פורום אוצר החכמה

מישהו אולי יודע מה מקור כל המעשה של הזמר איש חסיד היה בזמירות למוצש"ק?

אחד היה אברהם כתב:מישהו אולי יודע מה מקור כל המעשה של הזמר איש חסיד היה בזמירות למוצש"ק?

מופיע לי בסידור שהסיפור מופיע בברייתא. לא יודע יותר מזה.

במקור התפילות מופיע: הזמר הזה הוא מדברי רבינו נסים ז"ל, והמשורר רבינו ישי בר מרדכי עשה ממנו זמר ע"פ א"ב, ואח"כ חתם שמו [ספר 'אוצר ישראל'], והוא היה בן הלבוש, ונפ' ה' אלפים שצ"ג.

ישי בר מרדכי היה בזמן הגאונים ולא בזמן הלבוש, ואין הכרח שלקח את זה מספר המעשיות לרנ"ג (ולכאורה גם קדם בזמן לרב נסים גאון) אלא יתכן ששניהם שאבו מאותו מקור.
בשם הדברי חיים מספרים שאמר שהבית עדיין קיים והוא בפאדובה...

מתוך מתיבתא החדש על זמירות שבת:
בהקדמת כמה מסדרי הזמירות נאמר שמעשה זה נמצא בברייתא, (ובעל מטה יהודה אף כותב שראהו בברייתא) אולם המקור הקדום ביותר שיש בידינו היום לסיפור הוא "חיבור יפה מהישועה" לרבי ניסים בר יעקב מקירואן (הוא רנ"ג) המתחיל "הזכירו חכמים עליהם השלום", מחבר הפיוט הוא הפייטן רבי ישי בר מרדכי בר שלמה, שחי באיטליה לפני כאלף שנים (ישנם מקורות שכתבו בטעות כי רבי ישי בר מרדכי הוא בנו של הלבוש וראה שערי האמונה שאף מביא מעשה בזה)

מישהו אמר לי שמובא בספרים שיש תיקון גדול לזמר זמר זה במוצאי שבת לתיקון העוון הידוע, ושמרומז הרבה בזמר זה השם המסוגל לזה, היינו השם חב"ו, היוצא מר"ת פסוק חיל בלע ויקיאנו, ומרומז בזמר כמה פעמים:
א. איש חסיד היה. בלי מזון ומחיה:
ב. חנון ורחום במרומיו. אולי יגמלנו ברחמיו:
ג. שת לו חכמתו בקרבו. והחזיק בו כמו רבו:
ד. תכלית טרקלין ופלטרין. הרי אתה בן חורין:
ה. חפשני בודאי ובברור. כנמת לענין שחרור:
וּשְׁאֵלָתִי מה המקור לכך.

נראה לי, שאם תחפש היטב, תמצא בכל פיוט וזמר, קדום ומאוחר, את ראשי התיבות חבו כמה וכמה פעמים.

איש_ספר כתב:ישי בר מרדכי היה בזמן הגאונים ולא בזמן הלבוש, ואין הכרח שלקח את זה מספר המעשיות לרנ"ג (ולכאורה גם קדם בזמן לרב נסים גאון) אלא יתכן ששניהם שאבו מאותו מקור.
בשם הדברי חיים מספרים שאמר שהבית עדיין קיים והוא בפאדובה...

לא פיזה?...

לפי אותה מסורת, המגדל הנטוי בפיזה הוא באמת בפאדובה. ודוק....

אחד היה אברהם כתב:מישהו אמר לי שמובא בספרים שיש תיקון גדול לזמר זמר זה במוצאי שבת לתיקון העוון הידוע, ושמרומז הרבה בזמר זה השם המסוגל לזה, היינו השם חב"ו, היוצא מר"ת פסוק חיל בלע ויקיאנו, ומרומז בזמר כמה פעמים:
א. איש חסיד היה. בלי מזון ומחיה:
ב. חנון ורחום במרומיו. אולי יגמלנו ברחמיו:
ג. שת לו חכמתו בקרבו. והחזיק בו כמו רבו:
ד. תכלית טרקלין ופלטרין. הרי אתה בן חורין:
ה. חפשני בודאי ובברור. כנמת לענין שחרור:
וּשְׁאֵלָתִי מה המקור לכך.

הובא כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 9&pgnum=63 בשם ספרן של צדיקים בסיפור מר' משה מפשעווארסק תלמיד הבעש"ט.
וכאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 9&pgnum=63 בשם האור לשמים פרשת יתרו.

חכם באשי כתב:לפי אותה מסורת, המגדל הנטוי בפיזה הוא באמת בפאדובה. ודוק....

המסורה הוא על בנין כמו ארמון בפאדובה, שאף הגוים שם יודעים שלא להכנס לשם.

ישבב הסופר כתב:הובא כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 9&pgnum=63 בשם ספרן של צדיקים בסיפור מר' משה מפשעווארסק תלמיד הבעש"ט.

הקישור הזה מוביל לספר שערי האמונה ג"כ.

בספר שערי האמונה (לר' נתן נטע דונר) שהפנה לשם ישבב הסופר, איתא בשם ספר אור לשמים - יתרו, עוד כמה פעמים בזמר הנ"ל שמוזכר השם הנ"ל חב"ו, דהיינו:
א. גונן בחשובה אשה וגם בבנים חמשה.
ב. יעצת בדעת ובחכמה, עצתך בלי להסכימה:

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 71_236.pdf
תיקנתי

בגולה כתב:

חכם באשי כתב:לפי אותה מסורת, המגדל הנטוי בפיזה הוא באמת בפאדובה. ודוק....

המסורה הוא על בנין כמו ארמון בפאדובה, שאף הגוים שם יודעים שלא להכנס לשם.

לפני שנים רבות שמעתי פעם שהכוונה להמגדל הידוע באיטליא the leaning tower of Pisa

שבטיישראל כתב:

בגולה כתב:

חכם באשי כתב:לפי אותה מסורת, המגדל הנטוי בפיזה הוא באמת בפאדובה. ודוק....

המסורה הוא על בנין כמו ארמון בפאדובה, שאף הגוים שם יודעים שלא להכנס לשם.

לפני שנים רבות שמעתי פעם שהכוונה להמגדל הידוע באיטליא the leaning tower of Pisa

אם כן זה לא בפאדובה אלא בפיזה, וזה לא יתאים למה ששמעתי שאף הגוים אינם רוצים להיכנס לשם, שכן בפיזה המגדל הוא מקום תיירות שנכנסים אליו.

פשוט מגוחך.
המגדל של פיזה הוא חלק מקתדרלה סמוכה ושניהם מימי-הביניים.

פעם היה במוסף ש"ק של יתד מאמר מיוסף זייבלד כמדומה שהביא הארות מפעימות מן הזמר בשם אחד בשם רש"ד בלז, במיוחד על התנהגות נאותה בין בני זוג.

בזמר מתואר כיצד מבקשת האשה "החשובה" מבעלה החסיד לצאת לשוק ולהביא טרף לביתו, וראו באיזה סגנון היא מבקשת: ראשית היא מפיחה רוח תקוה "יותר אין להתיאשה", אח"ז משבחת את בעלה במה שיש בו "ותורה מצאת כי יגעת", וממשיכה לדרבן אותו בדברי שבח "זהיר כבר נשוק", מציעה את הצעתה "הלא תצא לשוק" ומיד מאריכה בדברי אמונה ובטחון "חנון ורחום במרומיו כו' טוב לקוויו וכו' רצון 'יראיו' יעשה".

הבעל החסיד אינו מסכים עם הצעת זוגתו, אך ראו כיצד הוא דוחה אותה: ראשית הוא משבח אותה "יעצת בדעת ובחכמה" אמנם "עצתך בלי להסכימה" באין שלמה ופרוטה.

אזרה האשה מתניה למען כבודו של בעלה ו"מהרה ושאלה משכנים מלבושים נאים מתוקנים" והחסיד לעומתה מתאזר באמונת אומן "נלבש והשליך יהבו על ה' אשר אהבו".

התיישבו הילדים להתפלל על האב, ומה הם מתפללים "אל ישוב דך נכלם", שאבא לא יתבייש! שיישמר כבודו.

יפה ביותר.
הנה לכם דוגמא, לדבר השגור בפיות כל האנשים מידי מוצ"ש, ואף אחד לא חושב לעומק!...

בספר שערי האמונה (שהפנה לשם ישבב הסופר) כתב בשם ספר ש"ט, שאם יכוין בקדושה ובטהרה בליל שבת בזיווגו, זה סגולה לפרנסה, והשאלה מה יכוין, האם את הזמר, או שמא את השם חב"ו?

האם יש איזשהו מסורה על בנין שנמנעים הגויים להיכנס שם, ימחול נא אחד לגלות לנו באיזה בנין מדובר.
ואגב, בענין מסורת הדברי חיים, יתכן כי הי' לו בקבלה שזה באיטלי' של יון סמוך לפאדובא, מקום שישבו בו גדולים, ועל פיזה לא נשמע מעולם עלי' שקיימת, והשומע לא דק!

צפנת פענח כתב:האם יש איזשהו מסורה על בנין שנמנעים הגויים להיכנס שם, ימחול נא אחד לגלות לנו באיזה בנין מדובר.

כבר כתבתי לעיל שישנה שמועה כזו, ואף שאלתי עתה למלומד אחד ואמר לי שיש אצלם כזה אגדה, אבל הוא לא זכר אם עדיין הבנין קיים עתה.
ומה שכתבת

צפנת פענח כתב:ואגב, בענין מסורת הדברי חיים, יתכן כי הי' לו בקבלה שזה באיטלי' של יון סמוך לפאדובא, מקום שישבו בו גדולים, ועל פיזה לא נשמע מעולם עלי' שקיימת, והשומע לא דק!

נראה מדבריך כאילו פיזה אינה באיטליה של יון - משא"כ פיזה, הנה אף פיזה הוא באיטליה של יון, ואפשר הכותב לא דק ! (אכן זהו נכון שעל פיזה לא נשמע מעולם שקיימת קפידא כנ"ל, וכפי שכתבתי למעלה.

מחד, כותבים ספרי הקבלה והחסידות, שהחטא הידוע הוא מהחמורים ביותר בתורה וכמעט שאי אפשר לתקנו.

מאידך, כותבים ספרי החסידות, כי התיקון לחטא זה הוא קל ביותר: י' פרקי תהילים מסוימים, או אמירת זמר נחמד במוצ"ש וכיו"ב.

האם רק אני חש בפרדוקס?

אפרקסתא דעניא כתב:מחד, כותבים ספרי הקבלה והחסידות, שהחטא הידוע הוא מהחמורים ביותר בתורה וכמעט שאי אפשר לתקנו.

מאידך, כותבים ספרי החסידות, כי התיקון לחטא זה הוא קל ביותר: י' פרקי תהילים מסוימים, או אמירת זמר נחמד במוצ"ש וכיו"ב.

האם רק אני חש בפרדוקס?

אפרקסתא דעניא, אל תשכח שגם להכשל בחטא זה הינו מאד קל, ומה גם שכבר אמר רבי נחמן מברסלב בספר המידות (תשובה ח"א אות יט): יש להקל אופן התשובה על החוטאים.

ומה בכלל ההשואה בין התיקון לומר י' המזמורים לתיקון חטא זה, להמובא לעיל לענין זמר זה, על הי' המזמורים רבי נחמן מברסלב אמר במפורש שזה תיקון גמור, והזמר הנ"ל מסוגל, אבל תיקון גמור וכו', לא שמענו.

בגולה כתב:

צפנת פענח כתב:האם יש איזשהו מסורה על בנין שנמנעים הגויים להיכנס שם, ימחול נא אחד לגלות לנו באיזה בנין מדובר.

כבר כתבתי לעיל שישנה שמועה כזו, ואף שאלתי עתה למלומד אחד ואמר לי שיש אצלם כזה אגדה, אבל הוא לא זכר אם עדיין הבנין קיים עתה.
ומה שכתבת

צפנת פענח כתב:ואגב, בענין מסורת הדברי חיים, יתכן כי הי' לו בקבלה שזה באיטלי' של יון סמוך לפאדובא, מקום שישבו בו גדולים, ועל פיזה לא נשמע מעולם עלי' שקיימת, והשומע לא דק!

נראה מדבריך כאילו פיזה אינה באיטליה של יון - משא"כ פיזה, הנה אף פיזה הוא באיטליה של יון, ואפשר הכותב לא דק ! (אכן זהו נכון שעל פיזה לא נשמע מעולם שקיימת קפידא כנ"ל, וכפי שכתבתי למעלה.

לא הבנת מה שכתבתי, דיתכן שבמקומות פולין וגאליציא, לא שמעו על פיזה שבאיטאליא, ועל פאדובה כן שמעו, ונמסרה המסורה שזהו בסביבות פאדובה מקום מפורסם של גדולים ורבנים, והשומע השמיט פרט זו שזהו סמוך לפאדובה, וכתב שהוא בפאדובה!!

קודם כל פיזה לא כל כך סמוך לפאדובה, שנית הרי ישנה מסורת כזו בין הגויים באיטליה, והם לא טעו בין פיזה לפאדובה.

עד שאתם מפלפלים במסורה, אני שואל: מישהו יכול למצוא לי עדות כלשהי, ולו הקטנה, הנידחת והקלושה ביותר לה? על איזה שמועה מדובר, אם אף אחד עוד לא שמע אותה בכלל?

עדות כלשהו בכתב אין לי, אבל שמעתי על אחד שהיה בפאדובה וראה המקום, וגויי המקום אמרו לו שאין נכנסים בו שכן הבנין נבנה בין לילה ע"י שדים.
לא שמעתיו מפיו - אלא איש מפי איש מפי איש..., וכמובן שאין לסמוך על זה, אך אנסה בל"נ לברר הדבר אצל המקור הראשון - אשר מכירו אני.

זה עתה הבית הגיע לונציה:

http://www.kikar.co.il/243054.html

יגיד דבר כתב:זה עתה הבית הגיע לונציה:
http://www.kikar.co.il/243054.html

חסום לבעלי נתיב.

שמעתי פעם ווארט נאה ויפה ומתוק להסמיך דברי החסיד עם היסוד שכתוב בספה"ק נועם אלימלך פר' בהר בשם אחיו הרה"ק רבי רבי זושא מאניפאלי זיע"א, דאם שואלים 'מה נאכל' הרי זה גורם שיפסוק ההשפעות שה' נותן לכל אחד ואחד, הוא פגם בצינור, ולכן צריך ברכה מיוחדת נוספת 'וציויתי את ברכתי'.
הוא הדין הכא במעשה של החסיד ומשפחתו, דודאי העניות לא היתה שם משהו חדש, אלא התמודדו עם זה ואיכשהו החיים המשיכו, אבל ברגע שהחסיד שמע את אשתו אומרת 'ותורה מצאת כי יגעת מה נאכל מעתה', הוא הבין שעכשיו נפגם הצינור והוא צריך לעשות פעולה מיוחדת של השתדלות שיש על הברכה על מה לחול.
א שיין ווארט.

אפרקסתא דעניא כתב:מחד, כותבים ספרי הקבלה והחסידות, שהחטא הידוע הוא מהחמורים ביותר בתורה וכמעט שאי אפשר לתקנו.

מאידך, כותבים ספרי החסידות, כי התיקון לחטא זה הוא קל ביותר: י' פרקי תהילים מסוימים, או אמירת זמר נחמד במוצ"ש וכיו"ב.

האם רק אני חש בפרדוקס?

זה שהוא החמור מכל עבירות שבתורה, זהו שו''ע מפורש, ומי שלומד את הגמרא פ' כל היד רואה שכן היא ההתייחסות.
נכון שהמקובלים ותלמידי הבעש''ט הרבו להזהיר ע''ז.
תיקון הכללי הוא חידוש של מוהר''ן מברסלב לבדו, ואין לך בו אלא חידושו.

חיימשה כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:מחד, כותבים ספרי הקבלה והחסידות, שהחטא הידוע הוא מהחמורים ביותר בתורה וכמעט שאי אפשר לתקנו.

מאידך, כותבים ספרי החסידות, כי התיקון לחטא זה הוא קל ביותר: י' פרקי תהילים מסוימים, או אמירת זמר נחמד במוצ"ש וכיו"ב.

האם רק אני חש בפרדוקס?

זה שהוא החמור מכל עבירות שבתורה, זהו שו''ע מפורש, ומי שלומד את הגמרא פ' כל היד רואה שכן היא ההתייחסות.
נכון שהמקובלים ותלמידי הבעש''ט הרבו להזהיר ע''ז.
תיקון הכללי הוא חידוש של מוהר''ן מברסלב לבדו, ואין לך בו אלא חידושו.

התייחסות הגמרא שונה בתכלית ובאופן מהותי מהתייחסות הזוהר והמקובלים ואכמ"ל.

עקביה כתב:

חיימשה כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:מחד, כותבים ספרי הקבלה והחסידות, שהחטא הידוע הוא מהחמורים ביותר בתורה וכמעט שאי אפשר לתקנו.

מאידך, כותבים ספרי החסידות, כי התיקון לחטא זה הוא קל ביותר: י' פרקי תהילים מסוימים, או אמירת זמר נחמד במוצ"ש וכיו"ב.

האם רק אני חש בפרדוקס?

זה שהוא החמור מכל עבירות שבתורה, זהו שו''ע מפורש, ומי שלומד את הגמרא פ' כל היד רואה שכן היא ההתייחסות.
נכון שהמקובלים ותלמידי הבעש''ט הרבו להזהיר ע''ז.
תיקון הכללי הוא חידוש של מוהר''ן מברסלב לבדו, ואין לך בו אלא חידושו.

התייחסות הגמרא שונה בתכלית ובאופן מהותי מהתייחסות הזוהר והמקובלים ואכמ"ל.

במה??

חיימשה כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:מחד, כותבים ספרי הקבלה והחסידות, שהחטא הידוע הוא מהחמורים ביותר בתורה וכמעט שאי אפשר לתקנו.

מאידך, כותבים ספרי החסידות, כי התיקון לחטא זה הוא קל ביותר: י' פרקי תהילים מסוימים, או אמירת זמר נחמד במוצ"ש וכיו"ב.

האם רק אני חש בפרדוקס?

זה שהוא החמור מכל עבירות שבתורה, זהו שו''ע מפורש, ומי שלומד את הגמרא פ' כל היד רואה שכן היא ההתייחסות.
נכון שהמקובלים ותלמידי הבעש''ט הרבו להזהיר ע''ז.
תיקון הכללי הוא חידוש של מוהר''ן מברסלב לבדו, ואין לך בו אלא חידושו.

אצל ר' נחמן באופן כללי היגון מהחטא הוא אסון יותר גבוה מהחטא עצמו, שעל ידי שנפל בחטא זוכה לסתרי תורה שנמצאים בעבירה, ועל כן למפרע אין להצטער על כך שנכשל בחטא, ומסתמא כל שכן בחטא כזה חמור ע"פ דברי המקובלים מסתתרים הרבה מעלות גדולות, וגם מי שמתקרב לצדיק פעמים בתחילה שפוגם יותר בשנתו ואין לירא מזה, ועל כן די בתיקון קל שהופך הכל מהשורש על ידי ניגון של אין סוף שמבטל ההבל של כל הקליפות ממילא.
אין לי כאן מקורות מפורשים, אך הכל ראיתי בשעתו בפנים בליקוטי מוהר"ן.
(ואם כבר דווקא במצוה הכי גדולה דהיינו לימוד התורה יכול לההפך לל"ט מלאכות שבת למי שלא מוסר את תורתו לצדיק, ודווקא בעבירה הכי גדולה יכול להגיע לסתרי תורה אם מקושר לצדיק, ולמפרע אין מה לחשוש וכמו תינוק המשתין בשינה, ובכל הדברים האלו ר' נחמן לשיטתו שצריך לקבל הכל על ידי אמונה ולא להכנס בחקירות, ועל כן מי שחפץ יקבל את הדברים כמו שהם, ומי שלא מקום לדון אם כן או לא, ובכלל כמו שיש קושיות על השי"ת יש קושיות על הצדיק שנכלל בו ע"י אילו ידעתיו הייתיו דהיינו שיודע את ה' בבחי' איני יודע דזהו תכלית הידיעה, ועל כן יכול לעשות ר"ה ששופט את כל העולם לטובה, ובפרט את המתקרבים אליו שלא על ידי שליח).
וצ"ב כל העסק הזה.

סעדיה כתב:

עקביה כתב:התייחסות הגמרא שונה בתכלית ובאופן מהותי מהתייחסות הזוהר והמקובלים ואכמ"ל.

במה??

הלא כתבתי 'ואכמ"ל'.
אבל אכתוב לך (ולכל המעוניין) באישי.

שונה או לא, כל מי שלומד את הגמרא עומד משתומם באיזו חומרה הגמרא דנה בזה, מה שלא מצאנו בשום איסור אחר.

חיימשה כתב:שונה או לא, כל מי שלומד את הגמרא עומד משתומם באיזו חומרה הגמרא דנה בזה, מה שלא מצאנו בשום איסור אחר.

נו נו

לייטנר כתב:

חיימשה כתב:שונה או לא, כל מי שלומד את הגמרא עומד משתומם באיזו חומרה הגמרא דנה בזה, מה שלא מצאנו בשום איסור אחר.

נו נו

באיזה איסור מצאנו שאוסרים להכניס ידו למקום שעלול אולי חלילה להגיע לחשש איסור?!

עזריאל ברגר כתב:

לייטנר כתב:

חיימשה כתב:שונה או לא, כל מי שלומד את הגמרא עומד משתומם באיזו חומרה הגמרא דנה בזה, מה שלא מצאנו בשום איסור אחר.

נו נו

באיזה איסור מצאנו שאוסרים להכניס ידו למקום שעלול אולי חלילה להגיע לחשש איסור?!

טלטול מוקצה, אולי?