עקביה כתב:עושה חדשות כתב:ומה דעתכם על מה שכתב חכ"א שליט"א, (זה קטע מתוך מאמר ארוך):
הדברים נראים לי משונים מתחילתם ועד סופם, אלא שתקף עלי כעת יסוד עפר ואין לי כח לפרט.
שעת הכושר כתב:המאמר המלא -חיי ההלכה- למי שמעוניין
לענין כתב:זה עתה פורסם מאמר אודות הנושא דאשכול זה. כאן -
viewtopic.php?t=40397
המאמר נכתב ע"י תלמיד חכם מופלג (כן נראה מספריו שבאוצר החכמה), אך מיותר לפלפל באורך, כאשר לא נכתבו הדברים אלא למליצה חריפה, וכדי להמחיש את הטעם שהרבנים לא מעוניינים להכנס לבירור הענין וזהו (עמד על זה הכותב בעצמו באיזה שלב, אך זה מייתר את כל המאמר).
מעניין למה גם המשוכנעים באמיתות התכלת (שהיא באמת אמיתית!!!) נאלצים 'להתגבר' ולדחות איזה רגש פנימי שקורא להם שלא לעשות זאת בפועל. מעניין מאיפה זה מגיע.
אוצר החכמה כתב:מסתבר שעקשנות זאת גם יותר הגיונית.
1. בעניין העופות ולא צריך להאריך.
2. בעניין רבנו תם אפשר להחמיר בזה אבל להפוך את כל המתירים לעקשנים מהגר"א ובעל התניא ועד החזון איש ועוד מפוסקי זמנינו זה כבר חוצפה.
גם החזו״א אומר רבי חיים קנייבסקי שכשיצא הספר אורות חיים אמר שצריך עוד פעם לעבור על הסוגיא)
מלבב כתב:לענין כתב:מעניין למה גם המשוכנעים באמיתות התכלת (שהיא באמת אמיתית!!!) נאלצים 'להתגבר' ולדחות איזה רגש פנימי שקורא להם שלא לעשות זאת בפועל. מעניין מאיפה זה מגיע.
זה משהו פסיכולוגי שעושים מה שהאבא עשה ומה שקהילה עושה אפילו נגד כל היגיון, וזה הטעם שחסידי חבד ממשיכים לא לישון בסוכה גם במקומות שלא קר, ושאנשים עדיין ממשיכים לעשן ואפילו ביו״ט אע״פ שהתבר שזה מסוכן מאוד, ושממשיכים לאכול את העופות אע״פ שהתברר שזה ערב רב של עופות לא ידועים, ושממשיכים לעשות מלאכות לפני זמן ר״ת אע״פ שהתברר שהגאונים ועשרות ראשונים סוברים כר״ת.
לענין כתב:מלבב כתב:לענין כתב:מעניין למה גם המשוכנעים באמיתות התכלת (שהיא באמת אמיתית!!!) נאלצים 'להתגבר' ולדחות איזה רגש פנימי שקורא להם שלא לעשות זאת בפועל. מעניין מאיפה זה מגיע.
זה משהו פסיכולוגי שעושים מה שהאבא עשה ומה שקהילה עושה אפילו נגד כל היגיון, וזה הטעם שחסידי חבד ממשיכים לא לישון בסוכה גם במקומות שלא קר, ושאנשים עדיין ממשיכים לעשן ואפילו ביו״ט אע״פ שהתבר שזה מסוכן מאוד, ושממשיכים לאכול את העופות אע״פ שהתברר שזה ערב רב של עופות לא ידועים, ושממשיכים לעשות מלאכות לפני זמן ר״ת אע״פ שהתברר שהגאונים ועשרות ראשונים סוברים כר״ת.
כבודו לא עמד כל הצורך על נקודת דברי.
יש הרבה שיש להם גנרטור, שלא היה לאבא שלהם.
והם גם מעשרים בבית, מה שלא עשה גם הסבא שלהם.
והם אומרים תיקון חצות-תיקון הכללי-פרק שירה (הוסף כפי יכולתך), אפי' שזה לא היה מקובל גם אצל הסבתא שלהם.
ניפוץ לשמה, בריסקער מצות, מעמיד דמעמיד, וכו' וכו' וכו' וכו'
והכל נעים וטוב ומוצלח ונחמד.
כשזה מגיע ל'חומרת' (נקרא לזה כך בעקבות הנ"ל, למרות שיתכן שזה חמור מכל מה שהוזכר)-
החוט הכחול, מתחיל להיות חמוץ בלב.
למה?
מאיפה הדחיה האוטומטית?
נקודה למחשבה
(השוללים ישושו עליה. והמחייבים צריך ליתן עליה את הדעת)
שבת שלום וכל טוב
מלבב כתב:לענין כתב:זה עתה פורסם מאמר אודות הנושא דאשכול זה. כאן -
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=40397
המאמר נכתב ע"י תלמיד חכם מופלג (כן נראה מספריו שבאוצר החכמה), אך מיותר לפלפל באורך, כאשר לא נכתבו הדברים אלא למליצה חריפה, וכדי להמחיש את הטעם שהרבנים לא מעוניינים להכנס לבירור הענין וזהו (עמד על זה הכותב בעצמו באיזה שלב, אך זה מייתר את כל המאמר).
מעניין למה גם המשוכנעים באמיתות התכלת (שהיא באמת אמיתית!!!) נאלצים 'להתגבר' ולדחות איזה רגש פנימי שקורא להם שלא לעשות זאת בפועל. מעניין מאיפה זה מגיע.
זה משהו פסיכולוגי שעושים מה שהאבא עשה ומה שקהילה עושה אפילו נגד כל היגיון, וזה הטעם שחסידי חבד ממשיכים לא לישון בסוכה גם במקומות שלא קר, ושאנשים עדיין ממשיכים לעשן ואפילו ביו״ט אע״פ שהתבר שזה מסוכן מאוד, ושממשיכים לאכול את העופות אע״פ שהתברר שזה ערב רב של עופות לא ידועים, ושממשיכים לעשות מלאכות לפני זמן ר״ת אע״פ שהתברר שהגאונים ועשרות ראשונים סוברים כר״ת.
בן מיכאל כתב:מלבב כתב:לענין כתב:זה עתה פורסם מאמר אודות הנושא דאשכול זה. כאן -
viewtopic.php?t=40397
המאמר נכתב ע"י תלמיד חכם מופלג (כן נראה מספריו שבאוצר החכמה), אך מיותר לפלפל באורך, כאשר לא נכתבו הדברים אלא למליצה חריפה, וכדי להמחיש את הטעם שהרבנים לא מעוניינים להכנס לבירור הענין וזהו (עמד על זה הכותב בעצמו באיזה שלב, אך זה מייתר את כל המאמר).
מעניין למה גם המשוכנעים באמיתות התכלת (שהיא באמת אמיתית!!!) נאלצים 'להתגבר' ולדחות איזה רגש פנימי שקורא להם שלא לעשות זאת בפועל. מעניין מאיפה זה מגיע.
זה משהו פסיכולוגי שעושים מה שהאבא עשה ומה שקהילה עושה אפילו נגד כל היגיון, וזה הטעם שחסידי חבד ממשיכים לא לישון בסוכה גם במקומות שלא קר, ושאנשים עדיין ממשיכים לעשן ואפילו ביו״ט אע״פ שהתבר שזה מסוכן מאוד, ושממשיכים לאכול את העופות אע״פ שהתברר שזה ערב רב של עופות לא ידועים, ושממשיכים לעשות מלאכות לפני זמן ר״ת אע״פ שהתברר שהגאונים ועשרות ראשונים סוברים כר״ת.
????
- אני הייתי אומר שממשיכים לנהוג כר"ת, אף שהמציאות מוכיחה להדיא לא כדבריו.
שמש כתב:שי' ר"ת (שכידוע תלויה בטעות במציאות - בחלונות הרקיע).
איזהו ביה"ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין קשיא לי טובא דהאי שיעורא הוי או תרי תילתא מילא או תלתא ריבעי מילא כדפליגי בי' לקמן רבה ורב יוסף ור' נחמי פליג על ר' יהודא ואמר משתשקע החמה עד שיהלך אדם חצי מיל והאי שיעורא דהני תנאי משוך עד צאת הכוכבים כדאמרי' לקמן כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה ובפסחים בפ' מי שהי' טמא אמרי' אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין נמצא עביו של רקיע אחד מששה ביום. ונראה לי' לתרץ שאע"פ ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין לא נעלמה מכל העולם כולו שאלו הי' עולה אדם על ההרים עדיין הי' יכול לראותה ומפני זה שולט עדיין אורה בעולם וכ"ז שאורה שולט אין פני המערב מאדימין אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני המערב להאדים מכח זהרוריתה שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמומית ולא תמצא כמו שלא תמצא ביום ובשכלה אורה מן העולם אז נמצא אותו האודם ותופס שעה מועטת עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי ומתחלת שקיעתה שתעלם מן העין ועד שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמשה מילין ומאי דאמר התם משקיעת החמה עד צה"כ ה' מילין מתפרש מתחילת שקיעתה שהתחילה להעלם מן העין ומאי דאמרי' הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור שקיעתה שמתחלת לכנס תחת הארץ שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שוה ומי שדר באמצע הכדור שהיא גבוה אף על פי שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותיכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר שנעלמה מן העין הרבה כשיעור ה' מיל וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת בס' הישר אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמ(י)ה הולכת בלילה אחר הכיפה למעלה מן הרקיע ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם ששאומרים שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרי' התם בפ' מי שהיה טמא:
שמש כתב:מעולם לא נהגו בפועל בא"י (ובכל המזרח והמערב) כשי' ר"ת (שכידוע תלויה בטעות במציאות - בחלונות הרקיע).
מלבב כתב:בן מיכאל כתב:אני הייתי אומר שממשיכים לנהוג כר"ת, אף שהמציאות מוכיחה להדיא לא כדבריו.
אני לא מדבר על אנשים כמוך שלא מודעים למציאות, אני מדבר על אנשים שיודעים את המציאות שב72 עדיין רוב הכוכבים הנראים לא יצאו, ובדיוק בששים דקות אחרי השקיעה מסתלק האדמימות במערב, ושב72 דקות מהשקיעה מסתלק האור ממערב הרקיע, ולעומת זאת בשקיעה הראשונה ועשרים דקות אחרי זה אין שלש כוכבים גדולים, ק״ו לא בינונים, וק״ו בן בנו של ק״ו לא קטנים כמו שכתבו הפוסקים שאין אנו בקיאים בבינונים ולכן צריך קטנים, וכן אין שום אדמימות שמסתלק שתי דקות אחר השקיעה ולית נגר ובר נגר דיפרקיניה.
והאם נראה לך שאתה יודע יותר טוב את המציאות מהרמבן והבית יוסף והרדבז והמביט והחרדים והגרח אבולפיא ומהריף ועוד כהנה וכהנה גדולי אחרונים שגרו בארץ ישראל ואעפ״כ לא עלה על דעתם צד אחר משיטת ר״ת?
בן מיכאל כתב:מלבב כתב:בן מיכאל כתב:אני הייתי אומר שממשיכים לנהוג כר"ת, אף שהמציאות מוכיחה להדיא לא כדבריו.
אני לא מדבר על אנשים כמוך שלא מודעים למציאות, אני מדבר על אנשים שיודעים את המציאות שב72 עדיין רוב הכוכבים הנראים לא יצאו, ובדיוק בששים דקות אחרי השקיעה מסתלק האדמימות במערב, ושב72 דקות מהשקיעה מסתלק האור ממערב הרקיע, ולעומת זאת בשקיעה הראשונה ועשרים דקות אחרי זה אין שלש כוכבים גדולים, ק״ו לא בינונים, וק״ו בן בנו של ק״ו לא קטנים כמו שכתבו הפוסקים שאין אנו בקיאים בבינונים ולכן צריך קטנים, וכן אין שום אדמימות שמסתלק שתי דקות אחר השקיעה ולית נגר ובר נגר דיפרקיניה.
והאם נראה לך שאתה יודע יותר טוב את המציאות מהרמבן והבית יוסף והרדבז והמביט והחרדים והגרח אבולפיא ומהריף ועוד כהנה וכהנה גדולי אחרונים שגרו בארץ ישראל ואעפ״כ לא עלה על דעתם צד אחר משיטת ר״ת?
רבינו, עסקתי רבות מאד בנושא, כמה הערות.
א' עשיתי עשרות רבות של תצפיות כוכבים, בעיני ראיתי יותר מפעם אחת ג' כוכבים שאינם נראים ביום כשש עשרה דקות מהשקיעה.
ב' מה הבעיה בכך שרוב הכוכבים הנראים לא יצאו (דבר שידעתי מזמן), הן אלו דברי הגמרא בפסחים כי צאת הכוכבים הינו ע"ב דקות, אך כפי שהסביר הגר"א זו איננה סוגיא הלכתית, כי הלכתית מספיק ג' כוכבים ולא ארבע אלף (מספר הכוכבים אותם ניתן לראות ללא טלסקופ).
ג' קטנים, זה חשש שלנו כשאיננו יודעים בדיוק, ואין בין זה לעצם הנידון בפירוש הגמרא מאומה.
ד' ידוע לך כי הכוכבים הנראים כאן כארבעים וחמש דקות אחרי השקיעה, נראים ברומרו שבצרפת עירו של ר"ת כשבעים ושנים דקות? - אז ר"ת סמך עליהם ועשה מלאכה, אם תסבור שאלו גדולים הנראים ביום, עליך להודות שזה לא כר"ת.
אוצר החכמה כתב:א. לא צריך מומחיות רק צריך לחיות בעולם יותר חשוך ממה שאנו חיים בו. כל הראשונים חיו בעולם כזה.
ב. לעומת זאת לדבריך זה להיפך הם ראו לפנינו ולא אחרינו.
ג. השו"ע כתב לאנשים באופן מעשי לסמוך על כוכבים קטנים. יתכן שכל האנשים לא ראו אותם כוכבים שראה בן מיכאל אחרי 16 דקות. אבל הבעייה העיקרית היא שאלו שגרו בארצות האלה ראו את הכוכבים האלה הרבה לפני זמן רבנו תם. יש קושי איך השולחן ערון לא התייחס לבעייה אבל זה אינו משנה את המציאות שכך היה המנהג.
ד. על ד לא ענית כלום. בן מיכאל שאל אותך שאלה פשוטה למעשה לדעתך רבנו תם וכל הראשונים שהיו במקומו (וכמו שציין ידידיה כמה פעמים גם כמעט כל ישראל שדרו ברוב ארצות אירופה) חיללו שבת מה אתה עונה על השאלה הזו?
מלבב כתב: אם כוכבים בינונים הכוונה שצריך מומחיות לראות אותם, אע"פ שלאדם הפשוט לא נראה שיצאו עדיין שלשה כוכבים אפילו גדולים, אז גם לר"ת נפרש שבינונים הוא לא מה שנראה לעין הפשוט רק צריך מומחה לדעת איזה הם בינונים אע"פ שלעין הפשוט הם נראים קטנים.
ועוד הרי הפוסקים כתבו שאין אנו בקיאים בבינונים ומה שנראים קטנים הם באמת בבינונים, ולא להיפוך שמה שנראים גדולים הם בבינונים, ועוד לפי דבריך ברגע שרואים חמש או שש כוכבים זה כבר וודאי לילה.
ב. אם רוב הכוכבים עדיין לא יצאו זאת אומרת שאלו שעדיין לא יצאו זה בגלל קטנים או מיעוט אורם, אז הכוכבים הנראים לא יכולים להיקרא קטנים.
ג. עיין אות א.
ד. על זה כתבו הפרח והמנחת כהן שאעפ שהראשונים סתמו דבריהם מוכרחים לפרש דבריהם שזה תלוי במקום ובזמן, והם רק דברו בפשט הגמרא ולא נכנסו לפרש לפי המקום והזמן, ולא יתכן שהראשונים שסברו כר"ת לא חלקו בין קיץ לחורף שזה דבר שנראה בחוש.
לייבעדיג יענקל כתב:שמש כתב:שי' ר"ת (שכידוע תלויה בטעות במציאות - בחלונות הרקיע).
כידוע, טענה זו כנגד שיטת ר"ת בטעות יסודה.
וז"ל תוספות רי"ד בשבת דף לד עמוד באיזהו ביה"ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין קשיא לי טובא דהאי שיעורא הוי או תרי תילתא מילא או תלתא ריבעי מילא כדפליגי בי' לקמן רבה ורב יוסף ור' נחמי פליג על ר' יהודא ואמר משתשקע החמה עד שיהלך אדם חצי מיל והאי שיעורא דהני תנאי משוך עד צאת הכוכבים כדאמרי' לקמן כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה ובפסחים בפ' מי שהי' טמא אמרי' אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין נמצא עביו של רקיע אחד מששה ביום. ונראה לי' לתרץ שאע"פ ששקעה החמה ונעלמה מן העין עדיין אורה שולט בעולם שעדיין לא נעלמה מכל העולם כולו שאלו הי' עולה אדם על ההרים עדיין הי' יכול לראותה ומפני זה שולט עדיין אורה בעולם וכ"ז שאורה שולט אין פני המערב מאדימין אבל כששוקעת לגמרי והולכת תחת הארץ מסתלק אורה מן העולם ואז מתחילין פני המערב להאדים מכח זהרוריתה שכל זמן שאורה בעולם האור מכסה האדמומית ולא תמצא כמו שלא תמצא ביום ובשכלה אורה מן העולם אז נמצא אותו האודם ותופס שעה מועטת עד שתתכסה תחת הארץ לגמרי ומתחלת שקיעתה שתעלם מן העין ועד שתגמר שקיעתה להתכסות תחת הארץ הוא שיעור חמשה מילין ומאי דאמר התם משקיעת החמה עד צה"כ ה' מילין מתפרש מתחילת שקיעתה שהתחילה להעלם מן העין ומאי דאמרי' הכא משתשקע החמה מתפרש משתגמור שקיעתה שמתחלת לכנס תחת הארץ שהעולם עשוי כמו כדור עגול שאינו שוה ומי שדר באמצע הכדור שהיא גבוה אף על פי שנעלמה החמה מעיניו לא יעלם אורה מן הכדור עד שתהלך כל שיפועו של כדור ותיכנס תחתיו ומפני זה מושך אורה אחר שנעלמה מן העין הרבה כשיעור ה' מיל וכדברי מצאתי שתירץ גם ר"ת בס' הישר אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמ(י)ה הולכת בלילה אחר הכיפה למעלה מן הרקיע ואני תירצתי כפי חכמי אומות העולם ששאומרים שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרי' התם בפ' מי שהיה טמא:
מלבב כתב:שמש כתב:מעולם לא נהגו בפועל בא"י (ובכל המזרח והמערב) כשי' ר"ת (שכידוע תלויה בטעות במציאות - בחלונות הרקיע).
המנהג בא"י כה גאונים התחיל בערך לפני שלש מאות שנה, לפני זה כל הפוסקים באר" י פסקו כר"ת
בן מיכאל כתב:מלבב כתב: אם כוכבים בינונים הכוונה שצריך מומחיות לראות אותם, אע"פ שלאדם הפשוט לא נראה שיצאו עדיין שלשה כוכבים אפילו גדולים, אז גם לר"ת נפרש שבינונים הוא לא מה שנראה לעין הפשוט רק צריך מומחה לדעת איזה הם בינונים אע"פ שלעין הפשוט הם נראים קטנים.
ועוד הרי הפוסקים כתבו שאין אנו בקיאים בבינונים ומה שנראים קטנים הם באמת בבינונים, ולא להיפוך שמה שנראים גדולים הם בבינונים, ועוד לפי דבריך ברגע שרואים חמש או שש כוכבים זה כבר וודאי לילה.
ב. אם רוב הכוכבים עדיין לא יצאו זאת אומרת שאלו שעדיין לא יצאו זה בגלל קטנים או מיעוט אורם, אז הכוכבים הנראים לא יכולים להיקרא קטנים.
ג. עיין אות א.
ד. על זה כתבו הפרח והמנחת כהן שאעפ שהראשונים סתמו דבריהם מוכרחים לפרש דבריהם שזה תלוי במקום ובזמן, והם רק דברו בפשט הגמרא ולא נכנסו לפרש לפי המקום והזמן, ולא יתכן שהראשונים שסברו כר"ת לא חלקו בין קיץ לחורף שזה דבר שנראה בחוש.
א' לא הבנתי מה שאתה מבאר לדעת ר"ת, ומה שהבאת מדברי הפוסקים, אה"נ שלדבריהם יש להחמיר מעט מספק, אבל זה לא משנה כלום על הבסיס. יתירה מכך, לא ניתן לומר שמוכח במציאות נגד שיטה פלונית מכח שאין אנו בקיאין. נו ברור שכך הוא לדבריי, מה הבעיה?
ב' הגמרא מגדירה להדיא מה זה גדולים "הנראים ביום", אלו הם צדק נוגה וסריוס, מאדים פעם בחמש עשרה שנה מתקרב לכדור הארץ וניתן לראותו ביום וצ"ע אם נחשב עקב זה לנראה ביום גם כשהוא רחוק. מקסימום נחמיר כשיטה שמביא הרב בניש מכמה פוסקים שכל שבעת כוכבי הלכת נחשבים לגדולים מאחר שאת רוב כוכבי הלכת ניתן לראות ביום, ונפק"מ לשבתאי (חמה לא רלוונטי רוב השנה). מה עוד?
ד' והם החמירו באירופה שעתיים וחצי???
שמש כתב:אין כאן טעות, ר"ת תירץ לשיטתו שיש חלונות ברקיע התורי"ד אומר שגם ע"פ חכמי אוה"ע (שגם הם לא ברור שהתכוונו בדיוק למציאות הידועה כיום) אפשר לומר כעין זה אבל ר"ת עצמו לא אמר כן אלא תלה זאת בהילוך החמה ברקיע.
לייבעדיג יענקל כתב:שמש כתב:אין כאן טעות, ר"ת תירץ לשיטתו שיש חלונות ברקיע התורי"ד אומר שגם ע"פ חכמי אוה"ע (שגם הם לא ברור שהתכוונו בדיוק למציאות הידועה כיום) אפשר לומר כעין זה אבל ר"ת עצמו לא אמר כן אלא תלה זאת בהילוך החמה ברקיע.
יסוד השיטה היא המציאות שעד משך ד' מיל אחר שקיעת גוף החמה עדיין לא נסתלק לגמרי אור השמש מן העולם, וכל עוד שלא 'טהר יומא' לגמרי לא הוי לילה (וכל הכוכבים הנראים עד אותה שעה הם כוכבי יום).
ר"ת הסביר את מציאות האור לפי דעת חכמי ישראל. הרי"ד טען שהעיקר הוא כחכמי או"ה והסביר את מציאות האור ע"פ שיטתם. תוכל גם אתה להציע הסברים אחרים. בכל אופן, המציאות תישאר אותה מציאות, ופסק השו"ע (בסי' רסא) שעד ד"מ לא הוי לילה מיוסד על המציאות העובדתית (ולא כמו שכתבת לעיל שהדברים תלויים בטעות).
שמש כתב:לייבעדיג יענקל כתב:שמש כתב:אין כאן טעות, ר"ת תירץ לשיטתו שיש חלונות ברקיע התורי"ד אומר שגם ע"פ חכמי אוה"ע (שגם הם לא ברור שהתכוונו בדיוק למציאות הידועה כיום) אפשר לומר כעין זה אבל ר"ת עצמו לא אמר כן אלא תלה זאת בהילוך החמה ברקיע.
יסוד השיטה היא המציאות שעד משך ד' מיל אחר שקיעת גוף החמה עדיין לא נסתלק לגמרי אור השמש מן העולם, וכל עוד שלא 'טהר יומא' לגמרי לא הוי לילה (וכל הכוכבים הנראים עד אותה שעה הם כוכבי יום).
ר"ת הסביר את מציאות האור לפי דעת חכמי ישראל. הרי"ד טען שהעיקר הוא כחכמי או"ה והסביר את מציאות האור ע"פ שיטתם. תוכל גם אתה להציע הסברים אחרים. בכל אופן, המציאות תישאר אותה מציאות, ופסק השו"ע (בסי' רסא) שעד ד"מ לא הוי לילה מיוסד על המציאות העובדתית (ולא כמו שכתבת לעיל שהדברים תלויים בטעות).
חבל להאריך בנושא שנשתברו בו הרבה קולמוסים (גם בפורום אאל"ט) וזה שמסתלק האור ורואים ג' כוכבים קודם 72 דק' יודע כל ילד ושי' ר"ת נאמרה מכוח הקושיה בגמ' (וע"פ תמונת המציאות הנ"ל) וגם הש"ע העתיקה להלכה מכוח הקו' וההכרח להסביר פשט בגמ' ולא מכוח המציאות (שכידוע גם בחיי חיותו של הב"י בא"י לא נהגו כשי' ר"ת).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 96 אורחים