פורום אוצר החכמה

שלום לחכמי ה"אוצר"!

כנודע, בשו"ת נודע ביהודה טרח להסביר מדוע אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו", לפני "פיטום הקטורת" שאחר תפילת השחר.

הנו"ב הסביר שמכיון שהקטורת מעשרת, צריכים להקדים ולהשריש תחילה שהכל בידי שמיים.

ומה עם הפסוקים "אין קדוש כשם...", "כי מי אלוק מבעלדי השם" שלפני הפיוט? סביר להניח לפי דבריו שהכתובים הם הקדמה לפיוט (ואולי הפיוט בא בעקבות הפסוקים...).

אלא שצ"ע מדוע קוראים "קוה אל השם חזק ויאמץ לבך...", (ויש ליישב בדוחק).

ברצוני להציע שאכן פסוק זה אין לו שייכות לפיטום הקטורת, אלא שמאחר והיה מנהג (בחודשים אלול-תשרי) לקרוא פרק "לדוד, ה' אורי וישעי" לפני פיטום הקטורת (כנדפס בסידורים ה"ישנים"), הפסוק "קוה" -- שהוא האחרון שבאותו מזמור, נשתרבב בטעות, ונצטרף אל הפסוקים של הצהרת "אין כאלוקינו"...

האם מצא מישהו סמוכין -- או תשובה -- להשערה זו?

רעיון מעניין.

בפשטות גם זה הקדמה להקטורת מעשרת, ובשני אופנים: א. כפי שאמרתם לגבי שאר הפסוקים, שבא לומר שהכל ביד ה', הגזירה אמת והחריצות שקר וממילא קוה אל ה' חזק וכו', ומיד עובר לומר בפסוקים האחרים שאין בלעדי ה' וכו', והכל חד, ב. ובנוסף - לא תמיד רואים את העשירות או לא רואים אותה מיד, ושלא יעלה על לב אדם לפקפק בעניין הקטורת מעשרת, לכן מקדימים לו שיחכה לה', יתחזק לבו באמונה ובטחון שוב ושוב ושוב ככל שיידרש ויקוה אל ה' בלי סיום וסוף, שיעשיר אותו באיזה אופן שיהיה כפי חכמתו.

לא הבנתי.
מנהג אמירת לדוד ה' אורי היא יחסית חדש.
ומנהג האשכנזים לומר פיטום הקטורת אחרי עלינו בימות החול התחיל רק פה בארץ אצל הפרושים תלמידי הגר"א.
אצל שאר אנשי אשכנז לא אומרים פיטום הקטורת בכלל בימות הכלל (כמש"כ הרמ"א) או אומרים כן לפני עלינו לשבח (כמנהג נוסח ספרד).
אז איפה ומתי בדיוק נשתרבב הענין הזה?

הצעה מופרכת.
קוה מוזכר כבר (לדוגמא) בכתבי האריז"ל, וכמדומה שאין שם זכר למזמור לדוד ה' אורי.

גם הספרדים אומרים פסוק קוה ואם אמרו לדוד בכל השנה הוא בסוף התפלה ולא אחרי שש"י, כמדומני.

השערה מעניינת, וכמעט קולעת
כלומר, נכון שאמירת "לדוד" בחודש אלול היא מנהג חדש יחסית, אך כן הוא גם באמירת פסוק קוה אל ה'.
ככל שראיתי, בסידורי אשכנז הישנים אין פסוקי "קוה" "אין קדוש" וכו' לפני אין כאלקינו. בסידורים ספרדים הישנים משנות הש' יש שלפני אין כאלקינו נמצא "אתה הוא" כנהוג אצלינו בשחרית, ויש שנמצא בהם פתיחת פסוקים רק מ"אין קדוש" בלי "קוה"!

אך דא עקא, בסידור כנוסח ספרד הנדפס באמשטרדאם שנת ת"ל כבר נמצא פסוק "קוה". לעומת אמירת לדוד ה' אורי בימי אלול לא נודע עדיין מקור קדום בדפוס לפני תס"ו.
וודאי שאמירת לדוד לא נזכרת בכתבי האריז"ל. אך היכן נזכר אמירת פסוק "קוה"?

הצעה להמציע, לא נראה עכ"פ לדידי, דרך זו להפריח השערות בלי בדיקה יסודית מקודם. כבר מילתי אמורה בזה ואין צורך להכפיל הדברים viewtopic.php?f=7&t=5141#p42113

שער הכוונות ענין נוסח התפלה

אח"כ אומר אשרי יושבי ביתיך. ויענך ה'. ובא לציון כו'. ואומר קדיש תתקבל ואח"כ תפלה לדוד כו', וקדיש יהא שלמא, קוה אל ה' כו', ופטום הקטרת (ונוסחו כמו שכתבתי לעיל בסדר הקרבנות וע"ש), "תנא דבי אליהו כו' אר"א כו'" וקדיש על ישראל

אודה שלא הבחנתי בדברי האריז"ל האלו, בדקתי רק אצל אמירת פטום הקטורת.
אך בכל זאת הדבר תימה, שמהרח"ו יציין בפשיטות לפסוק קוה כאילו היא נוסח ידוע וקיים, בעוד שלע"ע לא מצאתי זכרה עד סידור משנת ת"ל. אף סידור רפ"ד שעליה ייסד מהרח"ו את סדר נוסח התפלה אין בה פסוק זה, רק מתחיל מאין קדוש כה'.
אין לי גישה לאוצר כעת, האם יוכל אחד החבירים לבדוק בשער התפילה מכתי"ק מהרח"ו היאך היא שם?
בתודה

רעיון דומה הובא בהליכות שבא סימן י [נהגו העם עמוד עג] על מנהג מרוקו לומר פסוקים אלו בערבית, וכתב שם הטעם שאיך שגמרו עם פסוק קוה אל ה' שבמזמור לדוד אומרים גם הפסוק קוה אל ה' וההמשך עיין שם.
בשלחן אבותינו עמוד 297 הביא רעיון הפוך שאומרים את המזמור לדוד קודם קוה כי גומר עם אותו פסוק.
עוד עיין:
שלמי ציבור (דף קנו עמוד א טור ב) וז"ל: והכא כעת לא מצאתי בספרים שום טעם כלל לאמירת פסוקים אלו על מה אדניה הוטבעו בכאן גם אין המנהג לאומרם כי אם בחול דוקא אבל לא בשבתות וי"ט וצריך טעם למה. ואולי י"ל וכו'. עיין שם באורך.
יסוד ושורש העבודה (מהדורה חדשה עמ' קפ): כי פסוקים אלו הם ג"כ מעיקר תקוני התפילה, כתבי האריז"ל. וכו'.
וע"ע ישורון ג עמוד שצו. מקורי התפילה א עמוד 294. מרבה ישיבה עמוד קלא. ליקוטי מהרי"ח עמוד תמ.
בהליכות והנהגות אמרי סופר (חלק א עמוד שנ) שהיה נמנע מלאומרו.

סקירה מדגמית של התבססות המנהג להקדים פסוקי "קוה אל ה'" לפני אין כאלקינו.
(למי שאינו יודע - מידע כללי: זו תופעה מוכרת של שלבי התקבלות תפילות שונות בסידור התפילה. בתחילה מופיעה התוספת באותיות קטנות וללא ניקוד, ולאט לאט מתקבלת כחלק בלתי נפרד מהתפילה, כשהיא מופיעה בניקוד ובאותיות רגילות).

מקראה:
"רק בשבת" - הכוונה ש"אין כאלקינו... פטום הקטורת" וכו', מופיעים בסידור רק בתפילות שבת ולא ביום חול - וכמנהג אשכנז המקורי, ובחו"ל עד היום.
יש / אין - פסוקי קוה אל ה' וכו'.

סדר המחזור (אשכנז), זולצבך תק"ל עמ' מח: רק בשבת - אין.
סדר נהורא השלם <דרך החיים> (אשכנז), טשרנוביץ תרכ"ה, עמ' קעב ע"ב: רק בשבת ללא ניקוד.
אור לישרים, זיטמיר תרכ"ה, (נוסח ספרד) עמ' 174: ללא ניקוד
סדר עבודת ישראל, (אשכנז), רדלהיים תרכ"ח, עמ' 245: רק בשבת - אין.
בית מנוחה (ספרדי), ליוורנו תרמ"ח, עמ' 408: סידור לשבת בלבד, אין.
אשי ישראל (הגר"א), (אשכנז), ירושלים תרס"ח, עמ' 278: רק בשבת - ללא ניקוד
בית יהודה, (אשכנז), ניו יורק תרע"ד, עמ' 80: רק בשבת - עם ניקוד
בית עובד (ספרדי), ליוורנו תרפ"ב, עמ' 217: סידור ליום חול - יש.
ברכת אבות (אשכנז) ירושלים תרפ"ט, עמ' קיב ע"ב: רק בשבת עם ניקוד.
ידיד נפש (סידור האר"י), פתח תקוה תשנ"ט, עמ' רכד: סידור ליום חול - יש עם ניקוד.
ידיד נפש (סידור האר"י), פתח תקוה תשנ"ט, עמ' שפב: סידור לשבת - אין.

תודה רבה הרב איש ספר
מעתה התמיה מתעצמת, לא רק שלא מצאתי לע"ע איזכור אמירת פסוק קוה אל ה' לפני זמנו של מהרח"ו, אלא שמהרח"ו אף לא הביא כל הפסוק רק ראשו כאילו הדבר ידוע שפסוק זה נאמר כאן (ולעומת זה בפסוק אין קדוש כה' שכן נמצא בסידורים ובפרט בסידור רפ"ד, לא הסתפק בהבאת מקצתה והביא כולה, ואפילו פסוק כי מי אלוק הביא תחילתו וסיים וכו').

הרב ברשילא לא הבנתי כוונתך בהבאת סידורים מאוחרים ועירוב אשכנז וספרד.
הדבר ידוע שמנהג אשכנז שלא לומר פטום הקטורת רק בשבת, ומנהג ספרד לאומרה בכל יום, וכן מנהגי החסידים עפ"י נוסח האריז"ל. השאלה היתה על הפתיחה קוה אל ה'. וכבר צויין שזה כבר נמצא בשנת ת"ל. מה שיש להוסיף, שכל זה בסידורי ספרד והמכונה ספרד (חסידים), אבל בסידורי אשכנז לא נמצא כנראה עד שנות הת"ר, שאז הוכנס בהשפעת כתבי האריז"ל (כמו מזמור שיר חנוכת לפני ברוך שאמר. והכלל שדברים המבוארים בכהאריז"ל ואין נוגדים את נוסח אשכנז רק מוסיפים עליה נתוספו לתוך סידורי אשכנז בשנות הת"ר).