עקבי כתב:האם ההסכמות לסדור השל"ה הן הסכמות לנוסח התפילה?
ועוד למרות שהב"ח נתן הסכמה לסדור ר' שבתי סופר:
ב"ח אורח חיים סי' מו ס"ק יב כתב:וחדשים מקרוב באו להגיה סדורים ומגיהים כאן אתה הוא עד שלא בראת את העולם אתה הוא משבראת וכו' ושרי להו מארייהו כי אע"פ שכך הוא בסדור הספרדים אנו אין לנו אלא סדור קדמונינו הצרפתים והאשכנזים וכו' ע"ש
ועוד, יש הסכמות בשערי תפלה וסדור בית תפלה מאת ר' זלמן הענא ולמרות שרבי יצחקי מציע שהם מזויפים רבים חולקים עליו.
ועוד, האם ניתן להוכיח מההסכמות לסדור ר' שבתי סופר שיש להניע השוא בתיבה יהיה או בתיבה ובשכבך? או להוכיח מההסכמות לסדור ר' עזריאל מווילנא להניע כל שוא אחר ו"ו שרוקה בראש המילה? דברים המנוגדים לדברי הקדמונים ולכל הפחות הם סברות מיעוט המדקדקים. וגם מוסכם היום שהם לא נכונים. [ואין לי פנאי לפרט כל הדוגמאות של השינוים בנוסח התפילה בסידוריהם שאינם נכונים ולכל הפחות רבים פקפקו מסקנותיהם. הלא במקומות רבים הם לא הסכימו. ובודאי אין להביא ראיות לדעתם מההסכמות.]
רק לשם הבהרה אין בכוונתי לזלזל ברב וואלף רק להוכיח דעתי שההסכמות לכל היותר ערב ליושרו ואת כוונת הנכונה שלו.
שבוע טוב,
קצת נבוך אני בנושא, אחרי רואי במחזור רד"ה ביום הקדוש את הסכמת ההפלא"ה, ולא זכיתי להבין את לשונו כי קצת חתום וסתום הוא, וז"ל אף ידי תכון עם כבוד הרבנים הגאונים אשר נתנו עדיהם ויצדקו ויעלו בהסכמה על המחזורים כו' של כו' התורני הרבני וכו' ומה נעים פרי הלולים, בתכלית יופי מכלולים, במלאכת שמים שאין בו דופי ותעלולים, עכ"ל עיי' את כל נוסח ההסכמה במחזור של יו"כ באוצר
אז ר' פנחס הלוי ז"ל לא כ"כ מפרט אם התכוון לנוסח או לביאור...
עכשיו עיינתי בהסכמות בחלק פסח : לא ברור העניין, רבו בעל "עצי אלמוגים" מתמקד בעיקר על פיוטים בעוד שר' אריה ליב ברעסלא בעל מח"ס פני אריה (אם אני לא טועה, היה בנו של הפנ"י ז"ל, ואם שגיתי, איתי תלין משוגתי) מביא ככה, וז"ל
רבים מישני אדמת עפר המה הגבורים אנשי השם אשר מעולם קדמונינו מחברי התהלות ופיוטי המחזורים, יעלזו לפני אלהים וישישו בשמחה לקראת פועל חכם ה"ה התו' החכם השלם המדקדק הגדול כהר"ר וואלף היידנהיים יצ"ו אשל עמל ויגע בהם ימים ושנים להלבישם שני עם עדנים. והיתה ראשית דרכו הגי סיגי הטעיות והשבושיס מהם אשר באו אל קרבנה מההדפסות הראשונות ולהשיבם לתחילת הוייתם, שפתי דעת ררור מללו כו' ע"כ ע"ש
חומר למחשבה...