פורום אוצר החכמה

ישבב הסופר כתב:השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?

מיללער כתב:

ישבב הסופר כתב:השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?

יש גורסים ותעשה עמדי נפלאות ונסים ונמצא הדברים כפשוטם

אפרקסתא דעניא כתב:"היוצאים מן הפסוקים של ברכת כהנים" - איך?

השם הראשון: אנקת"ם
י' תמורתה א' באי"ק בכ"ר............................................................א
ב' תמורתה מ' באח"ם בט"ע. ותחת מ תמורתה נ' בא"ת ב"ש..מ"נ.........נ
ר' תמורתה ק' בא"ב ג"ד...ק"ר.......................................................ק
כ' תמורתה ת' בא"ל ב"ם ...כ"ת....................................................ת
ך' תמורתה ם' בא"ל ב"ם כ"ת...ותחת הת' יבוא ם' באי"ק בכ"ר דמ"ת...ם

השם השני: פסת"ם
י' תמורתה פ' באח"ס בט"ע גי"פ....................................................... ...פ
ה תמורתה ו' בא"ב ג"ד ה"ו ותחת ו' יבוא ס' באי"ק בכ"ר וס"ם................ס'
ו' תמורתה מ' באח"ס בט"ע ...ומ"ר ותחת מ' יבוא ת באי"ק בכ"ר...דמ"ת.....ת'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' יבוא ם' באח"ס בט"ע ...........................ם

השם השלישי: פספסי"ם
ו תמורתה מ' בא"ל ב"ם ו"פ..................................................פ'
י' תמורתה מ' בא"ת ב"ש..י"מ ותחת ם' ס' באיק בכ"ר וס"ם...................ס'
ש' תמורתה י' בא"ל ב"ם...י"ש...ותחת י' יבוא פ' באח"ס בט"ע גי"פ...........פ
מ'תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת. ד' תמורתה ס' בא"ל ב"ם ..ד"ס...........ס'
ר' תמורתה מ' אח"ס בט"ע...ומ"ר...מ' תמורתה י' בא"ת ב"ש י"מ..............י'
ך' תמורתה ת' א"ל ב"ם ...כ"ת. ת' תמורתה ם' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת........ם'

השם הרביעי : דיונסי"ם
י' תמורתה מ' בא"ת ב"שי"מ...מ' תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ...דמ"ת...........ד'
א' תמורתה י' באי"ק......................................................................י'
ר' תמורתה ו' באח"ס בט"ע...ומ"ר.........................................ו'
י תמורתה ט' בא"ב ג"ד ותמורת הט' תבוא האות נ' בא"ת ב"ש ...ט"נ.......נ'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ס' באי"ק בכ"ר ... וס"ך.............ס'
ו' תמורתה פ' בא"ת ב"ש..ו"פ...ותחת פ' תבוא י' באח"ס בט"ע גי"פ...... י'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ם' באח"ס בט"ע ומ"ר............ם'

איש פלוני כתב:דבר היותר תמוה מכל האמור לעיל:
הגמ' תקנה נוסח רבש"ע להטבת חלום בא השערי ציון וביטל בשלום את נוסח הגמ' וחידש יהי רצון משלו (אך בב' הפס' הראשונים התיר הנוסח הישן על כנו)
בחו"ל נהגו בברכת כוהנים רק בחגים ומשכך נאמר נוסח הטבת חלום עם התיקון של השערי ציון רק בחגים כשבאו לא"י נותר המנהג הקדום לנגן בברכת כוהנים של החגים אך מכיון שהטבת חלום ניתן לעשות בברכת בונים של כל יום הותירו רק את הניגון של שלום ועמו הנוסח המאוחר שנראה לא קשור להטבת חלום
כך נזנח נוסח הגמ' לחולטין ונותר נוסח מאוחר ע"פ מנהג חו"ל כשהוא מרוקן מתוכן (כי הרי כוונת השערי ציון היתה כתוספת על הרבש"ע בסוף שתי הפסוקים הראשונים) והוצא מזמנו

משנה ברורה סימן קל

(א) מאן דחזא - ובמדינותינו [א] נוהגין כל הקהל לאמר תפלה זו בשעת הדוכן אפילו אותם שלא חלמו והטעם דכיון דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים א"א שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל:
(ב) ולא ידע וכו' - [ב] אי טבא הוא או בישא הוא:
(ג) ונימא הכי - וכבר נתבאר לעיל סוף סימן קכ"ח בהג"ה דהנכון לאמר זה בשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים עיין שם:
(ד) וחלומותי שלך וכו' - המג"א כתב דצ"ל בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין חלומות שחלמתי על עצמי אבל בסידורים שלנו הנוסחא להיפך דהיינו בין שחלמתי על עצמי ובין שחלמתי וכו' וכן הסכים בא"ר. כתבו האחרונים שיסיים בתפלה זו בפעם ראשון ותשמרני כנגד מה שהכהנים מסיימים וישמרך ובפעם ב' ותחנני כנגד ויחנך ובפעם ג' ותרצני כנגד שלום ורש"ל מוסיף שטוב לאמר בפעם ג' ותבא עלי ברכת כהניך ותרצני (א"ר ומגן גבורים עיין שם). כשנושאין כפים ביום טוב שחל בשבת אין לומר הרבון דאין אומרים תחנה בשבת אם לא כשחלם לו חלום רע באותו הלילה (אחרונים):
(ה) דליסיים בהדי כהני - כצ"ל. [ותיבת גם ט"ס] והיינו בסוף כל פסוק שמסיימין והם ג' פעמים [א"ר] וכן כתוב בשם הגר"א שהיה נוהג לומר גם בסוף פסוק ג' הרבש"ע הנ"ל שהוזכר בגמרא ולא היה"ר הנדפס בסידורים:

עתניאל בן קנז כתב:דומני שכוונת השערי ציון היתה להוסיף! על נוסח הגמ'. כלומר לאחר שיאמרו נוסח זה, יוסיפו גם הנוסח שלו לסיום.
עכ"פ כן ידוע לי על קהילות שונות [- חסידיות, כגון בעלזא, באבוב], שאכן נוהגין כן. לומר גם בפעם הג' את נוסח הרבש"ע, ואח"כ נוסח השערי ציון.
ולכן מנהגם שהכהנים המנגנים ביו"ט, מאריכין לפני 'שלום' בניגון יתיר, כדי שהציבור יספיקו לומר את ב' התחינות כאחד.

הגרח כתב:מתי התחילו לומר את היה"ר? ומי חברו?
ושמועה שמעתי שהגאון לא אמרו מה היה נימוקו?
והאם צריך בסיום הניגון למי שלא הספיק לחדול מאמירתו כדי להתרכז בקבלת ברכת השלום?

איש פלוני כתב:אגב, לא מצאתי בשערי ציון את היהי רצון.
מישהו יכול לציין איפה זה?

ונראה לבאר על פי פשוטו, דהנה ידוע שיעקב מסר ליוסף השם כ"ב אותיות היוצא מברכת כהנים, ובפרט השם פסי"ם אשר הוא מסוגל לחן ולשמירה, ולכן עשה לו 'כתונת פסים' בְּכַוָּנָה זו, על פי הייחוד וצירוף של השם כ"ב אותיות.
והנה אֲחֵי יוסף היו מסופקים ביוסף, שראו אותו הולך במקום סכנה לַמִּדְבָּר, והלך יחידי ושום מורא לא עבר על ראשו, ובפרט במה שהלך אצל אֶחָיו שהיה יודע בהם שהיו שונאים אותו אם הוא סומך את עצמו על צדקו, או רק על סמך השמירה שעשה לו אביו במה שהלבישו כתונת הפסים, שהוא מסוגל לשמירה כנזכר לעיל, כי בודאי עשאו אביו על פי כונת השם של כ"ב אותיות כנזכר לעיל.
ולמען יעמדו על המבחן, הפשיטו מעליו הכתונת, ואם גם אז לא יוזק הוא בודאי מחמת צדקו והוא מהראוי שצדיק באמונתו יחיה, ואם אינו צדיק כל כך אזי יוזק. אמנם ראובן במה שאמר השליכו אותו אל הבור לא היה כַּוָּנָתוֹ שיפשיטו מעליו הכתונת, ולא היה יודע שֶׁכֵּן יעשו, ועל כן היה לבו נכון ובטוח שלא יוזק מחמת שמירת אביו שעשה לו, ושפיר אמר הכתוב ורוח הקודש העיד עליו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו וקל להבין.

מיללער כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:"היוצאים מן הפסוקים של ברכת כהנים" - איך?

מצאתי את זה:

השם הראשון: אנקת"ם
י' תמורתה א' באי"ק בכ"ר............................................................א
ב' תמורתה מ' באח"ם בט"ע. ותחת מ תמורתה נ' בא"ת ב"ש..מ"נ.........נ
ר' תמורתה ק' בא"ב ג"ד...ק"ר.......................................................ק
כ' תמורתה ת' בא"ל ב"ם ...כ"ת....................................................ת
ך' תמורתה ם' בא"ל ב"ם כ"ת...ותחת הת' יבוא ם' באי"ק בכ"ר דמ"ת...ם

השם השני: פסת"ם
י' תמורתה פ' באח"ס בט"ע גי"פ....................................................... ...פ
ה תמורתה ו' בא"ב ג"ד ה"ו ותחת ו' יבוא ס' באי"ק בכ"ר וס"ם................ס'
ו' תמורתה מ' באח"ס בט"ע ...ומ"ר ותחת מ' יבוא ת באי"ק בכ"ר...דמ"ת.....ת'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' יבוא ם' באח"ס בט"ע ...........................ם

השם השלישי: פספסי"ם
ו תמורתה מ' בא"ל ב"ם ו"פ..................................................פ'
י' תמורתה מ' בא"ת ב"ש..י"מ ותחת ם' ס' באיק בכ"ר וס"ם...................ס'
ש' תמורתה י' בא"ל ב"ם...י"ש...ותחת י' יבוא פ' באח"ס בט"ע גי"פ...........פ
מ'תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת. ד' תמורתה ס' בא"ל ב"ם ..ד"ס...........ס'
ר' תמורתה מ' אח"ס בט"ע...ומ"ר...מ' תמורתה י' בא"ת ב"ש י"מ..............י'
ך' תמורתה ת' א"ל ב"ם ...כ"ת. ת' תמורתה ם' באי"ק בכ"ר ..דמ"ת........ם'

השם הרביעי : דיונסי"ם
י' תמורתה מ' בא"ת ב"שי"מ...מ' תמורתה ד' באי"ק בכ"ר ...דמ"ת...........ד'
א' תמורתה י' באי"ק......................................................................י'
ר' תמורתה ו' באח"ס בט"ע...ומ"ר.........................................ו'
י תמורתה ט' בא"ב ג"ד ותמורת הט' תבוא האות נ' בא"ת ב"ש ...ט"נ.......נ'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ס' באי"ק בכ"ר ... וס"ך.............ס'
ו' תמורתה פ' בא"ת ב"ש..ו"פ...ותחת פ' תבוא י' באח"ס בט"ע גי"פ...... י'
ה' תמורתה ו' בא"ב ג"ד ותחת ו' תבוא ם' באח"ס בט"ע ומ"ר............ם'

מפה:
http://www.nifla-ot.co.il/articles/157.htm

וכאן בספר אהל יוסף:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=186

מיללער כתב:

ישבב הסופר כתב:השם האחרון הוא 'דיו-נסים' וכנגד מבקשים 'ותעשה עמי נפלאות, ונסים ולטובה אות'. אולי מלשון דיו היינו די והותר?

יש גורסים ותעשה עמדי נפלאות ונסים ונמצא הדברים כפשוטם

איש פלוני כתב:אתה צודק, אבל ברוב המחזורים כתוב בזה"ל: "כתב בשערי ציון שלא יאמר אצל שלום רבש"ע, רק יאמר זה".
ולכן רוב מכרי אומרים רק את היהי רצון ולא את הרבש"ע. כך יצא שנוסח שנועד לכל יום נדחה עד כדי כך שלא נאמר בכלל אף פעם. וזו טעות גמורה.

תפלה נאה לומר בשעה שהכהנים עולים לדוכן קודם שמסיימין שלום, והיא מתוקנת ע"פ שם כ"ב היוצא מג' פסוקים של ברכת כהנים כנזכר לעיל

אפרקסתא דעניא כתב:אני באמת לא מבין בקבלה, אבל לכאורה נראה שבשיטה הזו אפשר להוציא כל צירוף אותיות שיהיה, מכל פסוק שיהיה. ל"א: אין כאן עקביות שהיינו מצפים למצוא באמירה ששם פלוני יוצא מפסוק פלוני.