עמוד 1 מתוך 1

למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ב' אוקטובר 02, 2023 7:45 pm
על ידי תוכן
כשעושים את הנענועים, מחלקים את הנענועים באופן זה, א-נא הו-שיעא נ-א, דהיינו שני נענועים לתיבה. לכאורה מסתבר יותר לחלק את הנענועים לפי הברות א-נא הו-שי-עא נא, אבל מחלקים אותם שתים לכל תיבה. והנה כתב הט"ז בענין אנא בכח שאומרים שתי תיבות ביחד, דהיינו אני-בכח, גדולת-ימינך תתיר-צרורה. וזה נכון גם לגבי משפטים שהתחביר שלהם אינו מתאים כמו קבל-רנת עמך-שגבנו, במקום קבל-רנת-עמך שגבנו. ומביא שם הטעם שכנפי המלאכים מתחלקים לשנים, בשתים יכסה פניו וכו'. ונראה שכאן יש אותה שיטה שצריך לחלק התיבות לשנים, האם זה אותו טעם?

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ב' אוקטובר 02, 2023 8:44 pm
על ידי בברכה המשולשת
ראיתי פעם (אינני זוכר היכן) שעדיף לומר את המילים כתקנן ולנענע אחרי אמירת מלה כשיש בכך צורך, מאשר לשבש את אמירתן.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ב' אוקטובר 02, 2023 10:26 pm
על ידי עזריאל ברגר
היום ראיתי לראשונה הוראות להושענות שהיה כתוב בהן לנענע כיוון אחד בכל הברה, כהצעתך. ואיני יודע אם יש מישהו רציני שמורה כך, או שזוהי סתם טעות.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ב' אוקטובר 02, 2023 11:40 pm
על ידי ענ'י לעצמי
ז"ל הגרע"י בחזון עובדיה (עמוד שנה):
חזון עובדיה כתב:כשמנענע בהלל, ב'אנא ה' הושיעה נא', צריך להזהר שלא ינשום באמצע תיבת "הושיעה" שכל שהתיבה נחלקת, מאבדת משמעותה, ולכן ימהר לסיים נענועו, באופן שיאמר את כל התיבה כדרכה. (וע' בתוס' ברכות מז. ד"ה כל, שאף אם מאריך בקריאת התיבה יותר מדאי, מאבד משמעותה). ואם נשימתו קצרה יאמר כל התיבה כדרכה, וינענע אח"כ מה שהוא צריך לנענע בה. והמנהג לעשות במלת 'אנא' שני נענעועם דרום וצפון, ובמלת 'הושיעה' שלשה נענועים: מזרח, מעלה, מטה. ובמלת 'נא' נענוע אחרון לצד מערב, וע' בשו"ת תורה לשמה (סי' קפד). ודו"ק.

ובהא דכתב דתוס' בברכות כתבו דהמאריך התיבה מאבד משמעותה, כוונתו ז"ל הוא, דלא מבעיא אם מחלק לשנים שאז פשוט שלא יצא, כמש"כ המ"ב (סימן קכח ס"ק קסט, וסימן רפא ס"ק ד), אלא אפילו אדם שיזהר בזה, ולכן מאריך בתיבה כדי לא יחלק לשתים, צריך ליזהר שלא יאריך יותר מדי.

ובהא דכתב לעיין בשו"ת תורה לשמה (קפד), ז"ל:
תורה לשמה סימן קפד כתב:כיצד מנענין באנא ה' הושיעה נא.
שאלה כיצד מנענעין באנא ה' הושיעה נא מאחר דבתיבת ה' אין מנענעין ונשאר רק ג' תיבות ויש צדדין ארבע ומעלה ומטה. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה הנה בשלשה תיבות אלו שהם אנא ה' הושיעה נא יש ששה תנועות ועל כן נוהגים לעשות בכל צד תנועה אחת, דהיינו: בתיבת 'אנא שיש' ב' תנועות עושים דרום וצפון, וב'הושיעה' שיש ג' תנועות עושים מזרח ומעלה ומטה, ובתיבת 'נא' שיש תנועה אחת עושים מערב. אך אני נוהג כך לומר תיבת אנא כולה בצד דרום שהוא חסד ואומר אני בו תיבה שלמה וגם שבזה נמצא אני מזכיר השם קודם שאעשה נענוע הצפון שהוא גבורה ואח"כ אומר אותיות הו' דהושיעה בצד צפון שהוא גבורה ואותיות שי' דהושיעה בצד מזרח שהוא תפארת ואותיות ע"ה דהושיעה אומר אותם במעלה ובמטה דהיינו שאאריך בהם עד שאעשה גם נענוע של מטה יען כי מעלה ומטה הם נצח והוד שהם תרין פלגי גופא ונחשבים כאחד ונכללין ביחד ולכן תנועה זו של ע"ה משמשת לשתיהן ותספיק בעד שניהם ותיבת נא אומר בצד מערב שהוא יסוד כן נ"ל נכון והבוחר יבחר. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ב' אוקטובר 02, 2023 11:47 pm
על ידי שמש
תוכן כתב:כשעושים את הנענועים, מחלקים את הנענועים באופן זה, א-נא הו-שיעא נ-א, דהיינו שני נענועים לתיבה. לכאורה מסתבר יותר לחלק את הנענועים לפי הברות א-נא הו-שי-עא נא, אבל מחלקים אותם שתים לכל תיבה. והנה כתב הט"ז בענין אנא בכח שאומרים שתי תיבות ביחד, דהיינו אני-בכח, גדולת-ימינך תתיר-צרורה. וזה נכון גם לגבי משפטים שהתחביר שלהם אינו מתאים כמו קבל-רנת עמך-שגבנו, במקום קבל-רנת-עמך שגבנו. ומביא שם הטעם שכנפי המלאכים מתחלקים לשנים, בשתים יכסה פניו וכו'. ונראה שכאן יש אותה שיטה שצריך לחלק התיבות לשנים, האם זה אותו טעם?

אלו שני מנהגים. המנהג (האשכנזי) שתיארת טעמו לכאורה הוא משום שיש בפסוק שלוש מילים חוץ משם ה' ומנענעים לשני כיוונים בכל מילה (כמו שב'הודו' מנענעים כיוון אחד בכל מילה כי יש שם שש מילים חוץ משם ה'). והמנהג השני (וכך נוהגים הספרדים) הוא צד אחד בכל הברה. אאל''ט בכה''ח בסימן תרנא מביא את שני המנהגים.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ג' אוקטובר 03, 2023 10:58 am
על ידי ר_חיים_הקטן
בדיוק היום שמתי לב שהחזן בשחרית חילק המילה "הושעיה" לג' רוחות ו"נא" לרוח אחת, משא"כ רוב האנשים מחלקים "הושעיה" לב' רוחות ו"נא" לב' רוחות. שאלתי את החזן על זה, והוא אמר לי שכך קיבל מאביו (שהוא מאנגליה, יקי כזה).

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ג' אוקטובר 03, 2023 1:32 pm
על ידי בוצינא
ראיתי הלילה בחלומי, אדם אחד שהיה אומר אנא ה' הושיעה לפני הנענועים, ואחר כך חזר על תיבת "נא" ח"י פעמים - 3 פעמים לכל רוח. והנאני.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ג' אוקטובר 03, 2023 6:53 pm
על ידי עזריאל ברגר
בוצינא כתב:ראיתי הלילה בחלומי, אדם אחד שהיה אומר אנא ה' הושיעה לפני הנענועים, ואחר כך חזר על תיבת "נא" ח"י פעמים - 3 פעמים לכל רוח. והנאני.

אמנם "זמן שמחתנו", אבל לא זמן ליצנותנו...

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ה' אוקטובר 05, 2023 7:12 pm
על ידי הוגה בתורה
השבוע ר' דב לנדא שליט"א, לאחר הלל שבו החזן האריך ב"נא", אמר "אין כזה מילה נאאאאא", לא יוצאים בזה יד"ח, זה לא מילה...

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ה' אוקטובר 05, 2023 7:19 pm
על ידי באמונתו
שמש כתב:
תוכן כתב:כשעושים את הנענועים, מחלקים את הנענועים באופן זה, א-נא הו-שיעא נ-א, דהיינו שני נענועים לתיבה. לכאורה מסתבר יותר לחלק את הנענועים לפי הברות א-נא הו-שי-עא נא, אבל מחלקים אותם שתים לכל תיבה. והנה כתב הט"ז בענין אנא בכח שאומרים שתי תיבות ביחד, דהיינו אני-בכח, גדולת-ימינך תתיר-צרורה. וזה נכון גם לגבי משפטים שהתחביר שלהם אינו מתאים כמו קבל-רנת עמך-שגבנו, במקום קבל-רנת-עמך שגבנו. ומביא שם הטעם שכנפי המלאכים מתחלקים לשנים, בשתים יכסה פניו וכו'. ונראה שכאן יש אותה שיטה שצריך לחלק התיבות לשנים, האם זה אותו טעם?

אלו שני מנהגים. המנהג (האשכנזי) שתיארת טעמו לכאורה הוא משום שיש בפסוק שלוש מילים חוץ משם ה' ומנענעים לשני כיוונים בכל מילה (כמו שב'הודו' מנענעים כיוון אחד בכל מילה כי יש שם שש מילים חוץ משם ה'). והמנהג השני (וכך נוהגים הספרדים) הוא צד אחד בכל הברה. אאל''ט בכה''ח בסימן תרנא מביא את שני המנהגים.

מנהגינו בכל הברה, ומבני אשכנז אנחנו.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ה' אוקטובר 05, 2023 8:11 pm
על ידי שמש
באמונתו כתב:מנהגינו בכל הברה, ומבני אשכנז אנחנו.

לכן דייקתי לכתוב על המנהג הראשון 'אשכנזי', ועל המנהג השני לא כתבתי 'ספרדי' (כיוון שיש גם אשכנזים שנוהגים כך) אלא שכך נוהגים (כל) הספרדים.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ו' אוקטובר 06, 2023 12:45 am
על ידי באמונתו
אכן, הבדיקה והחיפוש בספרים מעלה היות אף מקצת אשכנזים מנענעים בכל הברה, ולדוגמא עיין נטעי גבריאל, מקראי קודש, עף עץ עבות, ולקחתם לכם, וכן נהג הגאון רי"י פישר זצ"ל, עיין המצורף פה:

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ו' אוקטובר 06, 2023 5:49 am
על ידי ענ'י לעצמי
הוגה בתורה כתב:השבוע ר' דב לנדא שליט"א, לאחר הלל שבו החזן האריך ב"נא", אמר "אין כזה מילה נאאאאא", לא יוצאים בזה יד"ח, זה לא מילה...

נו, זה כמו מש"כ לעיל מספר חזון עובדיה, ולכן יזהר שלא יאריך יותר מדאי. אבל אפשר לעשות הנענועים תוך כדי אמירת 'נא' באופן שלא ישנה את המשמעות. והגע בעצמך, ישנם הרבה ניגונים בתפילה שבהם מאריכים בהרבה הברות, הרבה יותר ממילת 'נא'.
ואגב, בספר 'אם למקרא ולמסורת' (לר' ניסן שרוני, פ"ד הערה 3) כתב דמש"כ התוס' דהתיבה מאבדת משמעותה זה רק בתבות שמסתיימות ב'נח נראה', אבל בתבות שמסתיימות ב'נח נסתר' (כמו 'נא'), אין כל חשש.

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ו' אוקטובר 06, 2023 4:27 pm
על ידי באמונתו
הוגה בתורה כתב:השבוע ר' דב לנדא שליט"א, לאחר הלל שבו החזן האריך ב"נא", אמר "אין כזה מילה נאאאאא", לא יוצאים בזה יד"ח, זה לא מילה...

אולי מקורו במנהג רבו הגדול, מרן החזו"א זצ"ל, עיין המצורף פה:

Re: למה הו-שיעא נ-א ולא הו-שי-עא נא

פורסם: ש' אוקטובר 07, 2023 10:18 pm
על ידי צופה_ומביט
גם המילה "אחאאאאאאאאאד" בקרי"ש כך.