מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

8 שהם 7. 47 שהם 49. ל"ב מידות

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
יהודהא
הודעות: 1299
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

8 שהם 7. 47 שהם 49. ל"ב מידות

הודעהעל ידי יהודהא » ה' מאי 23, 2024 9:03 am

8 שהם 7. 47 שהם 49. ל"ב מידות .

8 שהם 7.
19 שהם 20.
53 שהך 49.
47 שהם 49.

א.
טוב לומ
ר בכל יום מזמור זה בצורת מנורה, להעמידו כמנורה דולקת ובוערת ולדמיין ולצייר בדעתך את הנרות הדולקים במנורה. לפי רבינו יוסף חיים זצוק''ל יש בו סגולה לפרנסה.

האריכו בכך חכמינו הרוקח האבודרהם הרמא הארי החידא ועוד רבים.
ואמרו חכמי הקבלה: שהקב''ה הראה מזמור זה לדוד המלך ברוח הקודש, כתוב באותיות של זהב מופז בצורת מנורה. וכן הראהו למשה רבינו עה''ש, כפי שכתוב בספר דברים ח' ד': "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת משֶׁה, כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה".

והעלה עוד שדוד המלך ע''ה היה נושא את המזמור הזה, כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב בצורת מנורה, וכשהיה יוצא למלחמה היה מכוון בסודו של המזמור והיה מנצח את אויביו, והיו נופלים לפניו.

הרמ''א כתב: שהמנורה היתה מצויירת בתוך ה"מגן דוד". וזכות התורה והאמונה של דוד המלך היתה מגנה עליו.

ובדברי הראשונים: שבמזמור זה תמצא שבעה עניינים נגד שבעה הקנים שיש במנורה ואלו הן: חנינה, ברכה, אורה, ישועה, הודאה, שמחה, רננה. שכל העניינים הללו עתידים להיות לישראל, והאומר אותו שיכוון בו.
וארבעת המילים שבפסוק הראשון - הכותרת הם כנגד שני מלקחיה ושני מחתותיה .

ב.

1.לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:

2.אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
3.לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל-גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:
4.יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

5.יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי-תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:

6.יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
7.אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹקינוּ:
8.יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ:


המספר המנצח.
* יש במזמור שבעה פסוקים כנגד קני המנורה, כנגד שבעת השבועות וכנגד 7 הספירות. כאשר הפסוק הרביעי\ האמצעי מכוון כנגד הקנה המרכזי של המנורה. והפסוק הראשון אינו בקנים אלא מעל הקנים.

* יש במזמור 49 מילים, מ"אלקים יחוננו" ועד לסיומו. וכן יש -
* בפסוק האמצעי הכתוב בקנה האמצעי [ובבסיס] של המנורה 49 אותיות כנגד מט ימי ספירת העומר. וכנגד כל אחת מהבחינות השונות בכל הספירות- בצירופיהם השונים..

ועוד ש 49 אותיותיה. הם כנגד מ"ט הנרות הגביעים הכפתורים והפרחים במנורה,
ארבעת המילים שבפסוק הראשון - הכותרת הם כנגד שני מלקחיה ושני מחתותיה .

* ועוד יש בפסוק הראשון הפותח את הפרק שמות קדושים הנכתבים מעל קני המנורה , שלוש אותיות מעל כל קנה ושתי אותיות מעל הקרנה האמצעי.והם כלולים בעשרים אותיותיו .

ג.
בואו חשבון -
1.מספר הפסוקים במזמור הם 8 ולא 7.
2. וממילא יש בפרק 53 מילים ולא 49.
3. בפסוק האמצעי יש רק 47 אותיות ולא 49.
4. בפסוק למעלה מעל כל הקנים יש רק 19 ולא עשרים אותיות.


לב מידות שהתורה נדרשת בהן -
להלכה לאגדה , ולקבלה.


זוהי מערכת של 32 כללים ללימוד האגדה הנקראים 'מידות שהתורה נדרשת בהם',
מתוכן שבע המידות של הלל הזקן.
והורחבה ל 13 מידות, והן מתורתו של רבי ישמעאל ומשמשות גם ללימוד ההלכה ,
ו 19 מידות שהוסיף רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי הייחודיות ללימוד האגדה.


בתוך הל"ב המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, ישנם גם
*מלשון נופל על לשון
*מנגד
*מלשון גימטריה
*מלשון נוטריקון.
ועוד רבים נוספים.

ד.
גם לקבלה
יש את כלליה לדרישת הפסוקים ובהם השתמשו לציור המזמור שיתאים לכוונות הקבליות ולתיקון הפגמים התואמים - לאומריהן. אולם כפי שאמרנו יש חלקים בתורה שמתגלים בדרכי לימוד שונים מהמידות הנלמדים ללמד הלכות. ובהן נלמדו הקביעויות התואמות את המספרים דלעיל.

חסר ויתר. קרי וכתיב.
1.למרות שבפרק יש 8 ולא 7 פסוקים . הרי למעשה יש כאן רק 7. שכן שהפסוק הראשון הינו כותרת לפרק וכלל אינה נכללת בתוכן ואינה נספרת. [כותרת למנגן. או למנגינה או למנצח ועוד במפרשים השונים].
וממילא יש בפרק רק 49 מילים.

2. בפסוק האמצעי ישמחו וכו יש בהן רק 47 אותיות ולא 49 אותיות כך לפי המסורה וכן בתהילים בכל מקום בתפילה , אלא שכאן למקובלים שתי מילים הופכות להיכתב בכתיב מלא עם ו': תשפ[ו]ט ומש[ו]ר . ובסה"כ 49 מילים לכוונה לכל יום.

3. בפסוק הכותרת יש רק 19 אותיות ולא עשרים. ולכן גם כאן קבעו המקובלים שהמילה "בנגינ[ו]ת" נכתבת בכתיב מלא. ומספרם יהיה 20. ויתאים לשמות הקדושים אשר יכוונו בהם המקובלים.

ה.
. ומכאן -
החשיבות עליונה לה זכה פרק סז מצד המקובלים שראו בשבעת הקנים את שבעת המידות חגת נהימ, ובשם הארי זל לכוון בכל יום מימי הספירה בחינה אחת מארבעים ותשע התיבות שבמזמור , וכן יכוון בכל יום באות אחת מ 49 האותיות שיש בפסוק ישמחו וירננו שבעמוד האמצעי של המנורה .
ובספירות אלו ובתיקון מעשיו יזכה האדם - שעל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות אמן.

צילום מסך 2024-05-23 152004.png
צילום מסך 2024-05-23 152004.png (103.67 KiB) נצפה 275 פעמים

בציור זה השאירו בשורה העליונה 19 אותיות בלבד.
אבל בסידורים רבים הוסיפו ו' לבנגינות ומשכך יש בשורה 20 אותיות.
מויקי שיתוף ,נוצר ע"י מעלה היצירה.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ה' מאי 23, 2024 3:26 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1072
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

Re: 8 שהם 7. 47 שהם 49. ל"ב מידות .

הודעהעל ידי מגדל » ה' מאי 23, 2024 9:37 am

האם רמזים אותם אונסים לתוך טקסט על ידי שיבושו, רומזים לרזי המזמור או לרמיזות הרומזים?

יהודהא
הודעות: 1299
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: 8 שהם 7. 47 שהם 49. ל"ב מידות .

הודעהעל ידי יהודהא » ה' מאי 23, 2024 2:58 pm

מגדל כתב:האם רמזים אותם אונסים לתוך טקסט על ידי שיבושו, רומזים לרזי המזמור או לרמיזות הרומזים?


באיפוק אומר -שהניסוח לעיל מוגזם וחריף מידיי .
שהרי מצאנו קרוב לכך ברבים מדרשות הלכתיות בחזל, ויותר מכך במדרשים של אגדה .
הדברים מפורסמים ואינם טעונים הוכחה.

כמובן שלא כל אחד בכוחו לדרוש כך , אבל היו כאלה שהיה בהם את הכוח והרשות לדרשם.
אם שהיו בשרשרת מסירת התושבע ואם ע"י רוחם הגבוהה שהרקיע לגבהים- ושאושרה ע"י חכמי ישראל בזמנם.

כמובן שיש בכך פתח לחורשי רעה ולכאלה שמזימות בלבבם, וכבר היו מהם בהיסטוריה הקרובה והרחוקה שעקב כך הביאו תקלות וצרות רבות לעמ"י. וחכמינו הם שלימדונו להבדיל בין הטמא והטהור ובין הדרשות הנאכלות ובין הכזבים שלא יאכלו.

יהודהא
הודעות: 1299
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: 8 שהם 7. 47 שהם 49. ל"ב מידות

הודעהעל ידי יהודהא » א' מאי 26, 2024 2:56 pm

צילום מסך 2024-05-26 145054.png
צילום מסך 2024-05-26 145054.png (193.69 KiB) נצפה 221 פעמים


ה"מנורה" באדיבות סופריא הוצאה לאור - המכונה כאן "ארזי ביתר".

בציור נאה זה אכן יש בשורה העליונה 20 אותיות שכן בנגינ[ו]ת" מלא עם ו' ועל הקנה האמצעי ישנם שתי אותיות.
ובכך הוא תואם את הנאמר במאמר הפותח, [הציור שם שונה מהציור שכאן].
לעומת זאת בקנה האמצעי הכתיב הוא חסר בלי ו' וכפי המסורה "תשפט ,במישר".


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים