פורום אוצר החכמה

ברכת "למינים ולמלשינים;
"וְכָל הַזֵּדִים כרֶגַע יֹאבֵדוּ".

(כמעט) כל החזנים ששמעתי אומרים "כרגע",
אך בכל הסידורים מנוקד כרגע.

ויש נפק"מ:
"כָּרֶגַע" - פירוש, כעת ממש; ברגע הזה בדיוק יאבדו כל הזדים.
"כְּרֶגַע" - פירוש, בִּן רגע, תוך רגע יאבדו כל הזדים - אך אין הכוונה שיאבדו דווקא כעת ממש, אלא בזמן מסויים ולא מוגדר [לנו].


א. מנין למנקדים בסידור ששמואל הקטן התכוון שיאמרו "כְּרֶגַע" ולא "כָּרֶגַע",
[ב. מדוע לא חוזרים לומר הנוסח המקורי - "למשמדים אל תהי תקווה"?

וכן ראו בספר אוצר רש"י לרב זאב וגנר שליט"א:
*רֶגַע (א)

מעט זמן [תהלים ו יא], זמן מועט [איוב כ ה]. כמעט רגע - מעט [ישע’ כו כ], לרגעים - מעט מעט... [ישע’ כז ג].

כי רגע באפו (תהלים ל ו) - רגע הוי אפו (זעמו של הקב"ה) [ע"ז ד: עיי"ש תוד"ה רגע]. רגע אחד - שעור זעמו (של הקב"ה), שנאמר (ישע’ כו כ) חבי כמעט רגע עד יעבָר זעם [שמות לג ה].
=בברכות (ז ע"א, עיי"ש תוד"ה שאלמלי), וכן (ע"ז ד ע"ב) מובא שיעור "רגע כמימריה", והוא השיעור שלוקח לומר את המילה "רגע", והוא אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה בשעה, וזהו שיעור זעמו של הקב"ה.

ב"ה נמצאה התשובה בקובץ אור תורה.
וכתב זאת הרב @אמונה מפורום לתורה