ארזי הלבנון כתב:פרנצויז כתב:ארזי הלבנון כתב:ובכלל, אם יורשה לי, אני חושב שלא הוגן לדון בגדולתו של ת"ח מן המיוחדים והמופלאים שבדור, מתוך הערות מספרים אחרים, אשר רואים בהם כמה וכמה פעמים את הזלזול (כך!) במנהגי מרוקו, הגם שמקורם טהור בגמרא ובפוסקים. אם כך, כיצד ניתן לקבל מהם עדות (אפרופו האמירה המזלזלת על רבי יוסף משאש ש"כשר לעדות היה", נו, לפחות זה) על חכם מחכמי מרוקו?
יש כאן ערבוב תחומין.
אין שום קשר בין הפסיקות המקילות של הרב יוסף משאש לבין פסקי חכמי מרוקו.
והמתנגדים הכי גדולים לפסקיו, היו חכמי מרוקו בעצמם.
והנסיון לומר שמי שאינו מסכים עם פסקיו, הוא בגלל הזלזול בחכמי מרוקו, אינו נכון כלל.
ובכן, יש כאן ערבוב תבשילין.
יש ויש קשר בין פסקיו לשאר פסקי חכמי מרוקו. הראיה, שלא תמצא זכר להם בתחומים הלכתיים ששייכים להם, מה שנקרא בימינו "בזירה שלהם".
כאשר פוסק נכנס ל"זירה המרוקאית" ובא לדון בדין נישוק בבית הכנסת, ומלבד: שו"ת בנימין זאב, רמ"א והרב קוק, לא מביא אף לא פוסק אחד מהצד השני, ולאחר מכן לדרוש לבטל "בניחותא" את המנהג - לענ"ד יש כאן עוול. והוא בהחלט נובע מזלזול, ואני אומר את זה עם המון כאב.
צא נא וראה את שכתב הראשל"צ הרב יצחק יוסף בספרו 'עין יצחק' בדיני המנהגים. הוא לא ראה להתמקד באף עדה או מנהג, מלבד מנהגי מרוקו, "ולהוכיח" שלרובם אין תוקף של מנהג.
עיין נא בספרים שנכתבו אודותיו, ובהקדמת צאצאיו, שהאריכו בשבחים ששבחוהו גדולי דורו, ועד דורנו אנו - כגון הרב עמאר, שמחשיב עצמו כתלמידו.
ואני שוב מציע לחכמים שלוקחים חלק בדיון כאן, לזון עיניהם מספריו עצמם, ולא מציטוטים וידיים שניות ושלישיות שנגעו והעירו והרסו, ורק אז להביע דעתם.
אני מבין שאתה כאוב על כל אלו שמבטלים את מנהגי מרוקו כלאחר יד ותולים בהם בוקי סריקי. ואתה צודק בזה.
אך אין לזה שום קשר, ואפילו קשר קלוש ביותר, לביקורת על הפסיקה המקילה של רבי יוסף משאש.
