פורום אוצר החכמה

למה לפעמים אומרים בתפילה "דוד עַבְדֶךָ" (סגול תחת האות ד') ולפעמים "דוד עַבְדְךָ" (שוא תחת האות ד')?
האם יש חילוק במשמעות?

האם יש חילוק בין עַבְדֶךָ (סגול תחת האות ד') ל-עֲבָדֶיךָ?
לכאורה עבדיך הוא לשון רבים, אבל מפתיע לי שעַבְדֶךָ (סגול תחת האות ד') הוא לשון יחיד.

ראיתי סידור נוסח אשכנז שבנוסח תפילת מוסף לר"ח כתוב "דוד עַבְדֶךָ" (סגול תחת האות ד'), וראיתי סידור אחר שכתוב "דוד עַבְדְךָ" (שוא תחת האות ד'). מהו הנוסח הנכון?

עי' עיוני הלכות, א, עמ' קס ד"ה וביאור.

ברוב כתבי יד מצינו עבדָךְ בקמץ ושוא כלשון חכמים. וברוב סדורי ישנים (ביניהם ר' שבתי סופר, ר"ע ור"א שנת תע"ג, בית תפלה מר' זלמן הענא, שפה ברורה, עבודת ישראל) מצינו עבדְךָ כמו שכבר העיר באזור אליהו. בעל אזור אליהו כתב הניקוד בסגול מאוחר מאד כנראה בסידור אוצר התפילות ווילנא תרע"ד. אבל כבר מצאתי בסדור ר"ע ור"א משנת תפ"א (מכון אוצרינו). להנוסח נשמע(ים) בעירך בודאי מסתברא בשו"א. אבל אני מסופק להאומרים הנשמע(ים). נרשם אצלי שאעפ"כ מסתברא יותר בשוא, אבל כבר שיניתי את דעתי כמה פעמים.

שבענו מטובך כתב:עי' עיוני הלכות, א, עמ' קס ד"ה וביאור.

ראה גם בשינוי דעתו של בעל אזור אליהו בברוך שאמר. כמדומני עד מהדורת תש"פ הוא הדפיס עבדֶך בסגול עפ"י סדור כת"י אבל במהדורת תש"פ הוא הדפיס עבדְך בשוא כסדורי ישנים (וכמדומני בלי להסביר למה הוא לא חשש לדברי הגר"א.)

תלמוד_ישן כתב:למה לפעמים אומרים בתפילה "דוד עַבְדֶךָ" (סגול תחת האות ד') ולפעמים "דוד עַבְדְךָ" (שוא תחת האות ד')?
האם יש חילוק במשמעות?

האם יש חילוק בין עַבְדֶךָ (סגול תחת האות ד') ל-עֲבָדֶיךָ?
לכאורה עבדיך הוא לשון רבים, אבל מפתיע לי שעַבְדֶךָ (סגול תחת האות ד') הוא לשון יחיד.

ראיתי סידור נוסח אשכנז שבנוסח תפילת מוסף לר"ח כתוב "דוד עַבְדֶךָ" (סגול תחת האות ד'), וראיתי סידור אחר שכתוב "דוד עַבְדְךָ" (שוא תחת האות ד'). מהו הנוסח הנכון?

עַבְדְךָ, עַבְדֶךָ - אין הבדל ביניהם; שניהם לשון יחיד, אלא שכאשר יש טעם מפסיק, משתנה השו"א לסגול.
עֲבָדֶיךָ - לשון רבים.
(ולא כתבתי שום חידוש, אלו דברים פשוטים בדקדוק).

תודה רבה לכל המגיבים!

שבענו מטובך כתב:עי' עיוני הלכות, א, עמ' קס ד"ה וביאור.

האם אפשר להעלות כאן את העמוד הנזכר? אין לי גישה לאוצר המקוונת.

מעט דבש כתב:עַבְדְךָ, עַבְדֶךָ - אין הבדל ביניהם; שניהם לשון יחיד, אלא שכאשר יש טעם מפסיק, משתנה השו"א לסגול.
עֲבָדֶיךָ - לשון רבים.
(ולא כתבתי שום חידוש, אלו דברים פשוטים בדקדוק).

חשבתי שיש הסבר פשוט, אבל לא ידעתי מהו.
אני נוקט ש"שכאשר יש טעם מפסיק, משתנה השו"א לסגול" היינו שיש טעם מפסיק לאחר תיבת "עבדך". וא"כ לכאורה במוסף ר"ח יש לומר עבדך בשו"א.
מצאתי בזמירות ליל שבת:
רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ. עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ. עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ. רוּחַ אַפֵּינוּ. מְשִׁיחַ ה'
האם צ"ל בשו"א?

תלמוד_ישן כתב:מצאתי בזמירות ליל שבת:
רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ. עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ. עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ. בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ. רוּחַ אַפֵּינוּ. מְשִׁיחַ ה'
האם צ"ל בשו"א?

הפייטנים משנים לפעמים מכללי ההפסק, כדי ליצור חרוז / משקל נאה.

שבענו מטובך כתב:עי' עיוני הלכות, א, עמ' קס ד"ה וביאור.

קיבלתי אותו בהודעה אישית:

ייש"כ הרב שבענו מטובך בשביל המראה מקום.