עזרה בפענוח מליצה - רֹאשָׁהּ וְאֵיבָרֶיהָ אֵינָם כְּבֵדִים עָלֶיהָ
פורסם: א' מרץ 21, 2021 6:44 pm
רבי יצחק עראמה שלח ידו בכתיבת חתימות ל"איגרות ארחיות" - סוגה של מכתבי המלצה בעברית גבוהה ומסולסלת. את האגרות היו כותבים עוזרי הרבנים, ועליהן היו הרבנים מוסיפים חתימות. קובץ של שש חתימות כאלו הועתק על ידי רבי תם ן' יחיא ופורסם (בשיבושים קלים) ע"י א"מ הברמן באוצר יהודי ספרד.
אחת החתימות היא פרודיה היתולית. היא כתובה כמליצה מכבדת, אך מסתתרת בה כוונה הפוכה, המלמדת על סכלותו של נושאה, והיא פארודיה על האיגרות האורחיות. אין ברור אם האיגרת אכן נכתבה לאדם בשם משה, או שהיא נכתבה כמליצת שעשוע בלבד ולא נמסרה לאיש, והשם "משה" שננקט בה הוא ליופי המליצה.
אני מתקשה בפענוח שורה באיגרת זו ואודה לעזרת הציבור ותשועה ברוב יועץ.
אִם יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט, מִי לָנוּ גָּדוֹל מִזֶּה מֹשֶׁה הָאִישׁ. וְגַם הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח רֹאשָׁהּ וְאֵיבָרֶיהָ אֵינָם כְּבֵדִים עָלֶיהָ. וַיוֹלִידוּ בָּנִים כִּדְמוּתָם כְּצַלְמָם, וְאֵין לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסְמֹכוּ, כִּי אִם עַל דַּעַת רַבִּים. פִּי הַמְדַבֵּר מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא, יִצְחָק ן' עָרָאמָה.
נוסח אחר
אִם כֹּחַ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יָסִירוּ סִכְלוּת מְעַט מֵרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, וְאִם יֵשׁ כֹּחַ בְּכֶסֶף וְזָהָב לְהַחֲלִיף סמ"ך בַּשִּׁי"ן, מִי לָנוּ וְכוּ'.
מקורות: יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט: קהלת י, א, בשינוי מועט. מי לנו גדול: ע"פ סוטה פ"א מ"ט, מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. זה משה האיש: ע"פ שמות לב, א. האשה הכשית אשר לקח: ע"פ במדבר יב, א, על אשתו של משה. ראשה ואיבריה אינם כבדים עליה: ע"פ נדה ט, א, לענין וסת הגוף. ויולידו בנים כדמותם כצלמם: ע"פ בראשית ה, ג בשינוי לשון. ואין להם על מה שיסמוכו: ע"פ חגיגה פ"א מ"ח, היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו. על דעת רבים: ע"פ גיטין לו, א, נדר שהודר על דעת רבים אין לו התרה. פי המדבר: בראשית מה, יב. במילי דבדיחותא: ע"פ שבת ל, ב, רבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילי דבדיחותא.
למי רעיון למה הכוונה במליצה "ראשה ואיבריה אינם כבדים עליה"? חשבתי שאולי היתה בעלת גוף, ולכך רומזת המליצה שראשה ואיבריה אינם כבדים עליה, כיון שגופה גדול לדיו כדי לשאתם. אך זה נראה מאולץ מדי.
אשמח לרעיונות!
אחת החתימות היא פרודיה היתולית. היא כתובה כמליצה מכבדת, אך מסתתרת בה כוונה הפוכה, המלמדת על סכלותו של נושאה, והיא פארודיה על האיגרות האורחיות. אין ברור אם האיגרת אכן נכתבה לאדם בשם משה, או שהיא נכתבה כמליצת שעשוע בלבד ולא נמסרה לאיש, והשם "משה" שננקט בה הוא ליופי המליצה.
אני מתקשה בפענוח שורה באיגרת זו ואודה לעזרת הציבור ותשועה ברוב יועץ.
אִם יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט, מִי לָנוּ גָּדוֹל מִזֶּה מֹשֶׁה הָאִישׁ. וְגַם הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח רֹאשָׁהּ וְאֵיבָרֶיהָ אֵינָם כְּבֵדִים עָלֶיהָ. וַיוֹלִידוּ בָּנִים כִּדְמוּתָם כְּצַלְמָם, וְאֵין לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסְמֹכוּ, כִּי אִם עַל דַּעַת רַבִּים. פִּי הַמְדַבֵּר מִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא, יִצְחָק ן' עָרָאמָה.
נוסח אחר
אִם כֹּחַ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יָסִירוּ סִכְלוּת מְעַט מֵרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, וְאִם יֵשׁ כֹּחַ בְּכֶסֶף וְזָהָב לְהַחֲלִיף סמ"ך בַּשִּׁי"ן, מִי לָנוּ וְכוּ'.
מקורות: יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט: קהלת י, א, בשינוי מועט. מי לנו גדול: ע"פ סוטה פ"א מ"ט, מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. זה משה האיש: ע"פ שמות לב, א. האשה הכשית אשר לקח: ע"פ במדבר יב, א, על אשתו של משה. ראשה ואיבריה אינם כבדים עליה: ע"פ נדה ט, א, לענין וסת הגוף. ויולידו בנים כדמותם כצלמם: ע"פ בראשית ה, ג בשינוי לשון. ואין להם על מה שיסמוכו: ע"פ חגיגה פ"א מ"ח, היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו. על דעת רבים: ע"פ גיטין לו, א, נדר שהודר על דעת רבים אין לו התרה. פי המדבר: בראשית מה, יב. במילי דבדיחותא: ע"פ שבת ל, ב, רבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילי דבדיחותא.
למי רעיון למה הכוונה במליצה "ראשה ואיבריה אינם כבדים עליה"? חשבתי שאולי היתה בעלת גוף, ולכך רומזת המליצה שראשה ואיבריה אינם כבדים עליה, כיון שגופה גדול לדיו כדי לשאתם. אך זה נראה מאולץ מדי.
אשמח לרעיונות!