ישא ברכה כתב:בעז"ה
במדינה, מהקופת חולים, מאגד, וגם מהביטוח. וגם הרבה יודעים טוב מאד, שאם לא היה את הביקורת על הכוללים היה לנו עוד הרבה פרשיות מהזן של מתמידים וכדו'.
ללא ספק זה דבר נורא, וצריך לחקור איך התפתחה התופעה. כפי הנראה יש שלוש נקודות עיקריות: 1. היחס השלילי למדינה, נתן את ההיתר המפוקפק לגנוב מהמדינה, ובכלל זה כל הגופים הממשלתיים. ומתוך שהותרה הותרה ונעשית לו כהיתר.
מנין לך שזה בגדר השתדלות? איסור והיתר הוא דבר אחד, בפרט להציל מהעומד עליך, והלכות השתדלות הוא ענין בפנ''ע.מקדש מלך כתב:ואני לא רוצה לדבר על 'מעשה רב' מגדולי ישראל בכל העדות (סוף סוף זה פורום ואי אפשר לדעת להיכן ידלוף...)
אגב, למה 'נודרין להרגין ולמוכסין' וזה נחשב השתדלות אפילו שזה שקר?
שייף נפיק כתב:אאמו"ר שליט"א דיבר עם הגרי"ש על איזה ענין של גניבה מהמדינה ואמר לו, חוץ מההלכה, הרי לא תרויח מזה כי משקרים לא מרויחים.
ואני הצעיר הצעתי לפני מוהר"ר הגר"י טשזנר איזה ענין ששיך לצדקה בסעיף 46 ואמר לי בפליאה ובתרעומת גדולה 'פוילע שטיקים'?!! ולא רצה לענות בכלל!
מקדש מלך כתב:בקשר לדברי הרב חיימשה לגבי דעת הגרי"ש.
הגרי"ש סבר שדינא דמלכותא דינא גם בא"י (כך בזכרוני).
וכמו כן סבר ש'תקנות הדיון' של הרבנות הראשית קובעות הלכה למעשה בחו"מ.
וכן 'תקנת הרבנות' של חיוב המזונות לגרושים מחייבת באופן החלטי.
האם זו הדעה המקובלת על כולם?
חיימשה כתב:שייף נפיק כתב:אאמו"ר שליט"א דיבר עם הגרי"ש על איזה ענין של גניבה מהמדינה ואמר לו, חוץ מההלכה, הרי לא תרויח מזה כי משקרים לא מרויחים.
ואני הצעיר הצעתי לפני מוהר"ר הגר"י טשזנר איזה ענין ששיך לצדקה בסעיף 46 ואמר לי בפליאה ובתרעומת גדולה 'פוילע שטיקים'?!! ולא רצה לענות בכלל!
הגרי''ש היה גדול המחמירים בענין זה, ואא''ט אפילו במקום שמותר מדיני חו''מ, אסר מדיני שקר. ואין זה משקף את דעת כלל הפוסקים בענין.
מקדש מלך כתב:בקשר לדברי הרב חיימשה לגבי דעת הגרי"ש.
הגרי"ש סבר שדינא דמלכותא דינא גם בא"י (כך בזכרוני).
וכמו כן סבר ש'תקנות הדיון' של הרבנות הראשית קובעות הלכה למעשה בחו"מ.
וכן 'תקנת הרבנות' של חיוב המזונות לגרושים מחייבת באופן החלטי.
האם זו הדעה המקובלת על כולם?
מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
לגבי תקנת מזונות. נראה לי שהחידוש הגדול ביותר של הרבנות הוא במקרה שאין לאב כסף לפרנס את בנו. טענת 'אין לי' קבילה הלכתית אפילו במצוות דאורייתא (חוץ מארבע כוסות נר חנוכה וכדו'), אבל לא במזונות לילד.
ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
לגבי תקנת מזונות. נראה לי שהחידוש הגדול ביותר של הרבנות הוא במקרה שאין לאב כסף לפרנס את בנו. טענת 'אין לי' קבילה הלכתית אפילו במצוות דאורייתא (חוץ מארבע כוסות נר חנוכה וכדו'), אבל לא במזונות לילד.
כמובן שבדיני ממונות אין "אין לי" ולא כלום.
(וידוע השפת אמת שהטעם שבפירסומי ניסאנחייב למכור כסותו כי זה "חוב" לקב"ה)
ובתי הדין פוסקים כדי שמי שבאמת אין לו, ביטוח לאומי ישלם ויגבה לכשיהיה.
מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
.
מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
לגבי תקנת מזונות. נראה לי שהחידוש הגדול ביותר של הרבנות הוא במקרה שאין לאב כסף לפרנס את בנו. טענת 'אין לי' קבילה הלכתית אפילו במצוות דאורייתא (חוץ מארבע כוסות נר חנוכה וכדו'), אבל לא במזונות לילד.
כמובן שבדיני ממונות אין "אין לי" ולא כלום.
(וידוע השפת אמת שהטעם שבפירסומי ניסאנחייב למכור כסותו כי זה "חוב" לקב"ה)
ובתי הדין פוסקים כדי שמי שבאמת אין לו, ביטוח לאומי ישלם ויגבה לכשיהיה.
א. לא נכון. מסדרים לבעל חוב.
ב. זה לא דיני ממונות, זה חיוב צדקה. בצדקה ודאי שיש 'אין לי'. הרבנות היא זו שהפכה את זה לדיני ממונות.
אני לא מתווכח על הצדק האנושי שבדבר, אם זוג החליט להיפרד, הרי חייב להיות מישהו שיקח אחריות על הילדים ולא יושלכו כדומן לרחוב כמו באוקראינה. אבל מבחינה הלכתית נראה לי שמדובר בפירוש ב'תקנה' מחודשת. והרב אלישיב הכיר בה כמחייבת הלכתית.
ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
לגבי תקנת מזונות. נראה לי שהחידוש הגדול ביותר של הרבנות הוא במקרה שאין לאב כסף לפרנס את בנו. טענת 'אין לי' קבילה הלכתית אפילו במצוות דאורייתא (חוץ מארבע כוסות נר חנוכה וכדו'), אבל לא במזונות לילד.
כמובן שבדיני ממונות אין "אין לי" ולא כלום.
(וידוע השפת אמת שהטעם שבפירסומי ניסאנחייב למכור כסותו כי זה "חוב" לקב"ה)
ובתי הדין פוסקים כדי שמי שבאמת אין לו, ביטוח לאומי ישלם ויגבה לכשיהיה.
א. לא נכון. מסדרים לבעל חוב.
ב. זה לא דיני ממונות, זה חיוב צדקה. בצדקה ודאי שיש 'אין לי'. הרבנות היא זו שהפכה את זה לדיני ממונות.
אני לא מתווכח על הצדק האנושי שבדבר, אם זוג החליט להיפרד, הרי חייב להיות מישהו שיקח אחריות על הילדים ולא יושלכו כדומן לרחוב כמו באוקראינה. אבל מבחינה הלכתית נראה לי שמדובר בפירוש ב'תקנה' מחודשת. והרב אלישיב הכיר בה כמחייבת הלכתית.
כבר נאמר לעיל שבאופן שאין חיוב צדקה הרב אלישיב פטר את האב.
ויסוד חיוב צדקה אינו מחידוש הרבנות.
אישצפת כתב:וסתם שאלה צדדית. האם לא חוששים היום כלל לעיברה באמבטי?
אביר הרועים! כתב:אישצפת כתב:וסתם שאלה צדדית. האם לא חוששים היום כלל לעיברה באמבטי?
אין אשה מתעברת מעומד (סנהדרין לח.)
מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
לגבי תקנת מזונות. נראה לי שהחידוש הגדול ביותר של הרבנות הוא במקרה שאין לאב כסף לפרנס את בנו. טענת 'אין לי' קבילה הלכתית אפילו במצוות דאורייתא (חוץ מארבע כוסות נר חנוכה וכדו'), אבל לא במזונות לילד.
כמובן שבדיני ממונות אין "אין לי" ולא כלום.
(וידוע השפת אמת שהטעם שבפירסומי ניסאנחייב למכור כסותו כי זה "חוב" לקב"ה)
ובתי הדין פוסקים כדי שמי שבאמת אין לו, ביטוח לאומי ישלם ויגבה לכשיהיה.
א. לא נכון. מסדרים לבעל חוב.
ב. זה לא דיני ממונות, זה חיוב צדקה. בצדקה ודאי שיש 'אין לי'. הרבנות היא זו שהפכה את זה לדיני ממונות.
אני לא מתווכח על הצדק האנושי שבדבר, אם זוג החליט להיפרד, הרי חייב להיות מישהו שיקח אחריות על הילדים ולא יושלכו כדומן לרחוב כמו באוקראינה. אבל מבחינה הלכתית נראה לי שמדובר בפירוש ב'תקנה' מחודשת. והרב אלישיב הכיר בה כמחייבת הלכתית.
כבר נאמר לעיל שבאופן שאין חיוב צדקה הרב אלישיב פטר את האב.
ויסוד חיוב צדקה אינו מחידוש הרבנות.
לא חקרתי את הנושא. בסך הכל ציטטתי את שראיתי בספר השקדן. הדפים מצורפים לפניך.
בקשר לכך שטענת אין לי אינה מועילה, ככה שמעתי ומורגל בפי הכל שמקובל בבתי הדין (לא שמעתי את דעתו של הרב אלישיב בנושא הספציפי הזה), ואם זה כך זה ודאי לא יכול להיות מובן לפי שום הלכה, אלא רק תקנה או חוק מחודש.
מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:מקדש מלך כתב:את שני הדוגמאות ראיתי בספר 'השקדן'.
לגבי תקנות הדיון הוא לא מפרט במה מדובר, רק כתוב שם שראה זאת כתקנות מחייבות הלכתית. אבל יש המון תקנות עם משמעות הלכתית, כמו מקרים שצריך להביא את הטענות קודם בכתב וכדומה.
לגבי תקנת מזונות. נראה לי שהחידוש הגדול ביותר של הרבנות הוא במקרה שאין לאב כסף לפרנס את בנו. טענת 'אין לי' קבילה הלכתית אפילו במצוות דאורייתא (חוץ מארבע כוסות נר חנוכה וכדו'), אבל לא במזונות לילד.
כמובן שבדיני ממונות אין "אין לי" ולא כלום.
(וידוע השפת אמת שהטעם שבפירסומי ניסאנחייב למכור כסותו כי זה "חוב" לקב"ה)
ובתי הדין פוסקים כדי שמי שבאמת אין לו, ביטוח לאומי ישלם ויגבה לכשיהיה.
א. לא נכון. מסדרים לבעל חוב.
ב. זה לא דיני ממונות, זה חיוב צדקה. בצדקה ודאי שיש 'אין לי'. הרבנות היא זו שהפכה את זה לדיני ממונות.
אני לא מתווכח על הצדק האנושי שבדבר, אם זוג החליט להיפרד, הרי חייב להיות מישהו שיקח אחריות על הילדים ולא יושלכו כדומן לרחוב כמו באוקראינה. אבל מבחינה הלכתית נראה לי שמדובר בפירוש ב'תקנה' מחודשת. והרב אלישיב הכיר בה כמחייבת הלכתית.
כבר נאמר לעיל שבאופן שאין חיוב צדקה הרב אלישיב פטר את האב.
ויסוד חיוב צדקה אינו מחידוש הרבנות.
לא חקרתי את הנושא. בסך הכל ציטטתי את שראיתי בספר השקדן. הדפים מצורפים לפניך.
בקשר לכך שטענת אין לי אינה מועילה, ככה שמעתי ומורגל בפי הכל שמקובל בבתי הדין (לא שמעתי את דעתו של הרב אלישיב בנושא הספציפי הזה), ואם זה כך זה ודאי לא יכול להיות מובן לפי שום הלכה, אלא רק תקנה או חוק מחודש.
אביר הרועים! כתב:אישצפת כתב:וסתם שאלה צדדית. האם לא חוששים היום כלל לעיברה באמבטי?
אין אשה מתעברת מעומד (סנהדרין לח.)
ידידיה כתב:תודה.
עיין בקובץ של תקנות הדיון, נאמר שם למיטב הבנתי כפי שכתבתי שהתקנות הנ"ל הן סיכום הלכתי מדהים ולא שום דבר חדש.
לכן הרב סמך על כך.
מעניין מי כתב אותם
מקדש מלך כתב:ידידיה כתב:תודה.
עיין בקובץ של תקנות הדיון, נאמר שם למיטב הבנתי כפי שכתבתי שהתקנות הנ"ל הן סיכום הלכתי מדהים ולא שום דבר חדש.
לכן הרב סמך על כך.
מעניין מי כתב אותם
מקדש מלך כתב:אני מתנצל שאני כותב על דבר שלא בדקתי אותו.
אבל ממעט היכרות והתרשמות אני חושב שהתיאור על כך שהכל מתבסס נטו על ההלכה, הוא תיאור פשטני למדי, ולא זה בדיוק המצב.
כנראה שלידידנו הרב בברכה המשולשת יהיה מה לומר בנידון. ואם יראה ויגיב, תודתי לו.
תם מה הוא אומר כתב:לשון הרמב"ם הל' ת"ת (פ"ג ה"א)בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כל מי שירצה יבא ויטול, שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו, הא למדת שכתר תורה גדול משניהם.
כלומר, כתר כהונה, וכתר מלכות, הם מתנה שנתן הקב"ה לזרע הכהונה/המלוכה לבדם.
אם יש משהו בו יכול להיות לשני מעלה יותר מחברו - תורה. "וכתר תורה גדול משניהם".
מקדש מלך כתב:חיימשה כתב:עובדיה חן כתב:אני לא קולט למה צריך לקחת את הקולות שהציבור מורה בגניבה מהמדינה ולהקיש ממנה לחוסר זהירות בממון באופן כללי.
אני מכיר הרבה יהודים שנזהרים בממון השני כמו מאש, ומורים היתר לגנוב מהמדינה. מה לעשות, תצעקו על הדיינים שמתירים (בצנעה) לעשות את זה במקרים מסוימים.
ובכלל, המערכת כאן בנויה במידה מסוימת שאין ברירה וחייבים במקרים רבים לעשות זאת.
ברור שיש כאלו שמתקדמים הלאה לכיון גניבה מהזולת, אבל תמיד היה 'רובם בגזל', זה כבר גמרא.
אין ספק שמי שלא גונב אפילו מהשלטונות קדוש יאמר לו, זו גם חומרא הלכתית (וכמובן יש שאוסרים זאת מעיקר הדין), וגם הנהגה אנושית יפה, ויושרה מיוחדת. אבל נא לא לערבב בין חומרות להלכה.
המצב הכלכלי מספיק דחוק, ואם מישהו גונב מה'דוד העשיר' (לא ממישהו שנפגע מכך באופן פרטי) ועל פי היתר, זה יכול להתקבל בסלחנות. ובכל מקרה, נא לא לערבב את זה עם גניבה מחברת ביטוח למשל.
הסקרן_הקטן כתב:ר' חזקל זצ"ל אסר עליה ואמר "בתחילה גונבים מגויים אח"כ גונבים מיהודים"
תנא דבי אליהו רבה - פרק כח
מכאן אמרו ירחיק אדם את עצמו מן הגזל בין מן הישראל בין מן העכו"ם ולא עוד אלא משום שכל הגונב מן העכו"ם לסוף הוא גונב מן הישראל
מקדש מלך כתב:לא בטוח שהשואה מדויקת.
יתכן שגניבה מהגרמנים חמורה יותר הלכתית (לכאורה ניתן להתיר רק על פי שיטה מסוימת ב'טעות עכו"ם') מאשר גניבה משלטונות היהודים. ואכמ"ל.
בן מיכאל כתב:מהגרמנים?????????????????
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים