איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
במקוה אחר שגם בו אני לעיתים מבקר יש מקוה מיוחד לאדמו"ר בתוך חדר סגור כמובן.
מעל הדלת יש שלט שבו כתוב בערך כך: חדר זה או מקווה זה, נתרם ע"י פלוני (לפי השם ספרדי) להצלחת משפחתו וכו'.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
גביר כתב:איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
במקוה אחר שגם בו אני לעיתים מבקר יש מקוה מיוחד לאדמו"ר בתוך חדר סגור כמובן.
מעל הדלת יש שלט שבו כתוב בערך כך: חדר זה או מקווה זה, נתרם ע"י פלוני (לפי השם ספרדי) להצלחת משפחתו וכו'.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
דומה שהנוהג לכתוב על חפצים שנתרמו 'לעילוי נשמת' [השבת ראיתי בבית הכנסת במקום בו התארחנו נטלת פלסטיק בכיור שליד החדר שאסור להזכיר בו שם שמיים ועליה מדבקה של לע"נ! - בית הכנסת בעיקרו אשכנזי, המדבקה נשאה שם ספרדי] כמו גם הנוהג להקדיש כל שיעור תורה וכיו"ב לע"נ, ראוי לאשכול בפני עצמו. דומה שיש לדון בכך משלוש זוויות - א. הלכתית - האם ראוי לעשות כן, על מה וכו' [דומה שנקודת המוצא היא תשובת הרשב"א בעניין] ב. הגותית - מפני מה הדבר מועיל לנשמה, האם כל תרומה של כל אדם מועילה לכל נפטר, האם כו"ע מודו שמועיל, וכו'. האם אדם יכול לסמוך על זה שיורשיו ידאגו לעולם הבא שלו באמצעות תרומות לע"נ [יעוין ספורנו בפירוש קהלת מש"כ בזה], וכו'. דומה ששתי זוויות אלו פתוכות זו בזו. ג. היסטורית-אנתרופולוגית - היכן התחיל נוהג זה, כיצד התפשט, מפני מה אירע כן, מהן הקהילות שבהן הדבר נפוץ יותר, מהן הסיבות לכך וכו'.
איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
איש_ספר כתב:
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
לענין כתב:איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.
ובנושא האשכול,
רשת גנים מפורסמת מקזזת עשר אחוז משכר הגננות, 'תרומה' לרשת...
מורות בכל אתר ואתר מופיעות בכיתה בתחילת התפילה ללא כל תמורה!!! שעות העבודה עליהם הן מקבלות תשלום כוללים רק את השיעורים, ואעפ"כ הן עובדות בחינם! מה שלא מקובל בשום מקום מערבי על פני הגלובוס.
זה נראה לכם נורמלי????
אם היה אחד 'מוסר' את זה לרשויות, היו עושים לזה סדר חיש קל.
לענין כתב:איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.
עובדיה חן כתב:לענין כתב:ובנושא האשכול,
רשת גנים מפורסמת מקזזת עשר אחוז משכר הגננות, 'תרומה' לרשת...
מורות בכל אתר ואתר מופיעות בכיתה בתחילת התפילה ללא כל תמורה!!! שעות העבודה עליהם הן מקבלות תשלום כוללים רק את השיעורים, ואעפ"כ הן עובדות בחינם! מה שלא מקובל בשום מקום מערבי על פני הגלובוס.
זה נראה לכם נורמלי????
אם היה אחד 'מוסר' את זה לרשויות, היו עושים לזה סדר חיש קל.
פשוט גזל
קראקובער כתב:וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.
מקדש מלך כתב:קראקובער כתב:וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.
ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.
מקדש מלך כתב:קראקובער כתב:וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.
ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.
מקדש מלך כתב:קראקובער כתב:וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.
ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.
קו ירוק כתב:מקדש מלך כתב:קראקובער כתב:וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.
ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.
זה לא 'ההסבר' - זה כך!
איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
במקוה אחר שגם בו אני לעיתים מבקר יש מקוה מיוחד לאדמו"ר בתוך חדר סגור כמובן.
מעל הדלת יש שלט שבו כתוב בערך כך: חדר זה או מקווה זה, נתרם ע"י פלוני (לפי השם ספרדי) להצלחת משפחתו וכו'.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
מקדש מלך כתב:הדוגמא הספיציפית הזו אינה מתאימה, כי מדובר במקווה פרטית, וברור שזכותו של אדם לנהוג ברכושו הפרטי כראות עיניו, ואילו הרב א"ס מדבר על רכוש העירייה הציבורי.
הרואה כתב:לגבי אותיות הזהב על מטפחות האדמו"רים, כידוע אם לא רוקמים באותיות זהב וכסף זה לא חל. ובפרט בעוה"ז...
אחד הדברים המשונים שהורגלנו אליהם זה מנהג הפריצים שנוהגים הבנש"קים (קרי - אדמו"רים), ומילא על חסידיהם אין כ"כ שאלה שמעריצים את מלכם, הטענה שלי זה מדוע האדמורים שרבים מהם פקחים ואחראיים, ממשיכים לחנך את ילדיהם להתנשאות ופינוק ולחיות ממתנות אחרים. מן הסתם אדמו"ר שגדל כמו כולם ואז הוכתר לרבי, יהיה ישר ורגיש הרבה יותר מרעהו שהיה פריץ מגיל 0.
ידידיה כתב:לעצם הדבר, דיי מזעזע לראות באיזה שויון נפש מתקבלת כאן הנהגה מושחתת של פרנסי ציבור בהפקעת רכוש ציבורי לעצמם.
עובר ושב כתב:בחזרה לנושא האשכול,
כאן רואים את טוב הלב של הציבור החרדי, והמידות הנאות והמתוקנות שאין להם אח ורע בעולם כולו. רק בציבור החרדי יכול עסקן מושחת לעשות כבתוך שלו ברכוש הציבורי שכולנו משלמים עליו, ולהיות סמוך ובטוח שלא יבולע לו, ועולם כמנהגו נוהג (להוציא אשכול של הוצאת קיטור במדור הנסתר של אוצה"ח, המיועד לרשומים בלבד, וגם זה כמובן בעילום שם על מנת שהנ"ל ימשיך לחגוג באין מפריע).
ההיטב חרה לרא"ס העובדה שאותו עסקן עושה זאת לעיני כל ישראל (יש ביטוי מתאים לזה, אבל אינו מכבוד המקום) ומנקר את עיניהם של הרוחצים הנאנקים תחת עול הלחץ והדחק, אבל זה גופא שבחו של הציבור החרדי - שאותו עסקן יכול לעשות זאת באין מפריע. אשרינו מה טוב חלקנו.
יותם כתב:לאפשר לשחיתות להתקיים זה טוב לב?
חיימשה כתב:את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.
הרואה כתב:לגבי אותיות הזהב על מטפחות האדמו"רים, כידוע אם לא רוקמים באותיות זהב וכסף זה לא חל. ובפרט בעוה"ז...
אחד הדברים המשונים שהורגלנו אליהם זה מנהג הפריצים שנוהגים הבנש"קים (קרי - אדמו"רים), ומילא על חסידיהם אין כ"כ שאלה שמעריצים את מלכם, הטענה שלי זה מדוע האדמורים שרבים מהם פקחים ואחראיים, ממשיכים לחנך את ילדיהם להתנשאות ופינוק ולחיות ממתנות אחרים. מן הסתם אדמו"ר שגדל כמו כולם ואז הוכתר לרבי, יהיה ישר ורגיש הרבה יותר מרעהו שהיה פריץ מגיל 0.
חיימשה כתב:ידידיה כתב:לעצם הדבר, דיי מזעזע לראות באיזה שויון נפש מתקבלת כאן הנהגה מושחתת של פרנסי ציבור בהפקעת רכוש ציבורי לעצמם.
אולי תסביר לנו הסבר למדני, מדוע כניסת עסקן לחדר מבוא של מ''נ, או לחדר הסקה, כדי להתלבש שם, מהווה 'הפקעת רכוש ציבורי''. ההיפך, יש כאן זה נהנה וזה לא חסר. הרי אינך טוען שצריך לאפשר את זה לכולם.
עקביה כתב:עילוי נשמה לא ממש בטוח שיש כאן. אבל ל'הצלחת משפחתו', יתכן אף מסתבר שאותו יהודי ספרדי ראה תוצאות מידיות כאן בעולם הזה..
סגי נהור כתב:לענין כתב:איש_ספר כתב:אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?
תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.
אם האדמו"ר או הרב ראויים לאותה אצטלא, מה הספק? היינו מהנה ת"ח מנכסיו, שעליו אמרו בגמרא כאילו נדבק בשכינה.
עמקן כתב:עקביה כתב:עילוי נשמה לא ממש בטוח שיש כאן. אבל ל'הצלחת משפחתו', יתכן אף מסתבר שאותו יהודי ספרדי ראה תוצאות מידיות כאן בעולם הזה..
למה זה מסתבר?
חיימשה כתב:מקדש מלך כתב:הדוגמא הספיציפית הזו אינה מתאימה, כי מדובר במקווה פרטית, וברור שזכותו של אדם לנהוג ברכושו הפרטי כראות עיניו, ואילו הרב א"ס מדבר על רכוש העירייה הציבורי.
מה פתאום?
מדובר במקווה שנבנה מכספי החסידים כולם לתועלת כולם, כלפיהם זה רכוש ציבורי, ויותר מזה זה נבנה מכספם הפרטי ועבורם!
עקביה כתב:חיימשה כתב:את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.
איזו תורה?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.
עזריאל ברגר כתב:חיימשה כתב:מקדש מלך כתב:הדוגמא הספיציפית הזו אינה מתאימה, כי מדובר במקווה פרטית, וברור שזכותו של אדם לנהוג ברכושו הפרטי כראות עיניו, ואילו הרב א"ס מדבר על רכוש העירייה הציבורי.
מה פתאום?
מדובר במקווה שנבנה מכספי החסידים כולם לתועלת כולם, כלפיהם זה רכוש ציבורי, ויותר מזה זה נבנה מכספם הפרטי ועבורם!
בית כנסת שבנו החסידים כ"בית הכנסת של האדמו"ר" - יש לאדמו"ר בעלות מסוימת עליו, כרב אשי שאמר שהוא יכול למכור את בית הכנסת של מתא מחסיא (מגילה כו,א).
יש בזה סיפור עם הרבי מליובאוויטש ואינני יודע את פרטיו.
עקביה כתב:חיימשה כתב:את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.
איזו תורה?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.
הרואה כתב:עקביה כתב:חיימשה כתב:את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.
איזו תורה?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.
וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.
הרואה כתב:עקביה כתב:חיימשה כתב:את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.
איזו תורה?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.
וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.
חיימשה כתב:עזריאל ברגר כתב:בית כנסת שבנו החסידים כ"בית הכנסת של האדמו"ר" - יש לאדמו"ר בעלות מסוימת עליו, כרב אשי שאמר שהוא יכול למכור את בית הכנסת של מתא מחסיא (מגילה כו,א).
יש בזה סיפור עם הרבי מליובאוויטש ואינני יודע את פרטיו.
ולכן מותר לעסקנים להנות יותר משאר העם? נראה לך שזה בהרשאה של האדמו''ר?
נוטר הכרמים כתב:הרואה כתב:עקביה כתב:חיימשה כתב:את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.
איזו תורה?
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.
וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.
למען ההגינות והיושר, וכדי שלא לחזור למחלוקות חסידים ומתנגדים, עלינו לציין שתופעת הבנים והנכדים אינה פוסחת על הליטאים בדור האחרון, וד"ל ואכמ"ל.
איש_ספר כתב:פגשתי את העסקן בחנות הירקות, שאלתי אותו אם הספיק לראות את האשכול, אמר לי כמעט בנזיפה: אין לי אינטרט כלל! ועל אוצר החכמה והפורום לא שמע מעולם. אח"כ נזכרתי שבכלל אי אפשר להכנס לאספקלריא בלי להיות רשום. וכולי תקוה שהוא אינו רשום.
בדיעבד טוב שכך, שכן אם היה רואה את היחס הסלחני לבריונות שכזו, ואם היה טורח לקרוא את כל האשכול ומוצא שחלים עליו דיני מלך, היינו צריכים להחביא את הילדות במזוודות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים