ויאמר אדום אל תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך
מעבר באור אדום
ש: מותר לחצות את הכביש כאשר יש אור אדום להולכי רגל בשעות מאוחרות בלילה כשאין אף רכב?
ת: ודאי אסור. א. פיקוח נפש. ממתחכמים כאלה היו תאונות רבות. אם גם בשעה מאוחרת הרמזור פועל, יש סיבה הגיונית לכך, על פי אמות מידה בינלאומיות. ב. עיקרון ההכללה, בארמית: לא פלוג (והג"ר אברהם גנחובסקי, ראש ישיבת טשעבין בירושלים, הקפיד וזירז מאוד שלא לעבור ברמזור אדום אפי' בשעת לילה מאוחרת כשאף אחד לא נמצא ברחוב, מחשש שמא מהחלון יראה איזה ילד וילמד מזה. וטעם נוסף אמר בזה כדי שהאדם יתחנך שלא לעבור גבולות ודברים קבועים. ופעם אחת התבטא שזה מדה של "כוחי ועוצם ידי" לעבור מתי שרוצה ולא להתחשב בגבולות. והמליץ על זה הג"ר גנחובסקי את הפסוק בפרשת חוקת: "וימאן אדום נתון את ישראל עבור בגבולו". במדבר כ כא. וידוע שהגרי"ש אלישיב ראה פעם אדם עובר באדום, ואמר לו: רשע. וההוא נבהל מאוד, ושאל מדוע מכנהו כך, ואמר לו כי יש בזה שפיכות דמים, שילדים יראוהו וילמדו ממנו. והג"ר גנחובסקי היה מוסיף לספר שהאדמו"ר מגור, הבית ישראל, ראה אדם שעבר באדום, ואמר לו שבפסוק כתוב: "ויאמר אדום אל תעבור בי". במדבר כא ד. והוסיף הג"ר גנחובסקי שהבית ישראל לא היה אומר בדיחות, אלא שידע שכולם ידברו על הווארט שלו וילמדו מזה שלא לעבור באדום. אגן הסהר 456 - מ"צ).
תוכן כתב:האם יש פחיתות כבוד שמים כשאדם שלבוש כחרדי עובר ברגל באור אדום בצורה בטיחותית לחלוטין, באופן שאינו מכשיל אחרים כלל ח"ו לעבור בצורה לא בטיחותית? בחוץ לארץ מקובל לעבור באור אדום, כל עוד שהאדם לא מסכן את עצמו או אחרים, אבל פה בארץ כולם עומדים. האם יש בעיה לעבור בכל זאת? וידוע דברי החזון איש באגרותיו שבן תורה לא אמור להיות שונה מהסביבה, האם זה נקרא להיות שונה, לעבור באור אדום?
זאב ערבות כתב:תוכן כתב:האם יש פחיתות כבוד שמים כשאדם שלבוש כחרדי עובר ברגל באור אדום בצורה בטיחותית לחלוטין, באופן שאינו מכשיל אחרים כלל ח"ו לעבור בצורה לא בטיחותית? בחוץ לארץ מקובל לעבור באור אדום, כל עוד שהאדם לא מסכן את עצמו או אחרים, אבל פה בארץ כולם עומדים. האם יש בעיה לעבור בכל זאת? וידוע דברי החזון איש באגרותיו שבן תורה לא אמור להיות שונה מהסביבה, האם זה נקרא להיות שונה, לעבור באור אדום?
מדוע אתה שואל ספציפית רק על לעבור באור אדום? ומה עם כל עבירת תנועה אחרת כגון נהיגה במהירות גבוהה מהמותר בכביש בו אתה נוהג וכדומה? כאשר ילד רואה את אביו נוסע במהירות גבוהה מהמותר, זה כבר בצורה תת מודעית מלמד אותו שלא צריך לשמור על החוק, זה מתחיל עם חוק התנועה, ממשיך עם חוק מס הכנסה ומסתיים עם חוקי התורה. כך שהתשובה האבסולוטית לשאלתך היא שלא רק שיש פחיתות כבוד שמים וכדומה, אלא השפעה תת מודעית חינוכית שלילית (ולך תדע מה עוד רואים ושומעים הילדים בבית - ואח"כ מתפלאים שיש כל כך הרבה נוער בסיכון).
במקום אחר מישהו שאל, יש לו ששה ילדים ושתי אפשרויות, לשכור רכב זול יותר עם שבעה מושבים ולא לחגור אחד מהילדים, או לשכור רכב יותר יקר עם שמונה מושבים. האם זה בסדר לשכור את הזול יותר. פלא איך אב אחראי שואל כזו שאלה. לא רק שזה נגד החוק לא לחגור, האם יש לו ערבות שלא יקרה דבר? והאם הוא יודע שכאשר יש עצירה פתאומית במאה קמ"ש מה שנמצא ברכב טס קדימה כטיל במהירות הרכב? (לכן יש לוודא שאין ברכב דברים שלא קשורים שכן יכולים לעוף ולפגוע בנוסעים).
זאב ערבות כתב:במקום אחר מישהו שאל, יש לו ששה ילדים ושתי אפשרויות, לשכור רכב זול יותר עם שבעה מושבים ולא לחגור אחד מהילדים, או לשכור רכב יותר יקר עם שמונה מושבים. האם זה בסדר לשכור את הזול יותר. פלא איך אב אחראי שואל כזו שאלה. לא רק שזה נגד החוק לא לחגור, האם יש לו ערבות שלא יקרה דבר? והאם הוא יודע שכאשר יש עצירה פתאומית במאה קמ"ש מה שנמצא ברכב טס קדימה כטיל במהירות הרכב? (לכן יש לוודא שאין ברכב דברים שלא קשורים שכן יכולים לעוף ולפגוע בנוסעים).
וממילא פשוט דאסור ע"פ הלכה לעבור ברמזור אדום בכל הזמנים גם כשאין מכוניות מתקרבות ממש דהירוס הסדר מביא לידי סכנה בנפש כידוע.
עזריאל ברגר כתב:זאב ערבות כתב:במקום אחר מישהו שאל, יש לו ששה ילדים ושתי אפשרויות, לשכור רכב זול יותר עם שבעה מושבים ולא לחגור אחד מהילדים, או לשכור רכב יותר יקר עם שמונה מושבים. האם זה בסדר לשכור את הזול יותר. פלא איך אב אחראי שואל כזו שאלה. לא רק שזה נגד החוק לא לחגור, האם יש לו ערבות שלא יקרה דבר? והאם הוא יודע שכאשר יש עצירה פתאומית במאה קמ"ש מה שנמצא ברכב טס קדימה כטיל במהירות הרכב? (לכן יש לוודא שאין ברכב דברים שלא קשורים שכן יכולים לעוף ולפגוע בנוסעים).
כבר הערתי במקום אחר, שחוקי התנועה אינם הלכה למשה מסיני, ואף המחוקקים לא אמרו בהם ייקוב הדין את ההר, ולדוגמא בנדו"ד - במונית מותר לנסוע כשהילד אינו חגור אלא יושב על ההורים.
ומכאן, שאין זה פיקוח נפש אמיתי.
וע"כ אני נוהג להפעיל בזה את שיקול דעתי, ולא להגדיל מאוד את מחיר הנסיעה (ההבדל במחיר בין רכב של 7 מקומות לבין 8 - הוא גדול באופן משמעותי).
עזריאל ברגר כתב:ואוי"ל השיקול לאיסור הוא מפני שאחרים עלולים ללמוד ממנו להקל גם בלי השמירה וההגנה והזהירות.
נמחקו מכאן דברים שכתבתי, ואני מוחה!
עזריאל ברגר כתב:לגבי החגורות וכו':
אני מסכים שחגורה מועילה לשמירה על החיים, אבל גם קסדה על הראש מועילה לשמירה על החיים, ובפועל כולי עלמא מודו שבנסיעה ברכב רגיל לא חייבים לחבוש קסדה (משא"כ באופנוע, ג'יפ, או רכבים צבאיים מסוגים מסוימים).
והאם המחוקקים נראים לנו אנשים כל כך צדיקים וישרים שכל מילה שלהם היא הקובעת את הלכות פיקוח נפש?!
שמר כתב:שמעתי יהודי ת"ח שראה אדם עובר באדום וצעק לו "מנכים מזכויותיך אתה עובר תחת כותל רעוע".
עזריאל ברגר כתב:במילים של חז"ל, יש את ההנהגה של "בדיק ועבר", כלומר:
באים למקום הסכנה, בודקים, רואים שאין חשש מיוחד, ולוקחים את הסיכון.
בדורנו יש מגמה - הן מצד מחוקקי החוקים והן מצד הרבנים - ללמדאת המון העם שהם לא יודעים לשמור על עצמם, וצריכים מי שישגיח עליהם ויפקח עליהם וינהל להם את החיים. מה שמכונה לפעמים "עודף רגולציה".
(ומי שקרא את מה שנמחק לעיל - מבין שגם לזה אני מתכוון).
ומלבד זאת, נשאלת השאלה עד כמה אמורים לחשוש לסכנה שאיננה "לפנינו".
כלומר: עשרות שנים אני נוסע ברכב, ורק פעם אחת עברתי תאונה (בטרקטורון) שבה היתה משמעות של הצלת-נפשות לחגורה.
אם החגורה היתה כרוכה באיסור דאורייתא, או שהיא היתה עולה הון-תועפות, או שהיא היתה מאוד לא נוחה (כמו קסדה) - כבר היינו מתפלפלים מדוע היא איננה חובה, וברור שהיינו מוצאים נימוקים מדוע לא לחשוש לחשש רחוק וכו'.
וכאן הבן שואל: איפה עובר הגבול?
איזה פעולות אדם חייב כדי להגן על עצמו בגו"ר מפני סכנה שספק אם תגיע?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 84 אורחים