פורום אוצר החכמה

כתב ר"י ב"ר יקר: יש אומרים בנחת 'כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדוֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב', ולפי שאינו ממטבע הברכה אומרים אותו בנחת".
מה הכוונה 'בנחת'?

במחזור ויטרי כתב: ואומר בלחש 'יראו את ה'', 'כפירים רשו ורעבו'. וכ"כ לבוש סי' קעד ס"ח: בברכה שעל כוס של ברכת המזון לא יאמר אלא 'סברי' וכו' כדי שיעוררם שיחזרו וישמעו ממנו הברכה על הכוס, הואיל וכבר שתקו לומר בלחש פסוק 'יראו את ה' קדושיו'. [וכך הוא מנהג יוצאי אשכנז].

נראה שזו גם כוונת ריב"ק. "בקול נמוך". [לנחות = לרדת, נחות = נמוך].

זה לשון שמוצאים בפוסקים בכוונה "קול נמוך".

ראה בכסף משנה הלכות תפילה פי"ב ה"ו: לא יקרא עם הש"ץ אלא בנחת שלא ישמיע לאוזניו.
ובשבלי הלקט כלל ראשון הלכות תפילה אות יד: והנכון לסייעו בנחת ולא בקול.
וראה באיגרת הרמב"ן: אל תענהו בקול רם רק בנחת.

ועוד ועוד.

ישר כח!

דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת משל בכסילים.
לכורה גם שם הפשט הוא נחת=לחש לעומת זעקה

עוד כמה דוגמאות:
שו"ע או"ח סי' נט סעי' ד:
ברכת יוצר אור אומר עם השליח צבור בנחת

שו"ע או"ח סי' קמא סעי' ב:
והעולה לא יקרא בקול רם... אלא שצריך לקרות בנחת

שו"ע או"ח סי' קצג סעי' א
ולברך בנחת כדי שלא ישמע בעל הבית