פורום אוצר החכמה

כתב המג"א בשם השל"ה, דכשאומרים ואנחנו לא נדע יש לעמוד לפני תיבות מה נעשה. ונראה לומר, שכיון שצריך לעמוד לקדיש שאחרי התחנון (ודלא כהמהרי"ל והאר"י), ממילא תיקנו שיש לעמוד כאן. ולפי זה ביחיד שאין אומר קדיש, אין צריך לעמוד במה נעשה.

מהיכי תיתי שזה הטעם?
הטעם מפורש שהתחננו כבר בעמידה בישיבה ובנפילה וכעת לא נדע מה נעשה וצריך לומר ואנחנו לא נדע בישיבה ומה נעשה בעמידה ואין לזה שום שייכות לקדיש

כדכד כתב:מהיכי תיתי שזה הטעם?
הטעם מפורש שהתחננו כבר בעמידה בישיבה ובנפילה וכעת לא נדע מה נעשה וצריך לומר ואנחנו לא נדע בישיבה ומה נעשה בעמידה ואין לזה שום שייכות לקדיש

בישיבה - ברכות ק"ש. בעמידה - שמו"ע. בנפילה - נפילת אפים. אין הכוונה שבנפילת אפים עצמה התפללנו בג' מיני מצבים.

נכון
הכוונה שאחרי שהתפלללנו בג' המצבים כמ"ש מר - כעת איננו יודעים באיזה עוד אופן להתפלל ולכן מחלקים את הפסוק למצבים שונים

כדכד כתב:נכון
הכוונה שאחרי שהתפלללנו בג' המצבים כמ"ש מר - כעת איננו יודעים באיזה עוד אופן להתפלל ולכן מחלקים את הפסוק למצבים שונים

אז למה דוקא לעמוד אולי ליפול על אפים שוב? אלא כיון שבכל אופן צריך לעמוד, על כן עומדים בואחנו לא נדע, וכמו שאמרתם. ולפיכך, היכא שאין צריך לעמוד לקדיש, אין צריך לעמוד במה נעשה.

יושבים בואנחנו לא נדע
עומדים ב"מה נעשה" ואילך.
לא נופלים שוב כי נפילה היא מצב שונה יותר שאין להתפלל בו כשזה לא נאמר בפירוש
הקשר של זה לקדיש הוא המצאה של מר ולא כתוב בשום מקום

כדכד כתב:יושבים בואנחנו לא נדע
עומדים ב"מה נעשה" ואילך.
לא נופלים שוב כי נפילה היא מצב שונה יותר שאין להתפלל בו כשזה לא נאמר בפירוש
הקשר של זה לקדיש הוא המצאה של מר ולא כתוב בשום מקום

אולי אתה צודק. העליתי סברא שאכן לא מצאתי שהזכירו זה, ובגלל זה העליתי אותו. קצת סמך לדברי מצאתי אצל אחינו הספרדים, שאינם נוהגים לעמוד בואנחנו לא נדע, והטעם הוא כי הם נוהגים כאר"י שאם יושבים אין צרך לעמוד לקדים, ומשום כך, גם אין טעם לעמוד בואנחנו לא נדע.

מה קורה בשני וחמישי?
אחרי והוא רחום צריך להתיישב בשומר ישראל?

לענין כתב:מה קורה בשני וחמישי?
אחרי והוא רחום צריך להתיישב בשומר ישראל?

אתה שואל על מנהג החסידים. כי האשכנזים אומרים תחנון אחרי והוא רחום.

לכאורה כן

לענין כתב:מה קורה בשני וחמישי?
אחרי והוא רחום צריך להתיישב בשומר ישראל?

אצלנו בחב"ד לא נהוג כך. אלא בשני וחמישי (ובעשי"ת ובתעניות - שאומרים "אבינו מלכנו" לפני "ואנחנו לא נדע") לא מתחננים כלל בישיבה.
וכמדומני שברוב-ככל העולם החסידי לא נוהגים להתיישב אחרי והוא רחום.

לפני כארבעים שנה דנו בנושא זה ע"ג עיתון המחנה החרדי.
מצ"ב מה שכתב אז הגה"ח רבי אהרן ויינטרויב זצ"ל בעמח"ס דביר אהרן, שהסביר בטוב טעם את המקורות והסיבה מדוע יושבים ב"ואנחנו לא נדע" ועומדים ב"מה נעשה".