בא לכלל כעס, בא לכלל טעות, עיין שם במהרש"א חידושי אגדות וז"ל ואמר שהותיר מישראל מלצאת במלחמה חלק ששית מאלף שהם מאתים לנוטרים את פריו שהם הרבנן, שאסור לעשות אנגריא בת"ח כמ"ש בסוטה באסא שנענש על כך ושמואל דריש בהפך, דיש להניח אלף מכלל ישראל לשלמה למלכותא דרקיעא שיהיו עוסקין בתורה וחלק ששית שהם ר' אם יעשה מלכותא דארעא אנגריא לא מיענש עלייהו עכ"ל.כח הטענה כתב:הבל גמור!ברזילי כתב:המהרש"א עצמו אומר ששמואל בא לחלוק על המימרא שלפניו, כך שלדברי המהרש"א לפחות אי אפשר לפרש ששתי המימרות מדברות על שני מקרים שונים.
המחלוקת היא בפירוש הפסוק ואם שלמה קודש או חול.
כלומר, יש גם מחלוקת לדינא (עד כמה שדרשות כאלה הן דינא בכלל, כמובן לא הובאו ברמב"ם להלכה) אם צריך להשאיר ששית או חמש ששיות ת"ח, וכמובן שניהם עוסקים באותו נושא בדיוק, אנגריא בת"ח.