פורום אוצר החכמה

הקדיש דרבנן קשור לאמירת פיטום הקטורת ומימרא דרבי ישמעאל. ממתי התחילו לומר את הקדיש השני (קדיש יתום) לפני פסוקי דזמרא?

קדיש הוא לא לפני משהו
הוא אחרי משהו
כנראה כוונת מר לקדיש שקודם ברוך שאמר בנוסח אשכנז והוא קדיש אחר אמירת מזמור שיר חנוכת הבית

אם אין כוח להכול אפשר לעיין בע' שמז

לא באתי לעורר אלא להעיר. לא עיינתי כראוי בדברי הרב סץ או הרב קוטקס אבל מדברי הרב יצחק סץ (הערות 19-21) נראה שמה שהעתיק הרב משה קוטקס (עמ' שמז) מדבריו שגם בהמקורות בודדים שיש קדיש לפני התפילה, נמצא רק קדיש אחד, אינו נכון. ראה שם, שהביא 2-3 מקורות לקדיש לפני מזמור שיר, אחרי מזמור שיר, לפני ואחרי מזמור שיר.
עוד יש לציין, שלמרות שברורב סדורים ישנים לא מצינו קדיש לא לפני מזמור שיר ולא לאחריו, המעי' יראה שבהרבה סדורים אין הוראה לומר קדיש גם לאחר עלינו. כמדומני אין הוראה בשקלאוו תקמח, ברטיטשב תקעה (נהורא), זאלקווא תקנה, ווילנא תקפו (נהורא). כנראה לא עלה בדעתם של המדפיסים שהיתומים ישכחו לומר ולכן מיותר היה לכלול הוראה כזו.

מה ראיה היא זו?
יש מקומות שא" קדיש אחר עלינו

כדכד כתב:מה ראיה היא זו?
יש מקומות שא" קדיש אחר עלינו

סליחה שלא כתבתי בדקדוק. אין קדיש אחר התפילה (היינו עלינו\שיר של יום וכדומה). האם אפילו לגבי זה התכוונת לומר שיש מקומות שלא אומרים קדיש?

אני מכיר מקומות שלא אומרים קדיש אחר עלינו אלא לאחר שיר של יום
וכן מקומות שאומרים בשניהם
בנוסח אשכנז בעבר לא אמרו שיר של יום ואיני יודע מה נהגו לגבי קדיש יתום

באזור אליהו איתא- קדיש יתום. ברוב ס"י מופיע אחרי עלינו כסיום לתפילה, ומאחר ולא מופיע אח"כ שש"י אין בזה סתירה לדעת הגר"א שהורה לומר ק"י אחר שש"י ולא אחר עלינו. ובאחרים אין קדיש כלל אחר עלינו וכ"ה במחזור ויטרי, רוקח וטור (סימן קל"ג ועי"ש בד"מ) וייתכן שאזלי לשיטתם שאומרים עלינו רק עד "תמלוך בכבוד" (ועי' מנהגות וורמיזא לר"י קירכום).

עקבי כתב:לא באתי לעורר אלא להעיר. לא עיינתי כראוי בדברי הרב סץ או הרב קוטקס אבל מדברי הרב יצחק סץ (הערות 19-21) נראה שמה שהעתיק הרב משה קוטקס (עמ' שמז) מדבריו שגם בהמקורות בודדים שיש קדיש לפני התפילה, נמצא רק קדיש אחד, אינו נכון. ראה שם, שהביא 2-3 מקורות לקדיש לפני מזמור שיר, אחרי מזמור שיר, לפני ואחרי מזמור שיר.
עוד יש לציין, שלמרות שברורב סדורים ישנים לא מצינו קדיש לא לפני מזמור שיר ולא לאחריו, המעי' יראה שבהרבה סדורים אין הוראה לומר קדיש גם לאחר עלינו. כמדומני אין הוראה בשקלאוו תקמח, ברטיטשב תקעה (נהורא), זאלקווא תקנה, ווילנא תקפו (נהורא). כנראה לא עלה בדעתם של המדפיסים שהיתומים ישכחו לומר ולכן מיותר היה לכלול הוראה כזו.

אתה יכול להעלות את דברי הרב סץ (הערות 19-21)?

חיימקה כתב:אם אין כוח להכול אפשר לעיין בע' שמז

באיסור להרבות בקדישים [א] מוריה ניסן ע''ה (1).pdf

יישר״כ! קראתי. לא בדיוק הבנתי מה המקור שלו לאמירת קדיש יתום לפני. (רק שהוא מתנגד לאמירת ב קדשים)

613מצו כתב:אתה יכול להעלות את דברי הרב סץ (הערות 19-21)?

דברי הרב סץ

בברכה המשולשת כתב:ובאחרים אין קדיש כלל אחר עלינו וכ"ה במחזור ויטרי, רוקח וטור (סימן קל"ג ועי"ש בד"מ) וייתכן שאזלי לשיטתם שאומרים עלינו רק עד "תמלוך בכבוד" (ועי' מנהגות וורמיזא לר"י קירכום).

אם הכוונה לבעל מחז"ו, רוקח וטור שלדעתם אין אומרים ק"י אחר עלינו כיון שלשיטתם אומרים רק עד תמלוך בכבוד, ייתכן. אבל אם הכוונה לכל סדורי ישנים כבר נמצא התוספת 'ככתוב בתורתך יי ימלוך' בתחילת הדפוס. ואף בדברי הטור (ושאר ראשונים) אין הכרח שלדעתם היתומים אינם אומרים ק"י רק שלדעתם אין תקנה לומר אפי' שלא במקום יתומים ודלא כהמהרי"ל הובא בדרכי משה.

כדכד כתב:קדיש הוא לא לפני משהו
הוא אחרי משהו

כך היא שיטת הפוסקים מארץ אשכנז והנמשכים אחריהם, דכל קדיש הוא אחר פסוק/פסוקים, שבכל פסוק בתנ”ך יש שם, ושפיר ניתן לקדש אחריו את השם ולומר ’יתקדש שמיה רבא’

אבל בפוסקים הספרדים נראה דשפיר באים הקדישים לפני התפילה, ואלו הם הקדישים שלפני הודו בשחרית, ברכו בשחרית וערבית, ועוד.
וכמדומה שראיתי שכן נקטו המקובלים

גם הספרדים אומרים קדיש אחרי משהו ולא לפני משהו
נכון שיש כוונות במקובלים לענין קדיש שלפני משהו אבל אין בשום נוסח קדיש שאין לפניו כלום

נראה שכבודו צודק, והדרנא בי.