פורום אוצר החכמה

הזוה"ק בפ' תרומה, מאריך בביאור הוספת מזמורי השבת בשחרית.
ווביאור תפלת נשמת, מחלקה לג' חלקים.
א. מ'נשמת' עד 'האחרונים' סך 45 תיבות
ב. מ'ואילו פינו' עד 'מלפנים' סך 50 תיבות
ג. מ....... עד 'בפי ישרים' סך 100 תיבות.

בהוספה שבין חלק א' לחלק ב', מביא ב'מתוק מדבש' ב' הרא"ג מעשה בעלילת דם, וכאות שבח והודיה, הוסיפו שם עוד שבחים.
כמו כן מצאתי, שחלק הא' הוא הברכת השיר המובאת במשנה בפסחים.
[עוד מצאתי מביאים בשם 'הרוקח', שיש רפ"ה תיבות בתפילה זו].

עכ"פ נמצינו למדים, שלפני הזוה"ק היתה נוסחא שונה מהמקובלת היום.
מה היתה הנוסחא שלפניו?

במתוק מדבש ציין לספר תולעת יעקב שהרחיב בזה
ועיין עוד בסידור הרמ"ז עמודים תקא-תקד

בדיקה קצרה בסידורים העלתה,
שהנוסח הספרדי הכי קרוב לסדר הזוה"ק. [גם בחלק ג'].
נוסח אשכנז תואם בחלק א'. ובספרד, הכי רחוק.

עיין במצורף כאן, מה שהאריך בענין זה הגאון רב"צ מוצפי שליט"א, וכתב שם, שמור אביו [הגרס"מ זצוק"ל] הגיה בסידורו [וחיסר כמה תיבות], כדי שיהיה שוה למניין התיבות שמוזכר בזוהר.
מצורף גם צילום כתי"ק כפי שנדפס בסידור האלף לך שלמה, וכן הדפיס בסידורו ובמחזורו קול ציון, בשונה מהנוסח המקובל.
למעשה, יש לתת את הדעת על הגהות אלו, כי גם אחרי הגהותיו, עדיין יש קטע שלם שנוסף, כמו שכתב המתוק מדבש בשם הרא"ג, וא"כ עדיין אין אומרים את מנין התיבות שמוזכר בזוהר.
אולי יש לתלות את זה, בנידון, האם ניתן להוסיף על דבר המכוון, עיין ברמ"א (או"ח סי' רס"ג ס"א), ובמה שהאריך בזה שם הפתח הדביר (אות א').