שעת הכושר כתב:האם מתאים שיהיה הדבר שנוי בפלוגתא המפורסמת של עבירה לשמה, או האם זה תלוי בשאלות העמוקות בגדרי ההשגחה. האם אפשר לנסות לשער מה היה אומר הח"ח או החזו"א או הגרי"ז. ומה יש לכם להרחיב עוד.
אינני יודע מה הגרי"ג היה מורה. לענ"ד הנידונים לא דומים כ"כ, ויש בזה כמה היבטים לכאן ולכאן. 1. בנידון הסמוך מדובר בבן שמתדרדר רח"ל, משימת קירוב קרובים לפנינו והצלה מהעמקה בקלקול המתחדש. כאן מדובר בקירוב רחוקים, ומי יימר שזה מוטל עלינו בכגון דא. 2. מאידך, בנידון הסמוך יש כאן חשש' ביחס לחינוך וגידול שאר הילדים. גם הרחקתם מהבית ופיזורם מחמת הענין זהו מחיר לא פשוט שהינם נדרשים לשלמו, ומאי חזית. בנידונינו לא מדובר שיש לזה מחיר ממשי מעבר לגושפנקא ומתן האפשרות לחטא [שהיה מתקיים בלאו הכי].זמני כתב:שאלת פותח האשכול די דומה לאשכול הסמוך
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=459105#p459105 והגרי"ג היה מורה להתיר שהותם במלון.
עושה חדשות כתב:אכן שאלה ידועה ומצויה ומורכבת, התלויה גם בגדרי עבירה לשמה, וחטא כדי שיזכה חבירך, וניחא ליה לחבר וכו', ובשינוי קל אולי תשתנה ההוראה, הנתונה בספיקות וחילוקי דעות גם בלא"ה.
ופטור בלא כלום א"א, אצרף תמיהה ישנה אשר עימי.
הסיפור עם החזו"א, כמובא לפניכם.
ונתקשיתי, אם כך היא ההוראה, גיהנום זה על שום מה?
ואולי זה על דרך תענית חלום בשבת.
וע"ע עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ב עמוד קכו והלאה, וכו'.
עושה חדשות כתב:א
ופטור בלא כלום א"א, אצרף תמיהה ישנה אשר עימי.
הסיפור עם החזו"א, כמובא לפניכם.
ונתקשיתי, אם כך היא ההוראה, גיהנום זה על שום מה?
ואולי זה על דרך תענית חלום בשבת.
זמני כתב:וזאת על אף שיחטאו אבל יש לאפשר זאת על מנת לקרבו.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:זמני כתב:וזאת על אף שיחטאו אבל יש לאפשר זאת על מנת לקרבו.
אין סיבה לחשוב שהנידון היתה על יותר מביקור בבית
זמני כתב:חבר פורום אוצר החכמה כתב:זמני כתב:וזאת על אף שיחטאו אבל יש לאפשר זאת על מנת לקרבו.
אין סיבה לחשוב שהנידון היתה על יותר מביקור בבית
אז להבנתך מדובר שחברתו הפרוצה תסתובב בבית או לכה"פ תשהה בסלון או בחדר לעיני שאר האחים??
חבר פורום אוצר החכמה כתב:להבנתי היא תבוא פעם אחת לביקור של כמה דקות (מסתברא שכלל אינה מעוניינת לבוא) והאחים ישמרו על עיניהם.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את פותח האשכול. הדבר החשוב כאן הוא מי אמר מה. ולא בשביל לריב אלא דווקא בשביל לדעת דברי תורה. הידיעה מה סבר הרב שך או מה סבר הגר"ח גריינימן יש לה חשיבות תורנית לא פחות מסברות חברי הפורום.
לענין כתב:וכיו"ב (לדברי הרב עו"ח)
פעם נקלעה משאית לבני ברק בשבת קודש, רח"ל. חסמו את דרכה, והורו לנהג לרדת, התפתח ויכוח וכו' וכו'
הלכו למרן החזו"א זללה"ה לשאול אם מותר לפוצץ לו את הגלגלים כדי שלא יסע.
מרן ז"ל הרהר בדבר, ולא אבה להתיר.
לבסוף (כמובן), נעשה מעשה.
כשספרו זאת למרן, שבסוף פיצצו להוא את הגלגלים, נתחייך ואמר 'א דיעבד'יק לכתחילה'.
(שמעתי זאת מסבי זצוק"ל שהיה אז במקום. ואין לי לפרש).
לחשוב לבד שזה בדיוק ההיפך מידיעה בדבר כזה. אם אתה יכול לדעת מה יאמר הרב שך בעניין מסויים מה תועלת יש לך בו?הוא צודק שזה עלול להגיע למקומות לא רצויים בכל אופן אפשר לחשוב לבד מי אחז מה.
אוצר החכמה כתב:לחשוב לבד שזה בדיוק ההיפך מידיעה בדבר כזה. אם אתה יכול לדעת מה יאמר הרב שך בעניין מסויים מה תועלת יש לך בו?הוא צודק שזה עלול להגיע למקומות לא רצויים בכל אופן אפשר לחשוב לבד מי אחז מה.
ידיעת התורה יותר חשובה מכל הפוליטיקות השטותיות.
שעת הכושר כתב:לענ"ד, מבחינת ההלכה היבשה אין כמעט פתח להתיר, לפני עיור בב' צידי הנהר וכו' ממש להושיט לנזיר כוס יין, ובפרט שאין שום ודאות שיחזרו בתשובה ע"י אותה שבת.
שעת הכושר כתב:כאשר מדובר באדם שאינו מאמין בה' רח"ל, ועכ"פ כל חייו מנוגדים לתורה לחלוטין, כמה משמעות יש לשאלה האם הוא לחץ על הברקס פעם אחת יותר או פחות, וכמה חשיבות יש אם מישהו יגלגל על זרועו תפילין ברחבת הכותל. האם יש מצוה בלי יהדות? האם יש עבירה בלי הקב"ה ח"ו?
שעת הכושר כתב:אצלי זה מעורר עוד נידון, וכבר חשבתי עליו בנוגע למי שחוצה את הכביש וגורם לנהג יהודי חילול שבת נוסף.
כאשר מדובר באדם שאינו מאמין בה' רח"ל, ועכ"פ כל חייו מנוגדים לתורה לחלוטין, כמה משמעות יש לשאלה האם הוא לחץ על הברקס פעם אחת יותר או פחות, וכמה חשיבות יש אם מישהו יגלגל על זרועו תפילין ברחבת הכותל. האם יש מצוה בלי יהדות? האם יש עבירה בלי הקב"ה ח"ו? בגדרים היבשים אני לא מוצא בזה גדר ברור, אבל ב'רוח הדברים' זה נראה לי יכול להוסיף.
אולי תתייחס במפורש למקרה בו מניחים תפילין לאדם שאינו מאמין בבריאת העולם ע"י הבורא, ומתן תורה מבחינתו מעולם לא התרחש. (עפר לפיו).
האם בכל זאת יש כאן קיום מצוה כל שהיא, שערכו מוחלט ולא יסולא בפז?
נוטר הכרמים כתב:כיוצא בזה הנטיה בבית מדרשם של תלמידי החזו"א לדון שסוגיה כזאת היא נידון הלכתי, בעוד בסביבת הרב שך זי"ע היו קובעים בודאות שזה שאלה ל'דעת תורה'.
שעת הכושר כתב:מרן הרב שך אמר שאין ליתן להם חדר, והגרח"ג אמר להעלים עין מן האיסור.
כתבו כאן האם זאת שאלה הלכתית נטו או שאלה של 'דעת תורה'.
לענ"ד, מבחינת ההלכה היבשה אין כמעט פתח להתיר, לפני עיור בב' צידי הנהר וכו' ממש להושיט לנזיר כוס יין, ובפרט שאין שום ודאות שיחזרו בתשובה ע"י אותה שבת.
סגי נהור כתב:ומי גרע ממי שמקיים מצוה בעל כרחו נגד רצונו, כגון שהלעיטוהו במצה בגרונו, שבוודאי אין כוונתו כלל לקיים בזה שום מצוה, ומ"מ יצא י"ח (כנפסק בשו"ע)? האם לדעתך פלוני שהכניסו בכח מצה לגרונו קיים מצוה דווקא אם באופן כללי הוא מאמין בקב"ה?
ואמנם זה תלוי בשאלת מצוות צריכות כוונה, וגם יש מחלקים בין מצה לשאר מצוות, ומ"מ הרעיון ברור.
ובכל אופן אני מסכים שאפשר להתווכח על זה כשמדובר באדם שמצהיר שאינו מאמין בה' ובתורתו (וכאמור נדיר לחלוטין שאדם כזה ירצה לקיים מצוה, בשגם שאנשים אלה הם מיעוט בציבור שאינו שותומ"צ).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים