הרואה כתב:לא מסתבר שמשפחה כזו גדולה שהיתה שם חפיפה גדולה בין הדורות (לא כמו במשפחתי למשל שהרוב ניצולי שואה) תיפול כזו טעות חמורה, ועוד בתוך כ"כ מעט דורות.
תכיר קצת את עולם היוחסין.
מאד מצויות טעויות חמורות פי כמה - ובתוך דורות בודדים ממש.
הרואה כתב:לא מסתבר שמשפחה כזו גדולה שהיתה שם חפיפה גדולה בין הדורות (לא כמו במשפחתי למשל שהרוב ניצולי שואה) תיפול כזו טעות חמורה, ועוד בתוך כ"כ מעט דורות.
הרואה כתב:מה זה השם הזה חעשע?
כנראה שהיה לה עוד שם עברי, ואפשר שאביה מזכיר אותה רק בשמה השני.
לא מסתבר שמשפחה כזו גדולה שהיתה שם חפיפה גדולה בין הדורות (לא כמו במשפחתי למשל שהרוב ניצולי שואה) תיפול כזו טעות חמורה, ועוד בתוך כ"כ מעט דורות.
משולש כתב:לא מבין כ"כ בעניני חאשע, אך מצאתי אסתר חאשע חשא מן לבית חשין שנולדה ב1844 - תר"ד, האם זה מסייע במשהו לפלונטר?
משולש כתב:וכן ראיתי עוד כמה במשפחת חשין אסתר-חשע. אם לאשתו של ר' סעדיה קראו אסתר יתכן שגם קראו לה חאשע. אולי?
משולש כתב:מי אמר שחשעס זה דווקא ע"ש חשע (קורות העיתים לא ראיה אצלינו...) אולי זה קיצור של חסאלוויץ?
לענין כתב:הרואה כתב:לא מסתבר שמשפחה כזו גדולה שהיתה שם חפיפה גדולה בין הדורות (לא כמו במשפחתי למשל שהרוב ניצולי שואה) תיפול כזו טעות חמורה, ועוד בתוך כ"כ מעט דורות.
תכיר קצת את עולם היוחסין.
מאד מצויות טעויות חמורות פי כמה - ובתוך דורות בודדים ממש.
משולש כתב:מעניין גם הסקירה ההסטורית של הישוב האשכנזי בארץ ישראל לאורך הדורות,
בניגוד למה שנתפס בטעות כאילו א"י היא אתרא דספרדים, והאשכנזים הראשונים כאן היו תלמידי הגר"א ובעש"ט. הרי שהמציאות הפוכה לגמרי:
האשכנזים עלו בהמוניהם לארץ מאות שנים לפני הספרדים (שהגיעו לכאן רק בסביבות זמן גירוש ספרד). והקימו כאן קהילות גדולות וחשובות, עם ישיבות וגדולי תורה וכו'. ועד גירוש ספרד הם נחשבו לקהילה המרכזית בארץ. (בעיקר בירושלים ובצפת, אך גם בערים נוספות)
וגם לאחר גירוש ספרד כשהגיעו מספר גדול של ספרדים לארץ והנהיגו בה את מנהגיהם ביחד עם המוסתערבים המקומיים, עדיין קהילות אשכנז החזיקו קהילות נפרדות לחלוטין שבהם נהגו כל מנהגי אשכנז כולל הנחת תפילין בחול המועד כמובן.
הקהילה האשכנזית בירושלים נחרבה בשנת תפ"א בעקבות החבורה השבתאית של ר''י חסיד וחיים מלאך שנכנסו לחובות גדולים וגרמו לגירוש מוחלט ולאיסור כניסת אשכנזי לירושלים. (וכמאה שנה לאחר מכן הגיעו תלמידי הגר"א ויסדוהו).
משולש כתב:נא לא לערב עם הנכתב באשכולות אחרים ע"י משולש.
משולש כתב:בדברי ישעיהו עמוד 136 כתוב שר' יצחק חעשין לקח את יעקב מן לביתו "אסתר חאשע" כנראה אותו אסתר חאשע מן שהזכרתי לעיל. (נולדה תר"ד) ויתכן שאשתו של סעדיה קראו לה מלבד אסתר גם חאשע.
בריושמא כתב:הגיע הזמן להחליף את שם האשכול לשם חדש: 'חעשע מן התורה - מנין?'
משולש כתב:וכן יתכן שנקראה גם ע"ש אסתר אשתו של ר' סעדיה, וגם ע"ש חאשע, ומפקד מונטיפיורי שהעלית מדבר על זיווג שני.
איש-אחד כתב:כל החשיבות של זה הוא להדגים מדוע צריך להתייחס ל"מסורות משפחתיות" (ירושלמיות..) בבחינת "כבדהו וחשדהו" כל עוד לא עברו אימות, מה שמאוד רלוונטי לנושא האשכול.
אוהב ציון כתב:בעזה"י
.....
אלא שיש כאן איזו שיטה של הַצְהֵר וְהַכְּחֵש.
כגון:
הַצְהֵרלדעתי מי שיתבונן בסיפור השליחות לעשרת השבטים יגיע למסקנה שהדבר הזה היה בעיקרו תרגיל שיווקי לצורכי גיוס כספים לישוב היהודי בא"י, המכתב הודפס והתפרסם בישראל ברחבי אירופה ועורר הדים רבים בקרב ישראל ואצל ממוני הפקוא"מ. וסביר שנתן רוח גבית עצומה לישוב האשכנזי המתחדש, במאבקיהם על המימון מול הקהילות המתחרות ששתו את רוב כספי הציבור שבא ממדינות אירופה.
סביר להניח שאם זה הייתה התוצאה של הענין שזה הוא גם היה מטרתו הראשונית...
ועל זה כתבתי:אחרי שכבודו כתב שתלמידי הגר"א חיפשו את עשרת השבטים משום שרצו שיתרמו להם כסף. הבנתי שההגיון שלנו שונה, ולא נוכל להגיע לעמק השווה.
כמעט הצעתי זאת לרב שלום בר סורוצקין אך חששתי שיש כאן גניבת זכויות יוצרים.
הַכְּחֵשאתה מצטט אותי לא נכון בנוגע לעשרת השבטים.
שמואל שלומוביץ כתב:לדעתי מי שיתבונן בסיפור השליחות לעשרת השבטים יגיע למסקנה שהדבר הזה היה בעיקרו תרגיל שיווקי לצורכי גיוס כספים לישוב היהודי בא"י, המכתב הודפס והתפרסם בישראל ברחבי אירופה ועורר הדים רבים בקרב ישראל ואצל ממוני הפקוא"מ. וסביר שנתן רוח גבית עצומה לישוב האשכנזי המתחדש, במאבקיהם על המימון מול הקהילות המתחרות ששתו את רוב כספי הציבור שבא ממדינות אירופה.
סביר להניח שאם זה הייתה התוצאה של הענין שזה הוא גם היה מטרתו הראשונית...
שמואל שלומוביץ כתב:אתה מצטט אותי לא נכון בנוגע לעשרת השבטים.
אבל מה זה משנה אם אתה לא מאמין בשיח בין אנשים ומעדיף להשתמש בפלטפורמה הזו כתעמולה, וכבר הערתי ע"ז לעיל. חבל.
דווקא אני חשבתי שהיה אפשר לנסות לדבר וללבן את הנקודות שבויכוח. בלי התלהמות והשתלחויות.
ואוכל גם להסביר את הבעיות בסיפור השליחות לעשרת השבטים שכנראה לא היתה לו רק המטרה לקרב את הגאולה ולחדש את הסמיכה נגד שיטת הש"ס...
נסה נא לראות למי נכתבה האגרת הזאת מתוך נוסחה עצמה, נסה נא לראות למי הגיעה האגרת הזו, היכן נדפסה, ע"י מי, ומה היתה פעולתה?
כנראה תבין את הדו משמעיות כאן לבד,
ר"י משקלוב חכם היה ועדיף מנביא.
משולש כתב:מכתבי רש"ז צורף על גודל עניין הצדקה של בני חוץ לארץ שבזה יש להם גם חלק בקירוב הגאולה ובזה תלוי קיבוץ גלויות, שהסדר הוא קיבוץ גלויות ואח"כ בנין המקדש. והשטן מרפה ידי התורמים בשביל שרצונו לעכב הגאולה.
תחיית המתים בארץ החיים תחלה נכונים, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים, אז יתמלא החרבה בשני החורבנים בבית השלישי אשר גדול יהיה כבודו מן הראשונים, ואז נדחי ישראל יכנס מארבע פינים, ויביאם אל גבול נחלת קדשינו בשמחות וגילים ורננים" (אגרת תק"ע).
ונזכה שיקבצו כל אחב"י לארה"ק. וכיון שיקובץ נדחי ישראל מתרוממת קרן צדיקים. וכיון שתתרומם קרן צדיקים ירושלים ניבנית. וכיון שנבנית ירושלים משיח ב"ד בא. ויבנה בית המקדש. גדול יהיה כבוד הבית האחרון. ומלאה כל הארץ דעה ונגלה כבוד ה' לעולם ועד" (הקד' לספרו תקלין חדתין, שקלוב תקע"ב).
באתי לבקש מאתכם שלא תצטערו כלל וכלל, כמה שהבטיחו לי אמתית, וגם לא תדאגו (נ"א: שהבטיחה לי אמי תחיה, וגם מה תדאגו?), הנה אנשים נוסעים על כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם הם נע ונד בחוסר כל. ואני תודה לאל, נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל (נ"א: וחמדת השם-יתברך, כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה), ואני נוסע בשלום ברוך ה'" (אגרת הגר"א).
משולש כתב:עסק בזה בכל מאודו. ביקש לבטל האיסור של שני נשיאת נשים כדי לקרב הגאולה, ביקש לעלות לארץ ישראל, גדולי תלמידיו שעלו (חלקם עלו עוד בזמנו) עשו פעולות לקירוב הגאולה כמו שהם עצמם מעידים והם עצמם מקשרים זאת לגאולה, ר"ח מוולוזין מייסד קרן מיוחדת (עוד בשנת תקנ"ו בחיי הגר"א) לתמוך בכל מי שנמצא בארץ ישראל גם במי שלא עוסק בתורה כל היום, כי גם הוא מקיים היישוב, (מה הוא חיפש לזכות את ישראל במצוות?).
מה הוא חיפש לזכות את ישראל במצוות?
משולש כתב:הם ידעו גם ידעו שכל מי שנוסע מסתכן בחייו, עצם הנסיעה בלב ים במשך יותר מחצי שנה וכן השהייה בארץ ישראל היתה סכנה מוחשית, שהיו בה תחלואים ומגפות, במגיפה בצפת שנים ספורות אחרי בואם, נפטרו 80 אחוז מהפרושים, ובכ"ז המשיכו לחזק ידי הנוסעים ולתמוך בכל מי שבה לישב בה במסירות נפש. היו הרבה שעלו ונתנו קודם גט לנשיהם כי לא ידעו אם יחזרו והשאירו שם אישה וילדים. פתאום בערה בהם מצוות יישוב ארץ ישראל, עד כדי שמוכנים לסכן עצמם ואחרים?
הצדק אתך,משולש כתב:הם ידעו גם ידעו שכל מי שנוסע מסתכן בחייו, עצם הנסיעה בלב ים במשך יותר מחצי שנה וכן השהייה בארץ ישראל היתה סכנה מוחשית, שהיו בה תחלואים ומגפות, במגיפה בצפת שנים ספורות אחרי בואם, נפטרו 80 אחוז מהפרושים, ובכ"ז המשיכו לחזק ידי הנוסעים ולתמוך בכל מי שבה לישב בה במסירות נפש. היו הרבה שעלו ונתנו קודם גט לנשיהם כי לא ידעו אם יחזרו והשאירו שם אישה וילדים. פתאום בערה בהם מצוות יישוב ארץ ישראל, עד כדי שמוכנים לסכן עצמם ואחרים? גם ראשי רוזני וילנא שכולם היו מבני משפחתו של הגר"א פעלו בחשאיות וסיכנו עצמם מהשלטון.
תסתכל בעיניים ישרות בהקדמת פאת השולחן המכתב מתלמידי הגר"א משנת תק"ע ותגיד לי האם הם נסעו רק כדי לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, או שבאו לקיים דרישת ציון כי שכחת ארץ ישראל מאריכה את הגלות וכו' וכו'. ולכן הם יסדו שם מושב קבוע בארץ ישראל. וכן תסתכל בהקדמת עמוד הימיני לרבה של מינסק משנת תקע"א (יש באוצר) ותסתכל למה ביקש כ"כ לנסוע לארץ ישראל ולהצטרף לחבריו במסירות נפש, ולכן מחבר את הספר כדי שיהיו לו הוצאות הדרך, הוא כותב על חבריו שנסעו "וישימו נפשם בכפם" , כל המכתב מדבר רק על דרישת ואהבת ציון וכו' שזה התיקון לגלות והחורבן.
תלמידי הגר"א שעסקו במפורש בפעולות להביא את הגאולה לא פעלו על דעת עצמם.
שמואל שלומוביץ כתב:הצדק אתך,משולש כתב:הם ידעו גם ידעו שכל מי שנוסע מסתכן בחייו, עצם הנסיעה בלב ים במשך יותר מחצי שנה וכן השהייה בארץ ישראל היתה סכנה מוחשית, שהיו בה תחלואים ומגפות, במגיפה בצפת שנים ספורות אחרי בואם, נפטרו 80 אחוז מהפרושים, ובכ"ז המשיכו לחזק ידי הנוסעים ולתמוך בכל מי שבה לישב בה במסירות נפש. היו הרבה שעלו ונתנו קודם גט לנשיהם כי לא ידעו אם יחזרו והשאירו שם אישה וילדים. פתאום בערה בהם מצוות יישוב ארץ ישראל, עד כדי שמוכנים לסכן עצמם ואחרים? גם ראשי רוזני וילנא שכולם היו מבני משפחתו של הגר"א פעלו בחשאיות וסיכנו עצמם מהשלטון.
תסתכל בעיניים ישרות בהקדמת פאת השולחן המכתב מתלמידי הגר"א משנת תק"ע ותגיד לי האם הם נסעו רק כדי לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, או שבאו לקיים דרישת ציון כי שכחת ארץ ישראל מאריכה את הגלות וכו' וכו'. ולכן הם יסדו שם מושב קבוע בארץ ישראל. וכן תסתכל בהקדמת עמוד הימיני לרבה של מינסק משנת תקע"א (יש באוצר) ותסתכל למה ביקש כ"כ לנסוע לארץ ישראל ולהצטרף לחבריו במסירות נפש, ולכן מחבר את הספר כדי שיהיו לו הוצאות הדרך, הוא כותב על חבריו שנסעו "וישימו נפשם בכפם" , כל המכתב מדבר רק על דרישת ואהבת ציון וכו' שזה התיקון לגלות והחורבן.
תלמידי הגר"א שעסקו במפורש בפעולות להביא את הגאולה לא פעלו על דעת עצמם.
בוודאי שכל מצווה עושים עם כל הלב,
ועם כל המשמעות והכוונה שיש מאחרי הדברים,
להכיר בשגב קדושת מעלת ישוב הארץ,
"ציון היא דורש אין לה, מכלל דבעי דרישה",
ובוודאי כשבאו לארץ ידעו,
שכאן הוא מקום השכינה ולכאן עיני כל ישראל בכל שנות גלותם,
כאן חלק ה' ונחלתו, וכל מי שדר בארץ כמי שיש לו אלוה,
והרי הוא כנוכח פני ה' אלוקי הארץ,
ואין התיקון שלם עד שיהיו ישראל בארצם ונחלתם,
ומעלת קדושת הארץ מסייעת להשגת ה' וידיעת תורתו,
וקיום המצוות עיקרם בארץ, ובוודאי במצוות התלויות בה.
ובוודאי עוד יתכן להאריך כהנה וכהנה בשבח הארץ וחובת ומעלת ישיבתה.
ואין ספק שבאו לדרוש לציון בחיבה ואהבה,
אבל מה לכל זה ולנסיונות גאוליים שאינם בתחום המצוות וענינם?
ומה לכל זה ולמשנת קול התור?
משולש כתב:דברי הבל ורעות רוח. נכון נסעו עוד כמה קבוצות ולכן זה לא נקרא שמסרו נפש?, בסך הכך שהו בארץ ישראל בשנת תק"ס 5,000 יהודים רובם הגדול ספרדים שהיו כאן מדורי דורות או שבאו מארצות סמוכות. אני מאמין לרבה של מינסק שהיה בין העולים הראשונים שכותב "וישימו נפשם בכפם" יותר מלשטויות שלך. וכן בעניין הגט אתה כותב שטויות והבלים. רח"כ מזהיר אותם רק למה מכאן ולהבא לא לבוא יחידים, אבל זו המציאות שעלו יחידים ועזבו את נשיהם וילדיהם לבד, זה לא מסירות נפש?, ר' ישראל משקלוב שיכל את כל ילדיו הקטנים במגיפה וממשיך בכל מאודו לעסוק הלאה למען היישוב זה לא מסירות נפש, פשוט בושה איך שאתה במחי יד מנסה למחוק היסטוריה שלמה של מסירות נפש עילאית של תלמידי הגר"א ועוד. תחשוב קצת לפני שאתה כותב כאלו הבלים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 208 אורחים