פורום אוצר החכמה

נשאלתי:
מדוע בברכה האחרונה אנו מודים גם על העץ, ודלא כבברכה הראשונה שמודים רק על פרי העץ?

ברכת מעין שלוש על ז' מינים ילפינן [מדבנן או מדאורייתא] מקרא דואכלת ושבעת וברכת כ' על הארץ הטובה כו',
בה נצטווינו לברך על הארץ וכל טובתה, הלכך הברכה כוללת כל טוב הארץ, העצים, פרי העץ, תנובת השדה, חמדה טובה ורחבה וכו', ולא דייקא על העץ, משא"כ ברכה ראשונה מיוחדת על הפרי לבד.

אולי זה קרוב לדברי קודמי
כשמחזיקים פרי ביד ומברכים עליו מברכים על מה שאנו רואים במוחש.
כשמברכים אחרי האכילה אז כבר מברכם לה' שנתן לנו את הדבר שאכלנו ואז זה כבר כולל את השתלשלותו מהעץ ג"כ

עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
מדוע בברכה האחרונה אנו מודים גם על העץ, ודלא כבברכה הראשונה שמודים רק על פרי העץ?

הגאון ר' יצחק אליהו לנדא בסידורו "סדר דובר שלום" פירש (הקטע הזה לא נדפס בהסידור, אולם העתקתי מכתי"ק. ההשמטות מהסידור אמורים לראות אור בירחון האוצר הבא...) וז"ל:
על הגפן ועל פרי הגפן. על העץ ועל פרי העץ. מה שמברכים על הגפן ועל העץ אף שאניו נהנה רק מהפירות ולא מהגפן והעץ יתכן עפ"י מאמר חז"ל [ירושלמי כלאים פ"א ה"ז, ב"ר ה', ט'] ותוצא הארץ דשא עברה על הציווי שאמר לה הב"ה עץ פרי עשה פרי מה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן וכ'. הרי ששלימות הבריאה הי' שגם העץ יהי' נאכל כמו הפרי. לכן מברכים על שלימות הבריאה על הגפן ועל פרי הגפן על העץ ועל פרי העץ. שגם הגפן והעץ עצמם עשוים למאכל כמו הפרי.

בורא פה"ע היא ברכה קצרה, ואין לך בה אלא עניינה הפרטי. אך על העץ ועל פה"ע היא ברכה ארוכה, וכולל בה גם כל מה ששייך לפה"ע באופן כללי.