פורום אוצר החכמה

האם ידוע לחו"ר דביהמ"ד באלו קהלות נהוג לומר פיוט 'שירו לא-ל נבוני שירי רנני' בשבת וראש חודש, ובאיזה קטע מסדר התפלה הוא משולב.

באוצר השירה והפיוט א 1056 הובאה רשימת סידורים וספרי פיוטים קדומים שנזכר פיוט זה, ומתוך עיון חלקי ברוב המקורות תחילת הבית השני 'עוזר לו במקדשו' :
ונוסח זה תמוה מאד וגובל בכפירה ה"י, שבודאי אין עוזר לו יתברך במקדשו. וכבר העיר בזה מינורית הנאמ"ן ס"ט במאמרו הגהות והערות בסדר התפלה שבספר הזכרון להרב ניסים עמ' קנט, אבל לכאורה הטעות הרבה יותר חריפה ומשמעותית.

בהיברו בוקס נמצא כגירסא המתוקנת

מתוך איזה ספר הצילום הזה?

סליה על הבורות. אבל מי החכם שחבר את הפיוט הזה?

בברכה המשולשת כתב:סליה על הבורות. אבל מי החכם שחבר את הפיוט הזה?

באוצר השירה והפיוט, במקומו, לא נרשם מאומה?!

חקר כתב:מתוך איזה ספר הצילום הזה?

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 5&pgnum=72
גם כמדומני שמצאתי באיזה ספר את שם מחברו אך לפי שעה נעלם ממני

תו"ת, יישר כח.

חכם באשי כתב:

בברכה המשולשת כתב:סליה על הבורות. אבל מי החכם שחבר את הפיוט הזה?

באוצר השירה והפיוט, במקומו, לא נרשם מאומה?!

בכל המקורות שעיינתי בינתיים נזכר רק ששמו 'יעקב' כפתיחת הבתים, אבל זהותו וזמנו אינם ידועים.

הנה מאתר הזמנה לפיוט

שִׁירוּ לָאֵל נְבוֹנַי, שִׁירֵי רְנָנַי
שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יוֹם זֶה לַה'
יְקַר שְׁמוֹ הוֹדִיעוּ, לַכֹּל וְהַשְׁמִיעוּ
זַמְּרוּ הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'
עֹז [עוֹזֵר] לוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ, תְּנוּ חוּשׁוּ לְדָרְשׁוֹ
הִתְהַלְלוּ בְשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה'
קְדוֹשִׁים שִׁמְךָ יוֹדוּ, וַחֲסָדֶיךָ יַגִּידוּ
אַף יְהַלְלוּ וְיוֹדוּ, שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה'
בָּאתִי וְקִדַּשְׁתִּי, שִׁמְךָ וְשִׁירִים שַׁרְתִּי
וְאֵלֶּה הִגַּדְתִּי [הִגַּשְׁתִּי], בִּכּוּרִים לַה'

שירו לאל נבוני - על הפיוט
פיוט זה מיועד לראש חודש החל בשבת והוא מושר בכמה מהקהילות הספרדיות בזמנים שונים של יום מיוחד זה. בחלק מהקהילות נוהגים לשיר את הפיוט לפני הוצאת ספר התורה, חלקן שרות אותו לפני קריאת ההפטרה המיוחדת לשבת וראש חודש, וחלקן שרות אותו בליל שבת. מעניין שהבבלים מבצעים שיר זה בלחן מתוך לחני ראש השנה, מה שמעיד אולי על החשיבות של מועד זה ועל הקשר שבין ראש השנה ובין יום ראש חודש החל בשבת.
מלות הפיוט, הקורא לשיר ולהלל לה', פשוטות הן, ומבוססות על שיבוצים רבים, בעיקר מתוך מזמורי תהלים הנאמרים בקבלת שבת.

כל הזכויות שמורות © הזמנה לפיוט

אביר לב, יישר כח.
אפשר בבקשה קישור למקור הדברים?

חקר כתב:אביר לב, יישר כח.
אפשר בבקשה קישור למקור הדברים?

http://www.piyut.org.il/textual/588.html
אפשר גם לחפש כל פיוט או מילה מדף הבית של האתר