אבני גזית כתב:אני מבקש לעמוד על סודם של צדיקים, גם בדור האחרון, שעם הזמן שינו ללבוש מיוחד ובוהק, לעתים בגדי כסף וזהב, לעתים בגדי לבן וכיוצא.
הרב דוב קוק מטבריה
חרסון כתב:אינני יודע על הנוהג הספציפי הזה. אבל הרב קוק עושה דברים רבים ושונים מסיבות רגשיות ('חיזוק' בלע"ז), כמ"ש הרב 'לענין' לעיל.
נוטר הכרמים כתב:אפשר להוסיף גם את הראב"ד רבי משה שטרנבוך שליט"א.
כמובן מדובר בחלאטלאך משובצים ומוזהבים ולא בבגדי זהב וכסף.
פרנקל תאומים כתב:חרסון כתב:אינני יודע על הנוהג הספציפי הזה. אבל הרב קוק עושה דברים רבים ושונים מסיבות רגשיות ('חיזוק' בלע"ז), כמ"ש הרב 'לענין' לעיל.
מה מחזק בלבישת בגדים צבעוניים מוזרים? אני באמת לא מבין.
אבני גזית כתב:אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.
ייתכן
אבני גזית כתב:אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.
ייתכן
לענין כתב:אבני גזית כתב:אפשר להבין את הרעיון של ה'חיזוק', אבל לא במינוחים שלנו, אלא במינוחים שלהם - זה יותר מואר ויותר בוהק.
ייתכן שזה טעם נכון למנהגם, כי האנשים האלו, עד כמה ששמעתי אודותם, אוהבים חדרים מלאים אור, וחלקם גם ישנים בלילה עם אור דולק מעל ראשם.
ייתכן
במקרה דנן לא, הרב יושב תמיד בחושך, רק מנורה קטנה מעל שולחנו מאירה מעל הגמרא שלפניו, והוא כותב חידושי תורה בזריזות מופלאה בכל חלקי הש"ס...
לא תכננתי להפוך את זה לנושא האשכול, מטעמים מובנים.
ה'חיזוק' הוא פשוט ביותר. אתם לא מרגישים התעלות ביום כיפור עם הטלית והקיטל? זוהי הרגשה פשוטה שמובנת ומוכרת לכל בן אנוש. זהו מעין דמעין מה'חיזוק' של הרב עם הבגדים המבריקים לשבת קודש.
פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:אפשר להוסיף גם את הראב"ד רבי משה שטרנבוך שליט"א.
כמובן מדובר בחלאטלאך משובצים ומוזהבים ולא בבגדי זהב וכסף.
זה מדין גינוני אדמו''רות מסויימים שנהוג בהם בתפקידי ראב''ד וגאב''ד ב''העדה החרדית''. הלא קודם שהתמנה לתפקידו הוא היה מתהלך במעיל סטנדרטי וגם לא חבש שטריימל. כנ''ל הגאב''ד.
חרסון כתב:הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?
הרואה כתב:אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.
חיימשה כתב:חרסון כתב:הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?
פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.
בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.
הרואה כתב:אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.
ר' משה שטרנבוך בישיבתו בבית שמש אף עושה מעין טיש פירות בכל הזדמנות, ונתרמות לו דירות פאר במקומות שונים, מתפתחת סביבו חצר ממש.
פרנקל תאומים כתב:הרואה כתב:אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.
זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.
מקדש מלך כתב:פרנקל תאומים כתב:הרואה כתב:אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.
זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.
נשמע פלפול. הכיון הפשוט הוא רצון ללבוש בגדים אדמוריי"ם, שאינם שייכים למחלקה הנטענת כלל וכלל.
ואותה סיבה שהביאה את האדמורי"ם לנהוג ככה (וברור שלפחות רבים מהם לא עשו זאת מטעם יוהרא, וכן לא היו טיפשים), כנראה מביאה גם אותו. וברור שלכל הפחות אותם אדמורי"ם לא התכוונו להתנתק מאף ציבור.
מקדש מלך כתב:פרנקל תאומים כתב:הרואה כתב:אחד ממקורבי הגר"ד קוק אמר לי שבכך הוא מתנתק מהבני ברקיות ומהחרדיות שגורמים לו הרגשת מחנק וריחוק מהקב"ה. הוא רוצה להתלבש בבגדים רבניים, והלבוש החרדי המקובל גורם לו תחושה של חוסר שייכות.
זה הכיוון שחשבתי עליו, ואל''ה אינני מצליח (בינתיים) להבין איזה ''חיזוק'' יש בלבישת בגדי צבעונין מוזרים שנתפרים במיוחד בשבילו. ואין הכוונה לומר שיש בזה ביקורת על בני ברק (וירושלים..), כ''א ביטוי אישי של אדם מיוחד שרוצה לעבוד את הקב''ה בלי להיות כבול לנורמות מגזריות.
כלומר, עם הלבוש הזה (בין השאר) הוא פורץ את כבליה של הכפיפות לנורמה, וזה גופא חיזוק גדול מבחינתו. אני לא יודע מדוע זה נראה כ''כ מופקע בעיני הרבנים 'לענין' ואבני גזית.
אגב, אם אתם מודים שהבגדים יוצרים 'תחושת מחנק' הרי שאתם מודים בהשפעת הבגד על הנפש.
ומילה קטנה לרב הרואה. לדעתי אתה רואה או שומע מהרהורי ליבך. יש לך ביקורת קשה וקבועה על תופעת ה'מגזריות'. יש בכך הגיון, אבל לא תמיד תוכל להסביר בכך כל אדם וכל הנהגה.
פרנקל תאומים כתב:חיימשה כתב:חרסון כתב:הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?
פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.
בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.
ר' חיימשה, החסידים הם הכי הכי טובים, אין עליהם! והליטאים הם הכי הכי רעים, מחנכים למידות רעות, מסרסים את הרגשות ואת ההרגשים, קונים מצות ב'סופר' וכו' וכו' וכו', בסדר? עכשיו נרגעת? מה יסגר עם הנחיתיות הזאת? למדת פעם באיזו ישיבה ליטאית ומאז אתה במרדף אינסופי לנסות לשכנע את עצמך ואת כל הסובבים שהחסידים הם הצדיקים והליטאים הם הרעים... צא מזה, תשתחרר.
אני רחוק מנחיתות כרחוק מזרח ממערב, ומה שגורם לך לטעות בענין הם רק כבלי הפורום ומנהליו...
הרואה כתב:
ר' משה שטרנבוך בישיבתו בבית שמש אף עושה מעין טיש פירות בכל הזדמנות, ונתרמות לו דירות פאר במקומות שונים, מתפתחת סביבו חצר ממש.
כי יבא אלי העם לדרוש אלהים - השיב משה לחותנו צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום, כי לדברים רבים באים לפני, כי יבא אלי העם לדרוש אלהים להתפלל על חוליהם ולהודיעם מה שיאבד להם, כי זה יקרא "דרישת אלהים", וכן יעשו עם הנביאים כמו שאמר (ש"א ט ט) לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הרואה, וכן ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה (מ"ב ח ח), שיתפלל עליו ויודיענו אם נשמעה תפלתו, וכן ותלך לדרוש את ה' (בראשית כה כב), כמו שפירשתי שם, ועוד שאני שופט אותם, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי. ועוד אני מלמד אותם תורה, והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורותיו:...
היה אתה לעם מול האלהים - נגד האלהים, ויאמר היה אתה בעבורם עומד נגד האלהים להתפלל אליו, כטעם יום צעקתי בלילה נגדך (תהלים פח ב):
והבאת אתה את הדברים - שיבקשו אל האלהים - הודה לו על הדבר הראשון שאמר כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. ויתכן שהיה גם בזה עצה ממנו, יאמר היה אתה לעם מול האלהים לשבת באהל מועד מזומן לפניו לדרוש אותו, ולא יהיה זה במקום המשפט:
(כ) והזהרת אתהם את החקים ואת התורות - ותודיע להם את הדרך אשר ילכו בה על פי התורה והמצוה. שתזהירם אתה מאד, ותלמדם התורה והמצוה. הודה לו גם במה שאמר והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו. וגם בזה עצה, להזהיר אותם מאד, ולהתרות אותם במצות ועונשם, אחרי אשר לא יעשה הוא בהם את הדין. אבל במשפט אשר אמרת ושפטתי בין איש ובין רעהו, שים לך שופטים עמך, כי כבד ממך דבר המשפט יותר מן הכל, וטוב לך ולהם להקל מעליך, ונשאו אתך. ובידוע כי היו עם משה שוטרים נוגשים בעם, להביא הנתבעים לפניו ולנגשם בדבר המשפט, והרבה מהם עם השופטים האלו, ולכך אמר במשנה תורה (דברים א טו) ושוטרים לשבטיכם. ואין צריך להזכיר זה בכאן, כי לא היה מעצת יתרו:
חיימשה כתב:פרנקל תאומים כתב:חיימשה כתב:חרסון כתב:הרב פ"ת, כבר כתבתי לך לעיל שכנראה נפשך שונה במעט מנפשו של הרב דב קוק. והאמת היא שמהכרות מועטה עמו (אם-כי לא עמך, לפחות בנתיים), אני משוכנע בכך די בוודאות... מה לך מנסה 'להבין' דבר המסור ללב?
פשוט מאד, בציבור מסויים כ"כ רצו להתמקד בקיום דקדוק הדין, עד שהפכו את כל מה שאיננו קיום מצוות טכני, ל'מוזר' 'דמיונות' 'הרגשים דמיוניים' וכדומה. פשוט סירסו ציבור שלם מלהיות אדם מרגיש.
כל מה שקשור ל'נפש' שייך רק לעוה''ז.
בשלב הבא כל היהודים הנורמליים הפכו להיות בעיניהם בעלי דמיון ומעוותי היהדות האותנטית.
ר' חיימשה, החסידים הם הכי הכי טובים, אין עליהם! והליטאים הם הכי הכי רעים, מחנכים למידות רעות, מסרסים את הרגשות ואת ההרגשים, קונים מצות ב'סופר' וכו' וכו' וכו', בסדר? עכשיו נרגעת? מה יסגר עם הנחיתיות הזאת? למדת פעם באיזו ישיבה ליטאית ומאז אתה במרדף אינסופי לנסות לשכנע את עצמך ואת כל הסובבים שהחסידים הם הצדיקים והליטאים הם הרעים... צא מזה, תשתחרר.
כל עוד מישהו כאן יתעקש להדגיש שוב ושוב את ''היהדות האותנטית'' ויכנה כל דבר הנוגע להרגשים יהודיים מכל סוג בכינויים של זלזול אשתדל לתת לזה את הפרופורציה המתאימה בעיני.
אני רחוק מנחיתות כרחוק מזרח ממערב, ומה שגורם לך לטעות בענין הם רק כבלי הפורום ומנהליו...
מקדש מלך כתב:לענ"ד, התופעה של בגדים כמעוררים חשיבות, הן בעיני אחרים והן (כנראה) לאדם בעיני עצמו, ימיו כימות עולם, ומפורש גם בחז"ל הרבה פעמים, שהרי אדם חשוב פורס סודרא, ותלמידי חכמים מצייני כמלאכי השרת, ועוד ועוד. הרי שכך טבע האדם. אם כי יש נפשות עם טבע ספרטני שלא מתחברות לעניין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 150 אורחים