של בקשה זו בברכת אה"ר, שכן בתורה "ואולך אתכם קוממיות" אינה הבטחה על להבא, אלא תיאור של העבר - מה שהיה ביציאת מצרים.

כך שעדיין אנו זקוקים להסברים האחרים שנאמרו על שאלה זו.

י"ל גם דהרי ברכת אה"ר היא מברכות קריאת שמע הכוללת פרשת והיה אם שמוע,
בה נצטוינו 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים', ובה הוזהרנו: השמרו לכם... ואבדתם
מהרה מעל הארץ הטובה.
אשר על כן בבקשתנו על הציוויים של פ' והיה אם שמוע, מבקשים אנו גם את ביטול העונש
של 'ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה', ומייחלים ל'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ'.

גלאגוזים כתב:י"ל גם דהרי ברכת אה"ר היא מברכות קריאת שמע הכוללת פרשת והיה אם שמוע,
בה נצטוינו 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים', ובה הוזהרנו: השמרו לכם... ואבדתם
מהרה מעל הארץ הטובה.
אשר על כן בבקשתנו על הציוויים של פ' והיה אם שמוע, מבקשים אנו גם את ביטול העונש
של 'ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה', ומייחלים ל'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ'.

ישר כח.

גלאגוזים כתב:י"ל גם דהרי ברכת אה"ר היא מברכות קריאת שמע הכוללת פרשת והיה אם שמוע,
בה נצטוינו 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים', ובה הוזהרנו: השמרו לכם... ואבדתם
מהרה מעל הארץ הטובה.
אשר על כן בבקשתנו על הציוויים של פ' והיה אם שמוע, מבקשים אנו גם את ביטול העונש
של 'ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה', ומייחלים ל'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ'.

יפה מאד

נוטר הכרמים כתב:הרב גביר, נסיתי להתחבר אל "המקרא כמורה דרך להבנת התפילה",
ומצאתי עצמי חסום. אמרתי אחכמה וגו'.

יש לך אפשרות להעלות לנו עוד מהסוג הזה?

אולי זה ראוי לאשכול נפרד.
אבל זה הזכיר לי את זה :

ברכי יוסף אורח חיים סימן קכא ג.
בברכת שים שלום יש אומרים וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל. וכתב הרב החסיד מר זקנינו מהר"ר אברהם אזולאי זצ"ל בעל חסד לאברהם בהגהותיו, והמה בכתובי'ם, האומר 'יהיה' אינו אלא טועה, דמקרא מלא (במדבר כד, א) כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל.

אמנם עי' אבודרהם.