אמירת 'איה' בקו"ר בקדושת כתר?

[דרופתקי דאורייתא]

דומה שאצל הספרדים כולם כמעט אומרים בקדושת כתר 'איה' בקול רם, כמו 'קדוש קדוש קדוש' וכו'.
האם יש לזה מקור? או שזה מגיע בגלל שלפי דברי האר"י ז"ל ב'איה' זוכה לתוספת נשמה של שב"ק, ויש לכוין כך, ומשום כך נהגו באמירת 'איה' בקו"ר.

[כדכד]

ראש הישיבה שלמדתי בה שהיה אשכנזי היה נוהג ג"כ להגביה קולו ב"איה" לפחות כשהיה ש"צ וחבר שלי סיפר לי ששאל אותו מדוע והשיאו לדבר אחר ולא רצה לענות
מכאן היה לנו יסוד להניח שזה ע"פ קבלה ולכן לא רצה לגלות ואולי טעמו כפי שכתב מר באפשרות השניה (אולי זה גם קשור שיש באי"ה רמז לג' ראשונות וד"ל)

[נחומצ'ה]

מצוי בחלק מקהילות החסידים בראש השנה ויום כיפור, להאריך בתיבת 'איה',
ויש בו סגולה להתפלל על בנים או רוח הקדש או פרנסה. [אבל לבחור רק משהו א'...].
אולי זה גם קשור.