במי שבירך לחולה אומרים 'הקב"ה ימלא רחמים עליהם', ומקובל לומר: יְמַלֵא.
ובתפילה על החולה בסיום אמירת תהילים נאמר: 'ותמלא רחמים עליו', ומקובל לומר: וְתִמָלֵא,
איזה מהם הנכון?
פייביש אופטובסקי כתב:יְמַלֵּא
פייביש אופטובסקי כתב:ומקובל לומר: יְמַלֵא.
לבי במערב כתב:ייש"כ. ועכ"פ כמדומה שהרגילים לדקדק בכה"ג אומרים 'יִמָּלֵא' (וכ"ה בסדור תהלת ה').
פייביש אופטובסקי כתב:האם עורך הניקוד בסידור תהלת היה גברא רבה ובעל דיקדוק?
לבי במערב כתב:כמובן שהכוונה למהדורות החדשות, ולמרבה ה'פלא' - כל המנקדים (שאצ"ל שהם בקיאים בדקדוק כנדרש) ניקדו באותו האופן...
נכון, אבל ב"ימלא" שב'מי שברך' הושוו כולם לדעה אחת (והטעם פשוט, כנ"ל).עזריאל ברגר כתב:אבל במקומות אחרים (לדוגמא ביהי-רצון שבקשעהמ"ט) יש שינויים בין נקדנים שונים של סידורי תהילת ה' השונים (לדוגמא: או כיוצא בו - האם הכ' והב' דגושות או רפויות).
פייביש אופטובסקי כתב:מה בעצם הבעיה בכך שנו מתפללים שהקב"ה יְמַלֵא רחמים עליו?
כלומר, שהקב"ה יקח מאוצר רחמיו וימקד את הרחמים עליו.
יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מז, ו): עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. בשעה שהקדוש ברוך הוא יושב ועולה על כסא דין – בדין הוא עולה, מאי טעם? עלה אלקים בתרועה. ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב "ה' בקול שופר", ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מדת הדין לרחמים. אימתי? בחודש השביעי.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים