פורום אוצר החכמה

נדפסו בסידורים ובזמירות זמירות של ליל שבת וזמירות של יום שבת.
מדוע זמירות לליל שבת שיכות דווקא לליל שבת וזמירות ליום השבת דווקא ליום השבת?

למשל,

מנוחה ושמחה אור ליהודים - מדבר על בריאת העולם, לכן שייך ללילה.

יום שבתון אין לשכוח - מדבר על מתן תורה, לכן שייך ליום.

וכן עד"ז

אם יוכל מר לפרט יותר את ה"וכן עד"ז" אשמח כי למשל "יום זה מכובד" אינו מדבר דווקא על אחד מהם ולא "ברוך קל עליון" ולא "מה ידידות, (אולי שם זה הבית "מערב מזמינים")

HaimL כתב:יום שבתון אין לשכוח - מדבר על מתן תורה, לכן שייך ליום.

אבל מו"ח (הרב גד ונקרט) נוהג לשיר זאת דווקא בסעודה שלישית.
שאלתיו פעם על זה, וכמדומני שמתגובתו הבנתי שאכן אין חשיבות מיוחדת לקביעת זמירות מסוימות לסעודה מסוימת ואחרות לסעודה אחרת וכו' (מלבד הזמירות של האריז"ל (אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא, בני היכלא) וכיו"ב שנכתבו באופן מיוחד לסעודה מסוימת).

כדכד כתב:אם יוכל מר לפרט יותר את ה"וכן עד"ז" אשמח כי למשל "יום זה מכובד" אינו מדבר דווקא על אחד מהם ולא "ברוך קל עליון" ולא "מה ידידות, (אולי שם זה הבית "מערב מזמינים")

זה אולי משום שכבוד יום קודם לכבוד לילה כמבואר בתוספתא ברכות פרק ג הלכה ח

כדכד כתב:אם יוכל מר לפרט יותר את ה"וכן עד"ז" אשמח כי למשל "יום זה מכובד" אינו מדבר דווקא על אחד מהם ולא "ברוך קל עליון" ולא "מה ידידות, (אולי שם זה הבית "מערב מזמינים")

ברוך קל עליון י''א גם בש''ש, וכן ברוך ה' - יצוה צור חסדו, וכן דרור יקרא

אני לא יודע אם סדר הזמירות נקבע ע"י בעלי הסידור המפורסמים, או סתם ע"י מדפיסים ת"ח. החלוקה היא כנראה לא מאוד מהותית, אבל מסתבר שכן חילקו לפי תוכן הזמירות.

י-ה ריבון עלם ועלמיא, מדבר על בריאת העולם, ולכן שייך ללילה

אגב, דבר ידוע הוא (נדפס בסידורים) שצור משלו אכלנו הוא לא פיוט לשבת, אלא שבח נאה לפני ברהמ"ז (אולי כעין "רשות" לפני ברכת הזימון?), ונדפס בזמירות שבת, מאפס פנאי לאמרו בששת ימי המעשה.

HaimL כתב:אני לא יודע אם סדר הזמירות נקבע ע"י בעלי הסידור המפורסמים, או סתם ע"י מדפיסים ת"ח. החלוקה היא כנראה לא מאוד מהותית, אבל מסתבר שכן חילקו לפי תוכן הזמירות.

נכתבו על כך כמה מאמרים וחקירות, וכמה נדבכים היו בעריכת סדר הזמירות לליל/ליום שבת ולשל"ס, והושפעו הן מחילוקים בין סידורי וספרי הראשונים, ואח"כ מתוספות פיוטים שהגיעו מספרד, ואח"כ מתוספות פיוטים על דרך הקבלה (ועוד מחכמי צפת) כמו פיוטי האר"י (ובתריה גריר פיוט "יום זה לישראל" לר' יצחק סלמה חזן, שכדי להשביח מקחו הצמידוהו לשמו של האר"י), ור' ישראל נג'ארה, ור' אליעזר אזיכרי, וכו'.

חלק מהמקורות למאמרים אלו מצויינים במבוא לזמירות 'מתיבתא' של עוז והדר, ואמ"א כרגע.

HaimL כתב:י-ה ריבון עלם ועלמיא, מדבר על בריאת העולם, ולכן שייך ללילה

בדומה למה שכתבת על פיוט צור משלו, הרי גם "י-ה רבון" מי מכריע שהוא פיוט לשבת (ולליל שבת דווקא), שכן בספר "זמירות ישראל" להרי"ן אינו מופיע עם שיוך ספציפי לשבת, ובסידורי הספרדים מופיע פעמים רבות בתור אחת מזמירות הבוקר גם לימות החול, וכן בשירת הבקשות.
מסתבר שמיינו לפי התוכן, אך אין הכרח שכוונת המחבר היתה כדעת המסדרים.

בילדותי ראיתי סידורים וסדרי זמירות שהפיוט "..רבון עלם" ו"צור משלו" הוכנסו בהם בליל שבת ולמעלה כתוב "זמר זה שייך גם ליום השבת".

זה שזמירות אלו שייכות בין ביום בין בלילה זה מובן אבל זה מחזק את שאלתי בנוגע לשאר הזמירות שעליהם זה לא כתוב.

ידוע לי שבהרבה קהילות חסידיות נהגו לשורר בסעודה שלישית זמירות שנדפסו ליום השבת אבל זה עדיין לא מסביר את החלוקה בין הלילה ליום

הפיוט 'מנוחה ושמחה אור ליהודים' הוא 'רשות' ל'נשמת':

קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ.
'נִשְׁמַת כָּל חַי' וְגַם 'נַעֲרִיצָךְ'.

כפיוט 'צמאה נפשי' שהוסד על ידי אבן־עזרא כ'רשות' ל'נשמת':

אֶקֹּד עַל אַפִּי.
וְאֶפְרֹשׂ לְךָ כַּפִּי.
עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי.
בְּ'נִשְׁמַת כָּל חָי'.

בסידורי התפלה הקדמונים היתה תפלת שחרית של שבת מתחלת ב'נשמת' (תכף לזמירות ליל שבת), ולפניה ה'רשות'. ברבות הימים נשכח תפקידה, ושויכה לזמירות של ליל שבת.

ביקורת תהיה כתב:הפיוט 'מנוחה ושמחה אור ליהודים' הוא 'רשות' ל'נשמת':

קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ.
'נִשְׁמַת כָּל חַי' וְגַם 'נַעֲרִיצָךְ'.

כיצד, איפוא, נזכרו גם "נשמת כל חי וגם נעריצך", שלא ראו זה את עקבו של זה, ביחד? וכי רשות אחת היא?

לפי אותו היגיון, יש לפרש את חרוזו של הראב"ע וְאֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית מוּסַף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי:
כרשות אחת לכל תפילות השבת.

ובפרט אם 'יחיש לאמצך' הוא ג"כ שם של פיוט כל שהו.
viewtopic.php?f=50&t=13&p=31793&hilit#p31793

..

ביקורת תהיה כתב:הפיוט 'מנוחה ושמחה אור ליהודים' הוא 'רשות' ל'נשמת':

הכל צפוי, והרשות נתונה?