אלף נכנסים לתלמוד ואחד יוצא למקרא

[קראקובער]

מקובל לומר שאצל היראים לא לומדים תנ"ך בגלל תנועת ההשכלה(החת"ס טוען שזה קשור לתרגום התורה ליוונית) אבל כנראה שזה הרבה יותר קדום.

בשם הבריסקר רב אומרים בגלל שאנחנו לא מבינים ומה ההבדל בין הסיפורים בנ"ך לחומש בראשית?! (לא חסר פירושים לנ"ך ולא נראה שהבריסקר רב הבין מכירת יוסף למרות כל המפרשים)

ש"ך יורה דעה סימן רמה

תורה שבכתב כו' - משמע כל תנ"ך וכ"פ הב"ח וכתב דשלא כדין נוהגין העולם שלא ללמד את בניהם תנ"ך כו' ע"ש ואני אומר מנהגן של ישראל תורה היא שהרי כתבו התוס' ספ"ק דקידושין והסמ"ג עשין י"ב בשם ר"ח וכ"כ הגהמ"יי והר"ף בהגהת סמ"ק סימן ק"ה שאנן סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין ש"ס בבלי שבלול במקרא ומשנה וש"ס אלמא דמשום הכי אינו חייב לשלש את שנותיו במקרא ואינו חייב ללמד עם בנו מקרא כיון שלמדו ש"ס.

אלו שסומכים ע"ז שהש"ס בלול חייבים ללמוד הרבה בקיאות כי יש דפים בש"ס שאין פסוקים...

[יעקב_ב.]

אין שום שחר לדעה שלא לומדים נ"ך כביכול בגלל המשכילים. אלא אדרבה, המשכילים הם אלו שהתחילו ללמוד נ"ך, ולפניהם אף אחד לא למד נ"ך.
כפי שאני מבין (כך גם משמע במהר"ל שמדבר על נושא זה) הסיבה שלא למדו נ"ך היא פשוטה, משום שכל אבא רצה שהבן שלו יהיה 'עילוי' בגיל השידוכים - 12 13 בזמנם, ולכן בגיל שש שבע הבן כבר התחיל ללמוד גמרא, שהרי אם יתחיל בגיל יותר מאוחר כבר לא יוכל להיות 'עילוי' בבר מצוה שיודע את כל הש"ס עם התוספות וראשונים. וכשמתחילים גמרא בגיל שש שבע כבר אין זמן ללמוד נ"ך, לא כן?

[קראקובער]

כנראה שאתה צודק, מעניין מה היה בארצות המזרח.

[דרומי]

בהלכות תלמוד תורה שבשולחן ערוך הרב מאריך בענין זה, ראו פרק א הלכה ו ובקונטרס אחרון ס"ק ג. ושם דוחה את דברי הש"ך.

[איש גלילי]

אין שום שחר לדעה שלא לומדים נ"ך כביכול בגלל המשכילים.

כתבתי פעם במקו"א:

מעודי תמהתי, ממתי התחילה דרך הלימוד ה'חסידית' (בה את ה'עיברה' מלמדים בערך, את החומש עד איפה שמספיקים כל שבוע לפי הפרשה, את הנ"ך מאן דכר שמיה, משניות בשנים הקטנות מספיקים בין שלש לארבע מסכתות).
ומה נדהמתי לראות את המקור לשינוי דרך הלימוד, בדברי מהרצ"א מדינוב (בעל בני יששכר) בספרו מעין גנים על אור החיים להר"י יעבץ, מה שהוא כותב אחרי דברים חריפים בגנות המסכילים שלעגו לחז"ל כאילו לא ידעו דקדוק.

ע׳׳כ אני אומר לך, בדור הגרוע הזה, מהראוי להרחיק את הבנים גם מחכמת הדקדוק. רק תיכף מנעוריו ירגילוהו רק בפנות התלמוד ויסודותיו בהררי קודש, ובכל יום מעט מן המקרא נביאים וכתובים עד שיהיה שגור בפיו כל המקרא (חוץ התורה הקדושה צריך ללמדה כולה מראש ועד סוף בהתחלת לימודו כשיבין לדבר דבר לפי שכלו) ויודיעוהו בימי נעוריו מדקדוק הנצרך מאוד, דהיינו דגוש ורפה, וסגולת אותיות אהו״י, ונח ונד, ונוכח ונסתר, ונפעל, פועל עומד ופועל יוצא, וניגוני הטעמים וסגולתם, וכשיגדל בדרכי התורה, התורה תלמדהו דעת כל פינות חכמת הדקדוק, כי זה מסגולת התורה להבין על ידי לימודה כל החכמות מבלי יגיעה רק בה ובאהבתה.

תשאל היום אברך 'חסידי' סטנדרטי אם הוא יודע מה זה אהו"י, נח נד, וכו'...
כשראיתי את זה הסתפקתי מה למדו יותר מזה בת"ת באירופה!

[יעקב_ב.]

ניסיתי ללמוד בעיון את תגובתו של הרב הגלילי ולא זכיתי להבינו. היכן במעין גנים יש מקור לשינוי דרך הלימוד?

[איש גלילי]

מה אוכל לעשות יותר מלהביא שוב את דבריו הברורים?
הוא בא לחדש חידוש ששייך ל'דור הגרוע הזה', כלומר לשנות ממה שהיה נהוג עד עכשיו, ובעקבות המסכילים (כדאי לעיין בדבריו במקור, ולראות מה כתב לפני כן).
והנה, גם אחרי חידושו, עדיין מלמדים את הבן את כל התנ"ך 'עד שיהא שגור בפיו כל המקרא', קרי: מנהג אחר מהנהוג היום. וכאן הבן שואל: מה היה המנהג לפני כן? כמדומני שהתשובה לכך די ברורה.

[יואל משה]

כנראה שאתה צודק, מעניין מה היה בארצות המזרח.

אני חושב שזה די מפורסם שיהודי המזרח היו בקיאים בתנ"ך להפליא.
בכל אופן, אני מכיר חכם מרוקאי לא זקן מאוד, שיודע כל התנ"ך כמעט, ואמר לי שכך היה במרוקו שהיו מלמדים את הילדים תנ"ך והיו בקיאים בו עד גיל בחרותם. גמרא אמר שהיו מתחילים ללמוד בגיל 12 בערך, היותר כשרוניים היו מתחילים ללמוד קצת לפני זה אפילו.

וכאן הבן שואל: מה היה המנהג לפני כן? כמדומני שהתשובה לכך די ברורה.

ומהי? אני הגעתי למסקנה שיכול להיות שלא היו לומדים כי אם מעט, כמו בימינו. מצד שני אפשר לומר שלמדו יותר מימנו, אך לא ברמה שידעו בבקיאות כל הנ"ך וכו' כמו שדורש שם.

[איש גלילי]

וכאן הבן שואל: מה היה המנהג לפני כן? כמדומני שהתשובה לכך די ברורה.

ומהי? אני הגעתי למסקנה שיכול להיות שלא היו לומדים כי אם מעט, כמו בימינו. מצד שני אפשר לומר שלמדו יותר מימנו, אך לא ברמה שידעו בבקיאות כל הנ"ך וכו' כמו שדורש שם.

מחילה, אבל לא הצלחתי להבין כונתך. הוא מדבר על להפחית בלימוד מקרא ודקדוק - ובאמת הוא מוסיף בלימוד מקרא???

[יואל משה]

מחילה, אבל לא הצלחתי להבין כונתך. הוא מדבר על להפחית בלימוד מקרא ודקדוק - ובאמת הוא מוסיף בלימוד מקרא???

בתחילה הבנתי שהוא מדבר רק ממיעוט דקדוק ומזכיר דרך לימוד המקרא אגב אורחיה, מכיוון שהדקדוק נצרך לו יותר. אבל לא הבנתי מדבריו שדורש שינוי בלימוד המקרא גם כן, והזכרתי שני דרכים שיכול להיות שהתכוון לשנות דווקא לרבות ולא להמעיט, או לחזק וכדומה. אבל אין הכרח שבא למעט בלימוד (או אולי זה רק הציטוט, לא מצאתי הספר).

[איש גלילי]

כעת שמתי לב שבקטע שלפני זה אכן מוכח שלגבי המקרא אינו בא לחדש כלל, אלא לקיים את המנהג הנהוג, וא"כ כל דברי בטלים ומבוטלים.
אך עדיין התמיהה בעינה עומדת, שתלמוד תורה שילמד היום לפי שיטתו, שלדעתו היא התשובה הנכונה נגד ההסכלה (!!!), ת"ת כזה יחשב היום כת"ת חדשני שמרבה בלימודי מקרא ודקדוק רח"ל...

מ"מ הנה הספר (יש שלשה באוצר, בחרתי אחד באקראי, אולי האחרים באיכות יותר טובה).
והנה העמודים שבהם דבריו אלו: א, ב.

[יואל משה]

יישר כח.
מעניין לציין, שכל מה שהוא מביא בדרך הלימוד הוא כדי ליישב את עם ישראל ומנהגיהם, מה שנהגו "תיכף אחר שלומדים עמהם פירוש המילות מאיזה פרשיות שבתורה, מתחילין ללמוד עמהם גמרא", ולבסוף מסקנתו שכן צריך ללמוד כל התנ"ך ושיהיו בקיאים וזה לא מיישב את המנהג כלל.

ובאמת פלא גדול, היום ח"ו ללמד דקדוק או להרבות בנ"ך. אני בילדותי למדתי בחיידר כזה והיה נחשב למודרני וחדשני באמת. אבל המציאות מראה שמי שלמדו שם מכירים הרבה יותר תנ"ך מהתלמידים של חיידרים אחרים, והרבה פעמים בישי"ק היו דווקא התלמידים של החיידר ה'מודרני' יודעים לספר את הרקע מאיזה פסוק מהנ"ך (ואפילו מחומש) שהוזכר בגמרא, ואחרים לא ידעו.

[הרואה]

ברור שללמד ילדים תנ"ך זה שומר עליהם מלהתקלקל, כי ילד שיודע שה' בחר בעם ישראל, זה יותר חזק אצלו מאשר אצל ילד שמכיר את זה דרך מעשיות/מופתים/קומיקס/שירים.