פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:פ"ק דכלים, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, (אולי ס"ל לחלק בלשון בין מקודשת לקדושה? וצ"ע), וכן בזוהר מופיע הלשון ארעא קדישא

אוצר החכמה כתב:פ"ק דכלים, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, (אולי ס"ל לחלק בלשון בין מקודשת לקדושה? וצ"ע), וכן בזוהר מופיע הלשון ארעא קדישא

שבטיישראל כתב:ובאמת מעניין לדעת מהו המקור הראשון לאמירת "באתרא קדישא הדין" בא"י

הבונה כתב:שבטיישראל
האוצר לא התכוין לענות לשאלתך, אלא העיר ע"ד אילת השחר שליט"א, דוק ותשכח.

הבונה כתב:

שבטיישראל כתב:ובאמת מעניין לדעת מהו המקור הראשון לאמירת "באתרא קדישא הדין" בא"י

משערי הלכה ומנהג, האדמו"ר מליובאביץ' זצוק"ל

תמונה.JPG

איש_ספר כתב: הוא יעשה שלום ברחמיו

אין איש שיודע מהיכן נולד הנוסח 'קדישא' בקדיש דרבנן. (והעירו דאם כבר אז יש לומר 'קדישתא')

אוצר החכמה כתב:

אין איש שיודע מהיכן נולד הנוסח 'קדישא' בקדיש דרבנן. (והעירו דאם כבר אז יש לומר 'קדישתא')

למה קדישתא?

איש_ספר כתב:אולי כי ארץ לשון נקבה היא?
כמובן שאפשר לתרץ הכל, אבל כשבודים נוסח חדש למה שלא יהיה מיושר?

איש_ספר כתב:אולי כי ארץ לשון נקבה היא?
כמובן שאפשר לתרץ הכל, אבל כשבודים נוסח חדש למה שלא יהיה מיושר?

הבונה כתב:ופה נראה נימוק שונה לענין. (מפניני הקה"י)
ומי יבאר לנו מהם פטפוטי הליידיקעס על יקום פורקן הראשון?

תנועת הרפורמה החלה ע"י המשכילים הראשונים שרצו לתקן את מנהגי בית הכנסת. לבטל אמירת "במה מדליקין" בליל שבת, שאינו מעיקר התפילה; לבטל את תפלת "יקום פורקן" בשבת שנוסדה בבבל בזמן הישיבות, ובה ברכה לראש כלה ולראש הגלות. הם הסכימו להשאיר את ה"יקום פורקן" השני, שהוא תפילה בעד הקהלה.
בשלב שני של התנועה, ביטלו גם את ה"יקום פורקן" השני מסדורם, בטלו את אמירת הפיוטים. בית הכנסת הרפורמי מהודר ומפואר, ונקרא "היכל". התפלל בו חזן ומקהלה, הדרשן הפך ל"מטיף" בדומה למטיפים הנוצרים, והדרשה נאמרה בלשון המדינה. המטיף, החזן והמשוררים לבשו מדים שחורים כמו בכנסיה הנוצרית. הכניסו עוגב בהיכל, ובנות למקהלה, האנשים והנשים התפללו יחד. גם הנהיגו את טקס הקונפירמציה - הכנסת הנערות בברית הדת, כחיקוי למנהגי הנוצרים.

בתפילת שבת ישנם כמה קטעים ארמיים שמתחילים במילים "יקום פורקן מן שמיא...". באסיפה של רבנים "מתקנים" (רפורמים) דנו האם יש למחוק מן הסידור רק את "יקום פורקן" הראשון או גם את השני. נמנו וגמרו שיש לנהוג לפי הפסוק "וימח את כל היקום"... (ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה").

"דעסקין באורייתא קדישא - כן באבודרהם ('ורוב שלוחי צבור אומרים באורייתא קדישא, וטעות הוא, דאורייתא היא לשון נקבה וקדישא לשון זכר, ולכן צריך לומר קדישתא'. ועי' שם להלן בסדר הגדה, 'אין לדקדק למה לא אמר האי לחמא דלחם לשון זכר הוא והא ל' נקבה הוא, דהא אמרי' הא גברא והא תיובתיה'. וי"ל שזה רק לענין מלת הא). וכן בסדור האר"י וסדורי הספרדים. אך בזוהר מצוי "אורייתא קדישא" ו"ארעא קדישא". וי"ל שהוא מצד הפנימי וכחה העליון של התורה, 'דאורייתא מחכמה עלאה נפקא', ותאר הנקבה הוא על גופה של התורה וממשיותה המעשית, וכן בנוגע לארץ. וע' תרגום אונקלוס שמות יא ו, 'צוחתא רבא', ואולי צ"ל רבתא כמו אח"כ שם ל יב.
ואמר אאמו"ר הרב זצ"ל, כי גם לאותם שבחו"ל אין מזכירים כאן תאר קדושה על התורה, אמנם בארץ ישראל כיון שמזכירים כאן תאר קדושה על הארץ ואומרם 'באתרא קדישא', צריך להזכיר תאר קדושה גם על התורה, לפי שאין ראוי לכבוד התורה שלא להזכיר תאר קדושה על התורה באותו ענין שמזכירים אותו על הארץ. וכן נהג. וכעין זה אמרינן בברכות מט. איידי דאמר מלכות בית דוד לאו אורח ארעא דלא אמר מלכות שמים"

שבטיישראל כתב:כל ביהמ"ד ובהיכ"נ הינו "אתרא קדישא" והרי עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל (מגילה כ"ט.)
ובימנו כבר אפשר להוסף בדרך צחות דמאחר שהחוק הבנילאומי קובע שבנין ואדמת השגרירות והקונסוליה של המדינה שבאדמת נכר דינה כדין אדמת אותה מדינה ממש, הרי ה"ה בבתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל דדינן וקדושתן כבאדמת ארץ ישראל ממש ....