האם יש אונאה במותג ובבעל שם?

[מכון חכמי ספרד]

השאלה היא כזו,

זמר רגיל לוקח נניח אלף שקל על ערב שירה.
זמר ממותג ובעל שם, לוקח חמש אלף על אותו דבר.

האין זה אונאה?

מרצה גובה אלף שקל להרצאה
מרצה ממותג ובעל שם לוקח אלפיים, רק עבור שמו הגדול.

האין זה אונאה?


וכן על זה הדרך בכל המקצועות החופשיים בשוק, יועץ, סופר, שף וכדומה.

[דרומי]

אין בזה אונאה כלל, ופשוט. מלה"ד, למי שיאמר שהמוכר דירה בירושלים פי שלוש ממה שנמכרת דירה כזו באשקלון - הרי זו אונאה.

[ובפרט היום שכל אחד יכול בלחיצת מקש לדעת מחירים מדוייקים של יתר בעלי המקצוע, וסבר וקיבל].

[אוצר החכמה]

באמת לא מובן למה שיהיה בזה אונאה.

[מכון חכמי ספרד]

אין בזה אונאה כלל, ופשוט. מלה"ד, למי שיאמר שהמוכר דירה בירושלים פי שלוש ממה שנמכרת דירה כזו באשקלון - הרי זו אונאה.

[ובפרט היום שכל אחד יכול בלחיצת מקש לדעת מחירים מדוייקים של יתר בעלי המקצוע, וסבר וקיבל].

א. ממחירי הדירות אין ראיה - אין אונאה לקרקעות.
ב. גם במכר רגיל יכול הקונה לברר ולבדוק. זה לא מתיר אונאה.
ג. ברור שגם לי מסברא נראה שאין בזה אונאה, השאלה היא למה.

ואגב, האשכול פורסם בפורום בית המדרש, לא יודע למה הועבר לאספקלריה.

[דרומי]

זכור לי שיש הוצאה בשם 'כתר' שהוציאה כמה ספרים החוקרים את יישום ההלכות ב'חושן משפט' בחיים המעשיים של היום, ויש שם כרך שלם על נושא האונאה. כדאי לעיין שם.

(מן הסתם הרב 'בברכה המשולשת' יוכל יותר לתת פרטים).

[עזריאל ברגר]

א. העם מוכן לשלם יותר על מותג, ולכן אין כאן אונאה דהיינו שקר.
ב. למיטב זכרוני הרמב"ם פוסק ששכירות אדם זה כמו קניית עבד שהוא כקרקע לאונאה. אבל זה מונע רק את ביטול המקח בדיעבד, אמנם לכתחילה אסור להונות כלשהו בכל דבר וענין.

[בברכה המשולשת]

זכור לי שיש הוצאה בשם 'כתר' שהוציאה כמה ספרים החוקרים את יישום ההלכות ב'חושן משפט' בחיים המעשיים של היום, ויש שם כרך שלם על נושא האונאה. כדאי לעיין שם.

(מן הסתם הרב 'בברכה המשולשת' יוכל יותר לתת פרטים).

זו לא הוצאת ספרים אלא מכון תורני.
והנה הקישור לאתר

https://www.keter.org.il/

(גילוי נאות, הידוע לרוב חו"ר אתרא קדישא הדין: אני הקטן כותב במסגרת מכון כת"ר)

[דרומי]

אז צדקתי... כמובן שבעיניי 'הוצאת ספרים' ו'מכון תורני' היינו הך, ולא נכנסתי כלל לדקויות כאלה.

[מקדש מלך]

לדעת הרמב"ן עיקר הלאו נאמר בקרקעות, וכל החילוק ביניהם רק לעניין ביטול המקח. אבל נראה לי שיש בזה מחלוקת הראשונים. אבל ברור שאין להתיר אונאת קרקעות לכתחילה.
וגם בקרקעות לדעת הרבה ראשונים יש ביטול מקח אם מכר אותם כפול מהמחיר האמיתי.
ובכל דבר אם מוכר בפירוש במחיר כפול מהשוק אין איסור (על מנת שאין לך 'עלי' אונאה, אין זה מתנה על מה שכתוב בתורה). חוץ מדברים שיש בהם חיי נפש שבזה אסרו כל מיני דברים (אין משתכרין פעמיים בביצים וכו', לא נראה לי שנוהג היום)
ומותג הוא דבר בעל ערך ואין ספק שלא שייך בזה אונאה.

[אוצר החכמה]

אין בזה אונאה כלל, ופשוט. מלה"ד, למי שיאמר שהמוכר דירה בירושלים פי שלוש ממה שנמכרת דירה כזו באשקלון - הרי זו אונאה.

[ובפרט היום שכל אחד יכול בלחיצת מקש לדעת מחירים מדוייקים של יתר בעלי המקצוע, וסבר וקיבל].

א. ממחירי הדירות אין ראיה - אין אונאה לקרקעות.
ב. גם במכר רגיל יכול הקונה לברר ולבדוק. זה לא מתיר אונאה.
ג. ברור שגם לי מסברא נראה שאין בזה אונאה, השאלה היא למה.

ואגב, האשכול פורסם בפורום בית המדרש, לא יודע למה הועבר לאספקלריה.

לא מובן לי מה אתה רוצה.
אנשים מוכנים לשלם יותר על הופעה של ראובן מאשר על הופעה של שמעון הווה אומר שהערך שלהם שונה והם כמו שני חפצים בשווי שונה כמו ההבדל בין ספר מלפני שנה או מלפני שלוש מאות שנה או בין כובע שלבשנו אנחנו לכובע שלבש הבעל שם טוב או להבדיל אלפי הבדלות בין כובע שלבש זמר מפורסם. סוף דבר שווי הוא ערך בשוק.

[מכון חכמי ספרד]

אם הוא מספק סחורה טובה יותר, ניחא.

השאלה מכוונת על אדם שמיתג את עצמו כאוטוריטה, למרות שאינו כזה.

דוגמה נוספת לחידוד השאלה,
יש סופרי סת"ם שיודעים לשווק את עצמם רק בשפה גבוהה, למרות שהם מאוד סטנדרטיים. ועל ספר תורה אצלם ידרשו עוד שלושים אלף שקל.

זה שאנשים מוכנים לשלם, עדיין לא מתיר את האונאה, כמובן.

[אוצר החכמה]

מה הכוונה מיתג עצמו אם אנשים מוכנים לשלם סימן שהם לא חושבים כמוך והם חושבים שזה שווה, ולא בגלל המוצר אלא בגלל השם.
אם לא מדובר במותג אלא בזה שאנשים חושבים שהוא סופר יותר דייקן או שהכתב יותר יפה ולכן משלמים והדבר הזה הוא שקר זה עניין אחר.
ןהמשפט האחרון שכתבת הוא שגוי. אם אין כאן הטעיה ואנשים מוכנים לשלם אין בזה שום הונאה ואם זה רובא דאינשי או מספיק אנשים כדי שייחשב מחיר אז לא רק שאין בזה הונאה אלא זה המחיר ממש.