יושב הארץ כתב:השבוע ביום ג' התפרסם בעיתון "יתד נאמן" מאמר של צפתמן בהם הוא מביא דרשה שנשא ר' שלום שבדרון בהם ציטט קטע מספר קול התור בשם הגר"א על הפסוק "אז ימלא שחוק פינו".
איש_ספר כתב:תהליכים שונים בחברה החרדית ליטאית, מביאים את משפחת הרבנים זילברמן משולי החברה לכיוון המרכז.
המטען אותו מביאים הקהילה החשובה הזו, לציבוריות החרדית, כולל דברים נפלאים ועצומים, כידוע, אבל נושא בחובו גם משהו שולי: הכשרת אגדות הריבלנאים והפיכת מעשיותיהם האזוטריות לסיפורי צדיקים. כך למשל אנו מוצאים במוסף ש"ק של עיתון נחשב ומרכזי, כתבה נרחבה על החצר הידועה ברחוב שטראוס וקבר השייך שבה (מקום מועדף לילדי ירושלים להטלת מימיהם), כמקום ידוע לתפילה בו התפללו המקובלים הירושלמים מדורי דורות, (= דורי דורות, היינו מן הדור הקדמון בו התפללו בתשיעי שבתשיעי שבתשיעי) אחרי שיש מסורת ותיקה ומקויימת ממחדשי הישוב, ששם הוא מקום שג"ע העליון והתחתון נושקים בו ועוד נפלאות כיו"ב. ענין של זמן איפוא, עד שוועדות הצדקה יערכו שם טקסים המוניים, בחסות נשיאנו נו"נ למייסדי הישוב.
איש_ספר כתב:יושב הארץ כתב:השבוע ביום ג' התפרסם בעיתון "יתד נאמן" מאמר של צפתמן בהם הוא מביא דרשה שנשא ר' שלום שבדרון בהם ציטט קטע מספר קול התור בשם הגר"א על הפסוק "אז ימלא שחוק פינו".
כתבתי כאן לפני כמה שניםאיש_ספר כתב:תהליכים שונים בחברה החרדית ליטאית, מביאים את משפחת הרבנים זילברמן משולי החברה לכיוון המרכז.
המטען אותו מביאים הקהילה החשובה הזו, לציבוריות החרדית, כולל דברים נפלאים ועצומים, כידוע, אבל נושא בחובו גם משהו שולי: הכשרת אגדות הריבלנאים והפיכת מעשיותיהם האזוטריות לסיפורי צדיקים. כך למשל אנו מוצאים במוסף ש"ק של עיתון נחשב ומרכזי, כתבה נרחבה על החצר הידועה ברחוב שטראוס וקבר השייך שבה (מקום מועדף לילדי ירושלים להטלת מימיהם), כמקום ידוע לתפילה בו התפללו המקובלים הירושלמים מדורי דורות, (= דורי דורות, היינו מן הדור הקדמון בו התפללו בתשיעי שבתשיעי שבתשיעי) אחרי שיש מסורת ותיקה ומקויימת ממחדשי הישוב, ששם הוא מקום שג"ע העליון והתחתון נושקים בו ועוד נפלאות כיו"ב. ענין של זמן איפוא, עד שוועדות הצדקה יערכו שם טקסים המוניים, בחסות נשיאנו נו"נ למייסדי הישוב.
איש_ספר כתב:שאלה מן הצד
הרב משולש המבקש להשביח את מקחו, נוהג להפטיר אחרי גיבוריו - בהם הוא מוצא חיזוק למסורת הריבלינאית - "והם לא היו ציונים"!
זה קצת מגוחך בעיני. ברור שר' ישעיה חשין לא היה חבר של יצחק שדה, אבל מה מבדיל אותו מרי"מ חרל"פ שבהחלט לא ראה במילה ציונות ניבול פה?
הריבלינרעס מספרים גם הם על צבא של גיבורים שהעמידו אנשי ירושלים, וכי ההבדל בין עוזי לשמרלה הוא ליבת הענין? או שאולי העוזי יורה באללס והרובה שלהם ירה גימטריות, פצ"ץ וחצק"מ? הרי' מספרים על ישוב הארץ כנטילת חלק בגאולת ישראל, הקיצור הרי הנקודה המרכזית בכתבים הללו היא הטענה שהם הקדימו את התנועה הציונית בכל פעליה. אז למה להם להסתייג 'מציונות דתית'?
השתתפותו של רבי מרדכי עטיה בתפילה בשנת תש"ח, אינה מקדמת אותנו לא לשאלת קדמות המסורת ובטח לא לנכונותה. כמובן (?).יושב הארץ כתב:לגבי הפתחא דקרתא הובאו דבריו בפורום אחר של נכדו של רבי מרדכי עטייה שהיה בין המשתתפים בתפילה במקום הנ"ל בזמן מלחמת השחרור:
יושב הארץ כתב:מבחינתי הראייה הכי חזקה של קיום הפתחא דקרתא הוא הספר "מוסד היסוד" שאף שוודאי ר' שלמה זלמן היה מעורב בו, בכל אופן הוא יצא בצורה רשמית מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל" ע"י גיסו ר' אלתר וישנצקי מנהל הכולל ועוד. בסוף הספר יש מפה ישנה של כל שכונות ירושלים שנבנו על ידי ועד הכללי כנסת ישראל ובתוכם יש המיקום המדוייק של "מגרש הפתחא דקרתא". ולדבריהם שם התקיימו תפילות רצופות במקום ההוא עד מלחמת העולם הראשונה, דבר שאם היה שקרי הם היו מתביישים מעצמם להראות את כזביהם ברבים בשעה שיש רבים וטובים מבני ירושלים שחיו אז ונשמו את התקופה ההיא.
אשמח אם מישהו יעלה המפה מהספר הנ"ל.
תתארו לכם להבדיל שתנועת "דגל התורה" מוציאה ספר רשמי כיום על פעולותיה משנת תשמ"ט ושם יהיה מצויין מקום מגרש "הפתחא דבני ברק" עם מפה מפורטת בה התפללו מקובלי חכמי בני ברק עד לפני ארבעים שנה.
יש גבול לציניות!
יושב הארץ כתב:מבחינתי הראייה הכי חזקה של קיום הפתחא דקרתא הוא הספר "מוסד היסוד" שאף שוודאי ר' שלמה זלמן היה מעורב בו, בכל אופן הוא יצא בצורה רשמית מטעם "ועד הכללי כנסת ישראל" ע"י גיסו ר' אלתר וישנצקי מנהל הכולל ועוד. בסוף הספר יש מפה ישנה של כל שכונות ירושלים שנבנו על ידי ועד הכללי כנסת ישראל ובה מצויין המיקום המדוייק של "מגרש הפתחא דקרתא". ולדבריהם שם התקיימו תפילות רצופות במקום ההוא עד מלחמת העולם הראשונה, דבר שאם היה שקרי הם היו מתביישים מעצמם להראות את כזביהם ברבים בשעה שיש רבים וטובים מבני ירושלים שחיו אז ונשמו את התקופה ההיא.
אשמח אם מישהו יעלה המפה מהספר הנ"ל.
תתארו לכם להבדיל שתנועת "דגל התורה" מוציאה ספר רשמי כיום על פעולותיה משנת תשמ"ט ושם יהיה מצויין מקום מגרש "הפתחא דבני ברק" עם מפה מפורטת בה התפללו מקובלי חכמי בני ברק עד לפני ארבעים שנה.
יש גבול לציניות!
איש-אחד כתב:הפרושים באגרות שונות מזכירים שהם שולחים שליחים להתפלל בקברי תנאים ואמוראים ובכותל ובקבר רחל, אבל פתחא דקרתא אינו בנמצא.
דוגמא בולטת היא אגרת המסע של ר׳ סעדיה לירושלים בטבת תקע"ב, בה הוא מפרט על כל יום ויום לאלו מקומות הקדושים וקברים הלך, והוא הלך להרבה מקומות כאלה, אך פתחא דקרתא אין!
האם זו הוכחה חותכת לבדיית פתחא דקרתא? לא, בעיקר כי הפרכת משהו קשה הרבה יותר מהוכחתו, אבל עכ"פ אולי סימן לדבר.
מעתה, י"ל שהפרושים התפללו שם, אלא שהיה אסור לגלות על כך אלא רק בשנים הנ"ל !יושב הארץ כתב:אני רק תמהתי למה בחוברת משנת תרצ"ה עדיין יוסף יואל ריבלין לא מזכיר את הרעיונות של הגר"א שודאי השפיעו גם על הרב סלמון אם היה מודע להם, אך כנראה המקובלים החליטו בדעתם שהגיע העת להתחיל לגלות מהכתבים הגנוזים רק בשנים הנ"ל. כמו שרש"ז כותב בהקדמתו שנדפסה במהדורת תשכ"ט.
איש-אחד כתב:הפרושים באגרות שונות מזכירים שהם שולחים שליחים להתפלל בקברי תנאים ואמוראים ובכותל ובקבר רחל, אבל פתחא דקרתא אינו בנמצא.
דוגמא בולטת היא אגרת המסע של ר׳ סעדיה לירושלים בטבת תקע"ב, בה הוא מפרט על כל יום ויום לאלו מקומות הקדושים וקברים הלך, והוא הלך להרבה מקומות כאלה, אך פתחא דקרתא אין!
האם זו הוכחה חותכת לבדיית פתחא דקרתא? לא, בעיקר כי הפרכת משהו קשה הרבה יותר מהוכחתו, אבל עכ"פ אולי סימן לדבר.
איש-אחד כתב:ר' סעדיה באגרת המסע שלו לירושלים מציין רשימה ארוכה של מקומות בהם ביקר והתפלל (בדרך ובאזור ירושלים):
א. מקום הסנהדרין בשפרעם
ב. קבר התנא ר' יהודה בן בבא
ג. קבר שמואל הנביא
ד. קברי המלכים
ה. כותל המערבי
ו. קבר רחל
ז. קבר ר' קלונימוס בעל הנס
ח. קבר הפרי חדש
ט. קבר אור החיים
י. קבר ר' עובדיה מברטנורא
יא. עוד קברי תנאים ואמוראים
יב. קבר זכריה הנביא
יג. קבר עוזיה המלך
יד. יד אבשלום
טו. קברי הסנהדרין
טז. קבר שמעון הצדיק
יז. קבר כלבא שבוע
יח. חגי, זכריה ומלאכי (ואנשי כנסת הגדולה)
יט. קבר דוד המלך
כ. מי השילוח
כא. גיא בן הינום
למעשה ר' סעדיה "טייל" בכל אזור ירושלים, אבל משום מה לא ב"פתחא דקרתא".. כנראה שהוא בכל זאת הסכים עם הגהת רבו הגר"א ז"ל..
שו"ת שיח יצחק סי' שמט כתב:לקט מנהגי חנוכה ממקומות שונים... ובארץ ישראל נוסעים אל כפר מודיעים כי שם מונחים הכהנים הצדיקים שנפלו במלחמה, אשר עשו עם אנטיוכס הרשע, הכפר הזה רק ערביים יושביו, והערביים בקבלה להם שבעת שיהי' מיושב מקום זה מיהודים, אז תבוא הגאולה.
יושב הארץ כתב:הצילום היחיד במאמר של ר' יוסף אביבי שבו הוא נוטל 2 שורות ממכתבו של יוסף ריבלין אל יואל משה סלומון שבו כותב ריבלין שסלומון יפסיק לבנות. מיד תמהתי כי בשנת תרל"ד היה ריבלין בעיצומן של הבניות החשובות. מעיון במכתב כולו נראה בעליל שהדברים הוצאו מהקשרן. ריבלין שכפי הנראה דאג למצב הרוחני ולקיום מצוות הארץ יותר מסלומון ודכוותיה נחרד על ההפקרות שהייתה במקוה ישראל ולכן כתב שיניח כרגע להרחבת הבניה שתוצאתה חילוניות גמורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 173 אורחים