עמוד 1 מתוך 1

יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 1:56 pm
על ידי מה שנכון נכון
בקשוני להכניס:
ממתי התקבלה תפילה זו בימי שני וחמישי בקהילות אשכנז? ידוע מאמר אודותיה?

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 2:13 pm
על ידי אישצפת
אינני אשכנזי ועל כן איני בקי אם כיום כל קהילות אשכנז אומרים אותה. אולם בסידור עבודת ישראל כתוב ובקצת קהילות אין אומרים.
זאת אומרת שלפני מאה וחמישים שנה זה עדיין לא התקבע אצל כל האשכנזים.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 2:57 pm
על ידי דרומי
בחב"ד אין אומרים אותה (כמו דברים נוספים שמקצרים בהם).

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 3:24 pm
על ידי לבי במערב
נזכרה אמירתו (כבר?) במג"א סי' קמז סק"י (וכן בש"ך סי' רסה ס"ק כד).

וראה הנלקט בשו"ת 'אבני דרך' (פרינץ) ח"ג סי' סא.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 3:29 pm
על ידי אראל
ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 3:54 pm
על ידי לבי במערב
ראה ס' זכרון דרצ'קה (מושקוביץ) ריש ע' 53. מנהגי מהריי"ו אות קג.

בסדור 'כתר נהורא השלם' ע' 960 אות נח: "מאחר שנתרבו הצרות על ישראל ר"ל אומרים הציבור אחינו כל בית ישראל כו' ביחד". וכ"כ בקונטרס 'תורת אמך' (שבשו"ת פאת שדך ח"ב) ע' ט הע' 26.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' אוקטובר 26, 2020 3:59 pm
על ידי בראנסוויל
אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?

בשנות תר"פ.

כך מקבלני מזקנים.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: א' נובמבר 22, 2020 12:10 am
על ידי פולסברג
בראנסוויל כתב:
אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?

בשנות תר"פ.

כך מקבלני מזקנים.


אם האמת כדבריך, הדבר הפלא ופלא.

האם מצינו עוד דבר כזה, דבר כ''כ מאוחר שהתקבל אצל (רובם כ)כולם?!

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: א' נובמבר 22, 2020 1:15 am
על ידי יבנה
מה שנכון נכון כתב:בקשוני להכניס:
ממתי התקבלה תפילה זו בימי שני וחמישי בקהילות אשכנז? ידוע מאמר אודותיה?

מופיע בסדר רע"ג תפלת חול סי' ק' ובסדר טרוייש סי' ו'.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: א' נובמבר 22, 2020 1:32 am
על ידי יהודה בן יעקב
נזכר גם במחזור ויטרי סימן קצט, מהדו' גולדשמידט שבת סדר מנחה כח עם ב' נוסחאות.
[גם בסרע"ג נזכר גם בסדר ר"ח, דלא כמנהגינו שאומרים רק ביום שאין אומרים בו תחנון].

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: א' נובמבר 22, 2020 1:50 am
על ידי יבנה
סדר טרוייש סימן ו
יהי רצון, יקום פורקן: כלל הגדול מפי אבי מורי זצ"ל: לא נתקנו יהי רצון ויקום פורקן אלא במקום שאין קרבן מוסף לכפר, ועל כן בר"ח, בי"ט, ובחול המועד שהמוספין לכפר אין אומר' לא יהי רצון ולא יקום פורקן, אבל בשבת שבמוסף הוא עולה ולא באה לכפר אומ' יקום פורקן בשחרית ויהי רצון במנחה, וגם כשחל בו י"ט לא פלוג רבנן ואומ' אותם, וכן בשני בחמישי חנוכה ופורים תענית צבור שחרית אומ' בהם יהי רצון שאין בה קרבן מוסף; אבל בכל תענית צבור בערבית, ובט' באב גם בשחרית, במנחה יום כפור שיש בהם הפטרות בעוד שאוחזים את התורה אין אומ' בהם יהי רצון, שנתקן לומ' בשעת גלילת התורה, ובימים שאין בהם הפטרות גם לא יהי רצון כמו ר"ח וח"ה אומ' בהן תהלה בשעת גלילת התורה במקום יהי רצון, וי"א בהם תהלה בעמידה כמו בשני ובחמישי.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ד' דצמבר 30, 2020 11:19 pm
על ידי נוטר הכרמים
בדידי הוה עובדה, נתקלו עיני ב'תכלאל' תימני, דפדפתי וראיתי את ה'יהי רצון' בברכת החודש,
חיפשתי כאן בפורום, יגעתי ומצאתי אשכול זה, והנה לפניכם סיכום כלל הדברים, עם כמה הוספות וציונים כדרכה של תורה.
תשו"ח לכל החכמים. אשריכם תלמידי חכמים.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לכונן את בית חיינו

הנה נוסח תחינה זו מקורה הקדום הוא בסידור רב עמרם גאון, ומעניין הדבר שבסידור זה מופיעה התחנה שני פעמים, בסדר שני וחמישי: "וגולל ס"ת ובגללו אומר: יהי רצון מלפני השמים לרחם את בית חיינו ולהשיב שכינתו לתוכו במהרה בימינו".

[ובתוספת: ומברך מי שברך אברהם יצחק ויעקב אבותינו. הוא יברך את אחינו ואחיותינו בני ישראל הבאים בכנסיות לתפלה ולצדקה. הקדוש ברוך הוא ישמע בקול תפלתם ויעשה חפצם וימלא משאלותם בטוב. ואמרו אמן].

וכן בסדר ראש חודש, בשילוב עם נוסח ברכת החודש שאנו נוהגים לומר בשבת מברכים שלפני ראש חודש.

לעומת זאת בספר כל בו (סי' לב) מופיעה התחנה רק בסדר ברכת החודש בשבת מברכין:
וכשחל ראש חדש להיות באותה שבוע מכריז החזן ואומר יהי רצון וכו' וכו' וסימן סדורם כרקשנ"ה, לכונן, לרחם, לקיים ושנשמע ונתבשר להשמיד אויבינו, יקום פורקן, כך גזרו.

וכך באבודרהם (סדר ראש חודש):
שבת קודם ראש חודש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו.

ומוסיף האבודרהם טעם לבקשה השלישית:
והטעם שמבקשין רחמים על החכמים בהכרזת ראש חדש מה שלא מצינו כן בשום מקום בעולם מפני שהם היו מקדשין החדש בזמנו על פי הראיה כי להם נמסר קדושו שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם אתם כתיב והם מסרו להם העיבור ולולי הם לא היינו יודעים מתי יבא החדש ולכן אנו מזכירין אותם לטובה שיקיים אותם הבורא ויחזיר עטרה ליושנה ויקדשו החודש כבראשונה.

וכך נוהגים רוב בני עדות המזרח ועדת תימן.

דעה נוספת: במחזור ויטרי (סי' קצט) מופיעה התחינה לאומרה בעת גלילת ס"ת בקריאת התורה של מנחה בשבת. וכן הוא בספר המחכים לרבי נתן ברבי יהודה.
מנהג אשכנז הוא לומר את התחינה רק בימי שני וחמישי, כך מופיע בספרי המנהגים הקדומים ובדברי הפוסקים נושאי כלי השו"ע (מג"א סי' קמז ס"ק י; לבוש ומג"א הל' פסח סי' תכט סעיף ב; ש"ך הל' מילה סי' רסה ס"ק כד).

מן הנוסח היחודי של הבקשות נראה שעיקרה של תחנה זו אכן שייכת למיקומה בין קריאת התורה לברכת החודש, הבקשה 'לכונן את בית חיינו ולהשיב את שכינתו בתוכנו במהרה בימינו' מקבילה לבקשות בברכות ההפטרה 'רחם על ציון כי היא בית חיינו... במהרה יבוא'. הבקשה על חכמי ישראל מקבילה לתוכן בקשת יקום פורקן. הבקשה 'שנשמע ונתבשר בשורות טובות' מקבילה ל'לשמועות טובות ובשורות טובות' בברכת החודש, ואילו 'ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ' מקביל ל'הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ' בברכת החודש.

ואמנם בספר מנורת המאור (לר' ישראל ב"ר יוסף אלנקאוה; תפילה תפלות של שבת עמוד 187) מציע ביאור לבקשות אלו דווקא בברכת החודש:
ואם חל להיות ראש חודש בשבוע הבא, אומר ש"צ יהי רצון לכונן את בית חיינו, לפי שאין קביעות החדש אלא בזמן שבית המקדש קיים. ואומר יהי רצון לקיים לנו את כל חכמי ישראל, לפי' שעל פי' ב"ד הגדול היו קובעין החדש, והשאר, לרחם על פליטתנו ושנשמע ונתבשר, בקשה בעלמא נינהו.


עכ"פ, מכך שבסדר רב עמרם גאון התחנה מופיעה במקביל גם בשני וחמישי וגם ובברכת החודש אנו למדין כי במנהג אשכנז התחנה לא הועתקה ממקומה, אלא שנשארה על מקומה רק בשני וחמישי.

מנהגינו להשמיט את האמירה בברכת החודש, וביותר, המנהג שלא לומר את התחינה בימים שאין אומרים בהם תחנון כמו בכל חודש ניסן, הוא לכאורה מילתא דתמיהה, שהרי בקדמונים מבואר שהמנהג היה לאומרו דווקא בשבת קודש בברכת החודש או בתפילת המנחה, וכבר עמדו בזה (ראה ליקוטי מהרי"ח סדר קריה"ת ודרכי חיים ושלום אות רכח).

בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' עה אות ה) מבאר האדמו"ר מקלויזנבורג את פשר הפסקת האמירה בשבת מברכין,
"ועכ"פ לכו"ע שביומא דרחמי התפלה יותר מתקבלת מבשאר הימים. וי"ל לפי"ז הטעם שהיה"ר אחר קרה"ת, הספרדים אומרים רק בשבת שמברכין החודש, ובמחזור ויטרי מובא היה"ר במנחה בשבת אחר קריה"ת, ובאבודרהם ובכלבו שרק בשבת שמברכין החודש אומרים אותו, וחזינן כנ"ל שיען שהוא יומא דרחמי ראוי להתעוררות רחמים. והגם שמנהגנו אינו כן, אולי משום סופו שאומרים הנתונים בצרה ובשביה, לא רצו להזכיר יום צרה בשבת, כמו שאין אומרים יענך, ששבת אינו יום צרה.


לפי טעמו של הדברי יציב מבואר איפוא שגם בכל יום שאין אומרים בו תחנון ואינו 'יום צרה' לא נאמר ה'יהי רצון'
(אף כי בכל חודש ניסן אומרים למנצח אף שנאמר בו 'יום צרה').

אולם בעיקר צ"ב, מפני מה בימי תענית ציבור שאינם חלים בשני וחמישי וקורין בתורה ואומרים תחנון, אין אומרים תחינה זו. ובפשטות היינו משום שקבעוהו כהמשך לסדר אמירת 'והוא רחום' ושאר התחינות, וגם שני וחמישי ימי רצון המה.

ברם יתכן עוד לבאר לפי מה שמצינו בסדר טרויש (סימן ו):
יהי רצון, יקום פורקן: כלל הגדול מפי אבי מורי זצ"ל: לא נתקנו יהי רצון ויקום פורקן אלא במקום שאין קרבן מוסף לכפר, ועל כן בר"ח, בי"ט, ובחול המועד שהמוספין לכפר אין אומרים לא יהי רצון ולא יקום פורקן, אבל בשבת שבמוסף הוא עולה ולא באה לכפר אומרים יקום פורקן בשחרית ויהי רצון במנחה, וגם כשחל בו י"ט לא פלוג רבנן ואומרים אותם, וכן בשני בחמישי חנוכה ופורים תענית צבור שחרית אומרים בהם יהי רצון שאין בה קרבן מוסף; אבל בכל תענית צבור בערבית, ובט' באב גם בשחרית, במנחה יום כפור שיש בהם הפטרות בעוד שאוחזים את התורה אין אומרים בהם יהי רצון, שנתקן לומר בשעת גלילת התורה.

בדבריו מבואר שהיו אומרים את התחינה גם בשבת ובחנוכה ובפורים וגם בתענית ציבור, ומ"מ לפי הטעם שנקט לתלות אמירת התחנה בכך שאין קרבן מוסף לכפר, ניתן לומר שהתענית הרי היא במקום הקרבן לכפר, (יעויין בברכות יז, א ובאגרת התשובה לבעל התניא, וראה עוד בתוה"ש יו"ד סי' קפה, ואכ"מ), לכך אין אומרים תחינה זו בתענית ציבור.

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ה' דצמבר 31, 2020 5:01 am
על ידי הירש חסיד
בראנסוויל כתב:
אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?

בשנות תר"פ.

כך מקבלני מזקנים.

וכן מבואר בספר מנהג ישראל תורה . ע''ש

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ב' יולי 11, 2022 2:43 pm
על ידי איקטורין
יש עניין / מקור לאומרו ע"י הבימה?

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ו' נובמבר 17, 2023 12:33 pm
על ידי ר_חיים_הקטן
האם ידוע לנו מה כתב את נוסח התפלה "אחינו כל בית ישראל וכו'"?

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ו' נובמבר 17, 2023 1:34 pm
על ידי יבנה
ר_חיים_הקטן כתב:האם ידוע לנו מה כתב את נוסח התפלה "אחינו כל בית ישראל וכו'"?

https://www.yeshiva.org.il/ask/57395

Re: יהי רצון בימי שני וחמישי

פורסם: ש' נובמבר 18, 2023 10:03 pm
על ידי כן מסתבר
בראנסוויל כתב:
אראל כתב:ובמקומות שאומרים
מתי נתקנה לומר 'אחינו כל בית ישראל' כל הקהל יחד?

בשנות תר"פ.

כך מקבלני מזקנים.


האם ביארו טעם הדבר למה נתחדש בזמן זה דוקא?