פורום אוצר החכמה

בספר יוסף אומץ סימן סא:

כתוב בסדר קריאת שמע יש לומר אחר כל תפילת ערבית ג' מזמורים אלו כ"ז ח כ"ט. ופה אין המנהג לאמרם רק למעריב בזמנו.

בספרו חקרי קבלה ותפילה משה חלמיש כותב:

על כרחך אינך יכול לפרש הכתוב "רק בזמנו" אלא כמכוון לחודש אלול בלבד.

וככה טוען שזה המקור הקדום למנהג זו.
במהדורת שלמה אומן של יוסף אומץ הערה 24 "למעריב בזמנו" כתוב:

ולא כמנהג הנפוץ באשכנז להתפלל מעריב מבעוד יום תיכף אחר תפילת מנחה כמובא בראשונים תחילת מסכת ברכות.

מה דעתכם על המילים "מעריב בזמנו"?

בדרך הלצה אפשר לומר להיפך שהרי לא אומרים תהלים בלילה ואם כן 'בזמנו' הכוונה מבעוד יום, מה שאין כן אם יאמרו בלילה אסור לומר תהלים.

ע"ש בסדר קריאת שמע שנתן טעם למזמורים אלו כנגד משמרות הלילה, וע"כ הנכון כדברי מהדיר היוס"א. [וכ"מ ממשמעות הלשון, וכן מדלא כ"כ היסו"א בדיני אלול].