פורום אוצר החכמה

האם יש בדבריו ממש?

כבר בסדר רב עמרם גאון מובא 'כהן קרב', וכן בספרי הראשונים. חפש 'כהן קרב' בפרויקט השו"ת ובאוצה"ח.

לומר שיש בזה טעות ישנה נושנה, ולא עמדו עליה רבותינו הגאונים והראשונים לתקנה - קצת מוזר בעיני.

והוא עשה"כ שנאמר על אהרן הכהן, אשרי תבחר ותקרב וגו', [עי' במדרש..]

עיין ויקרא ט ז.

דומה שבספרו של נ' וידר, התגבשות התפילה וכו', יש דברים חשובים בנידון.

לי באמת קריאת הקרב הזו היתה מוזרה ולא הבנתי פישרה.
הסברתי לעצמי שכנראה לא תמיד ידעו אם יש כהנים בקהל ומי הם ולפיכך הכריז המכריז: "ככהן קרב" היינו שאם יש כהן שיתקרב כדי שידע להעלותו וכשמתקרב אומר "יעמוד פלוני בן פלוני הכהן".

לענין כתב:דומה שבספרו של נ' וידר, התגבשות התפילה וכו', יש דברים חשובים בנידון.

אם אני זוכר היטב, הוא מדבר שם על "הכל הבו גודל לא'להינו...", שמצא איזה מקור שיש לומר: "הקול, הבו גודל לאלהינו", והוראת 'הקול': שִמעו, הסכיתו. וזו פניה לציבור.

חד ברנש כתב:

לענין כתב:דומה שבספרו של נ' וידר, התגבשות התפילה וכו', יש דברים חשובים בנידון.

אם אני זוכר היטב, הוא מדבר שם על "הכל הבו גודל לא'להינו...", שמצא איזה מקור שיש לומר: "הקול, הבו גודל לאלהינו", והוראת 'הקול': שִמעו, הסכיתו. וזו פניה לציבור.

אכן, כתר"ה זוכר היטב
ולא מקור אחד אלא כו"כ מקורות

מילתא דתמיהי מידכר ליה אינשי.

כהן קרב = משוח מלחמה

דרומי כתב:כהן קרב = משוח מלחמה

חזק!
רק תשים שלש נקודות... מיסטר פוּ מתהפך בקברו...

הצושטעל המשובח למשוח מלחמה מופיע אצל רבי מנדל (נדרו של השייח עמ' 230).
טרחתי לציין שמא בדורות הבאים יהיה מי שיעשה על זה מאמר...

שבענו מטובך כתב:כבר בסדר רב עמרם גאון מובא 'כהן קרב', וכן בספרי הראשונים. חפש 'כהן קרב' בפרויקט השו"ת ובאוצה"ח.

לומר שיש בזה טעות ישנה נושנה, ולא עמדו עליה רבותינו הגאונים והראשונים לתקנה - קצת מוזר בעיני.

וגם כתבו שאם אין כהן יאמר "ישראל קרב".
בפי' הרוקח: כהן קרב - כלו' גש הלאה.

ואולי יש לקשר לכך את דברי הירושלמי, שאומרים לש"צ: "קרב להתפלל" (כך בערך הלשון)
(גם הסבירו שזה מלשון קרב, שכאילו הש"צ עורך מלחמה עם המפריעים לתפילה, והעיר ע"כ רי"מ תא-שמע באחד ממאמריו. גם הסבירו, שמכך כנראה נובע לשון 'קרובה' לפיוט שעל סדר תפילת העמידה).

אמנם פורום קורונה כבר נסגר, אבל אני עדיין מתפלא על כך שאף אחד לא העיר על העניין הנפלא, שאם צריך לומר "הקול הבו גודל", ו"כהן כרב", הרי ש"תנו קבוד לתורה" היא הוכחה מפורשת לכך שבדורות הקודמים סברו שאין להקפיד על הנחיות הקורונה בשעת קריאת התורה.

אגב, האם יתכן שהלשון "קרב" במובן של מלחמה קשור בעצם למושג "קורבה"? וכמו בפרשתן "ויאבק" איש עימו שרש"י מביא פירוש מלשון איבוק וחיבוק, שכן דרך הנלחמים שחובקו בזרועותיו. וגם היום מקובל בצבא לתאר חייל לוחמני כאחד ש"חותר למגע".

הרב מקדש מלך, צדקת בדבריך. ראה במאמרים בחב"ד על הפסוק 'פדה בשלום נפשי מקרב לי' - בדרך כלל בסמיכות לי"ט כסלו - שהאריכו בזה.

מקדש מלך כתב:אמנם פורום קורונה כבר נסגר, אבל אני עדיין מתפלא על כך שאף אחד לא העיר על העניין הנפלא, שאם צריך לומר "הקול הבו גודל", ו"כהן כרב", הרי ש"תנו קבוד לתורה" היא הוכחה מפורשת לכך שבדורות הקודמים סברו שאין להקפיד על הנחיות הקורונה בשעת קריאת התורה...

זה אינו
מפני שהאות כ' במלה "כבוד" ב"תנו כבוד לתורה" אינה דגושה ולכן לא יתכן שהוחלפה בק'

מקדש מלך כתב:אגב, האם יתכן שהלשון "קרב" במובן של מלחמה קשור בעצם למושג "קורבה"? וכמו בפרשתן "ויאבק" איש עימו שרש"י מביא פירוש מלשון איבוק וחיבוק, שכן דרך הנלחמים שחובקו בזרועותיו. וגם היום מקובל בצבא לתאר חייל לוחמני כאחד ש"חותר למגע".

ראה בס' 'שערי תשובה' לאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש נ"ע, 'ביאור ביסוד עניין התפילה' - 'פדה בשלום' (מט, א).