מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לריבוי פדרים יהל

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

לריבוי פדרים יהל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' נובמבר 06, 2021 6:47 pm


מפלל יושב אהל הלן במקום משובח. לריבוי פדרים יהל בהתקרב בבית זבח. ואם אין קרבן ליחל תמורם אערוך שבח.
פזמון ליוכ"ק.

[א] תחילה נפרש פשטות התיבות לפי עניות דעתי.

מפלל יושב אוהל
- היינו יעקב אבינו ע"ה כדכתיב (בראשית כה, כז) ויעקב איש תם יושב אהלים, התפלל תפילת ערבית.

הלן במקום משובח - היינו בבית אל אשר שם הר המוריה מקום המקדש, כמו דכתיב בריש פרשת ויצא ויפגע במקום וילן שם, (עי' רש"י שם).

לריבוי פדרים - מחמת ריבוי הפדרים שכנגדם נתקנה תפילת ערבית כדאיתא בברכות ריש פרק תפילת השחר (כו, ב): ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה.

יהל[6] - נראה דהיינו ע"ד הכתוב בישעיהו (יג, כ): לֹֽא־תֵשֵׁ֣ב לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ן עַד־דּ֣וֹר וָד֑וֹר וְלֹֽא־יַהֵ֥ל שָׁם֙ עֲרָבִ֔י וְרֹעִ֖ים לֹא־יַרְבִּ֥צוּ שָֽׁם. וברש"י: ולא יהל שם ערבי - כמו לא יאהל לא יפרוש שם אהל אפי' ערבי שדרכם לישב באהלי' ולהסיע מקניהם ממקום למקום לא תמצא חן בעיניהם לקבוע שם אהליהם כי אף למרעה צאן לא תהיה ראויה[7].

בהתקרב בבית זבח – והיינו שיעקב אבינו הקדים והתפלל ערבית ופרש אוהל עוד טרם הגיע לפי חשבונו ל'בית זבח' – הר המוריה מקום המזבח, וכמבואר בסוגיא דחולין (צא, ב): רב אמר מהכא ויזרח לו השמש. אמר ר' עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, כתיב ויזרח לו השמש, וכי שמש לו לבד זרחה, והלא לכל העולם זרחה. אמר ר' יצחק שמש הבאה בעבורו, זרחה בעבורו, דכתיב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, וכתיב ויפגע במקום, כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי, כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא, מיד ויפגע במקום, כד צלי בעי למיהדר, אמר הקדוש ברוך הוא: צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, מיד בא השמש.

ומבואר מתוך הפסוקים בתחילת פרשת ויצא שיעקב אבינו לא ידע שזהו המקום, "וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֘ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ ד' בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי: וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם". וברש"י שם: וכלפי שאמרו רבותינו שאמר הקדוש ברוך הוא צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה, ועוד אמרו יעקב קראה לירושלים בית אל וזו לוז היא ולא ירושלים ומהיכן למדו לומר כן. אומר אני שנעקר הר המוריה ובא לכאן, וזהו היא קפיצת הארץ האמורה בשחיטת חולין (חולין צא ב), שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל, וזהו ויפגע במקום. [ואם תאמר וכשעבר יעקב על בית המקדשב מדוע לא עכבו שם, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל כדאמרינן בפרק גיד הנשה (חולין צא ב), וקרא מוכיח וילך חרנה, כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל וקפצה לו הארץ].

ונמצא איפוא שיעקב אבינו הקדים והזדרז להתפלל ערבית בבית אל טרם הספיק לחזור לירושלים, ומבואר כאן בלשון הפייטן דהיינו משום ריבוי הפדרים. וקשה מהו ה'ריבוי פדרים' דמיירי בה הפייטן, ואיזה נתינת טעם הוא לכך שיעקב אבינו הקדים תפילתו קודם הגיעו אל המקום.

[ב] ונראה בס"ד בהקדם כמה הקדמות.

בתוס' ברכות (כו, ב): יעקב תקן תפלת ערבית - תימה דאמר בפרק גיד הנשה (חולין ד' צא:) וילך חרנה כי מטי לחרן בעי למיהדר אמר אפשר שעברתי במקום וכו' אלמא דהתם מוכח דהתפלל ערבית ביום מאחר שהתפלל כבר והוה דעתיה למהדר. וקשה למתניתין דפרק קמא דקאמר שאינו זמן תפלה עד צאת הכוכבים. ולפי מה שפירשנו דקי"ל כר' יהודה דאמר עד פלג המנחה ניחא ויפה מנהג שלנו דאדרבה טוב להתפלל מבעוד יום קצת.

במגן אברהם הל' שבת (סי' רסז ס"ק א) "ונ"ל לתת טוב טעם דהא תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים שמתעכלין בלילה[8], ובשבת אסור ליתנן דאמרינן ולא עולת חול בשבת כדאי' בשבת דף ק"ד וכיוצא בזה בב"י סי' רל"ו בשם הכל בו"[9].

ומצינו בספר תורת משה למרן החת"ס ריש פרשת ויצא "ויפגע במקום. עיין מג"א סי' רס"ז סק"א. [וי"ל] הי' זה עש"ק סמוך לחשיכה ע"כ התפלל ערבית טרם בוא השמש כי איברים ופדרים של ע"ש אינם קריבין בשבת, והנה אליפז לקח ממונו כל אשר לו ע"ד נותן כיסו לנכרי (שבת קנג, א), ע"כ ראה בחלומו ופרצת ימה וקדמה נחלה בלי מצרים כל השומר שבת נותנים לו נחלה בלי מצרים (שם קיח, ב)".

הרי שהחת"ס הוסיף על דברי המג"א שתפילת ערבית של יעקב אבינו נתקנה בערב שבת, וזאת משום שהיא כנגד איברים ופדרים שהקטרתם אינה דוחה את השבת.

איברא, איתא בשבת (כ, א): ומאחיזין את האור וכו', מנהני מילי. אמר רב הונא לא תבערו אש בכל משבתיכם, בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד. מתקיף לה רב חסדא אי הכי אפילו בשבת נמי. אלא אמר רב חסדא קרא כי אתא למישרי אברים ופדרים הוא דאתא, וכהנים זריזין הן.

ובתוס' שם וז"ל, למשרי אברים ופדרים - וא"ת אי אברים ופדרים דחול כדפ"ה הא אמר בפרק [במה מדליקין] (דף כד:) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ואי אברים ופדרים דשבת ואשמועינן מבכל מושבותיכם דאע"ג דמצותן כל הלילה ואפשר להקטירן במוצאי שבת אפ"ה דחי שבת הא מעולת שבת נפק מדממעט עולת חול דהיינו ע"כ אברים ופדרים דחול דשחיטה וזריקה עבר זמנו בשקיעת החמה א"כ אברים ופדרים דשבת קרבים בשבת. וי"ל דאתי למשרי אברים ופדרים דחול כשמשלה בהן האור מבעוד יום והא דקאמר ולא עולת אברים ופדרים דחול בשבת היינו דוקא בשלא משלה בהן האור.

ובתוס' ביומא (מו, א ד"ה אבל לא) האריך הרבה בענין זה, ושם נוסף תירוץ על קושיית התוס' וז"ל, והא דאמר למישרי איברים ופדרים הוא דאתא איכא לאוקמי קרא לדמיסתבר דהיינו סמוך לבקר כי מסדר מערכה דיומיה וכיון דבלאו הכי מבעיר אש המערכה לצורך תמידין דיומא אמרינן דקרא דלא תבערו אתא למישרי איברים ופדרים דחול שניתותרו ואפי' לא משלה בהן האור כשרין.

והעולה מדברי התוס' דאמנם בשביל אברים ופדרים דחול ישנם שתי אפשרויות של הקטרה בשבת עצמה, או כאשר משלה בהן האור מבעוד יום או להמתין סמוך לבוקר ולצרפם לאש המערכה דתמיד של שחר שזה עולת השבת.

ומסברא פשוטה היה נראה ששתי האפשרויות הנ"ל שייכי רק בהקטרה של מיעוט איברים ופדרים, שאזי מן הסתם שייך שימשול בהם האור כבר בערב שבת מבעוד יום, וגם שייך להמתין לסוף ליל שבת ולצרפם למערכה דתמיד של שחר, אבל אם יש ריבוי פדרים אזי ודאי שלא שייך שתמשול בכולם האו בערב שבת, וגם מסתבר שלא יחול בהם ההיתר לצרפם אגב גררא למערכת תמיד של שחר.

ומעתה נראה לבאר שיעקב אבינו נתכוין בתקנת תפילת ערבית כנגד 'ריבוי פדרים', והיות שזה היה בערב שבת, על כן לא היה שייך להמתין ולחכות עם התפילה לעת לילה, ולכך הקדים יעקב ותקע אהלו בבית אל "בהתקרב בבית זבח", והתפלל ערבית טרם הגיעו לירושלים.

====================

[6] ראיתי שיש מפרשים ע"פ הכתוב באיוב (לא, כו): אִם־אֶרְאֶ֣ה א֖וֹר כִּ֣י יָהֵ֑ל וְ֝יָרֵ֗חַ יָקָ֥ר הֹלֵֽךְ. והיינו שתפילתו של יעקב היתה מאירה ומתקבלת כנגד פדרים, ר"ל כנגד חלבי הקרבנות, והיינו ע"פ דברי הגמ' הנ"ל שתקנת תפילת ערבית כנגד אברים ופדרים.

ויש שהוסיפו עוד שהרי באמת הקטרת חלבים ואיברים זמנה ביום, ורק שניתן להשלים בלילה, וזהו ענין 'לילה כיום יאיר' האמור כאן - אור כי יהל.

ויש שביארו ד'יהל' מלשון 'יחל' והכוונה שהקב"ה מחכה להקרבת הרבה אימורים, וכמו שמצינו דהקב"ה מחכה למצוות ישראל, ובמתני' תמיד (כח, ב; מובא בחולין צ, ב): תפוח היה באמצע המזבח. פעמים שהיו עליו כשלש מאות כור, וברגלים לא היו מדשנין אותו, מפני שהוא נוי למזבח. ומימיו. [עי' בכ"ז בספר תפילת יוכ"ק עם ביאורים מהגר"ח קניבסקי שליט"א].

[7] ומוסיף רש"י: ולא תתמה על לא יהל הנבאר כאילו היתה בו אל"ף כי הרבה מקומות יש שהברת קול האות במקום אות וכן (איוב לה) מלפנו מבהמות ארץ כמו מאלפנו וכן (משלי יז) שקר מזין על לשון הות כמו שקר מאזין.

[8] מחה"ש: של תמיד בין הערבים, דתפלות נגד תמידין תקנו. וא"כ ערבית דשבת היא נגד אברים ופדרים של תמיד של [בין] ערבים של ערב שבת, ולכן אין ראוי להתפלל ערבית בלילה, דהא אז לא היה רשאי להקריב אימורים ופדרים של ערב שבת.

[9] מחה"ש: שנתן טעם למה אין אומרים פסוק והוא רחום [תהילים עח, לח] קודם ערבית כמו בחול, שכוונת אמירתינו פסוק והוא רחום הוא לפי שתפלת ערבית נגד אברים ופדרים שכיפרו על עונות ישראל, וכמו שאמרו [תנחומא, פרשת פינחס אות יג] לא לן אדם בירושלים ועון בידו, תמיד של שחר מכפר כו', לכן אנו מחלים פניו יתברך יהיה שילום פרים שפתינו בתפלת ערבית והוא רחום יכפר כו'. מה שאין כן בליל שבת שלא היה מקריבים אברים ופדרים, לכן אין אומרים והוא רחום כו', עכת"ד:

שבטיישראל
הודעות: 1848
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: לריבוי פדרים יהל

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' נובמבר 08, 2021 5:53 pm

נוטר הכרמים כתב:פזמון ליוכ"ק.

פזמון למנחה ביו"כ כמנהג בני רומה
משם הועתק להליקוט המכונה "יום כיפור קטן"


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים