השבוע בסעודת שבת היתה סערה גדולה וויכוח עצום מהו בעצם התענוג שאנו מדברים עליו שיהיה בגן עדן.
ברור לכולנו שהתענוג בעולם העליון אינו כמו התענוג בעולם הזה, כאן הגוף והנפש נהנים שם הנשמה נהנת בסוגי הנאות אחרות לגמרי שאין לנו יכולת להשיג.
הנדון היה, שיש שטענו שבעצם אין כלל שום תענוג מיוחד בגן עדן מלבד עצם הקרבת אלוקים, וזהו התענוג הגדול שביותר, וממילא זהו הגן עדן, וכל התיאורים על נהרות אפרסמון וריח גן עדן וכדו', זהו משל כדי שנוכל להבין מהו תענוג, אבל בעצם אין שום תענוג מלבד עצם הקרבת אלוקים, וכמו שאדם בעולם הזה מרגיש לפעמים תענוג נפשי עצום מקרבת אלוקים, תוך כדי תפילה וכדו' או לימוד, כך זה שם. וככל שאדם מגיע לו גן עדן יותר גדול, כלומר הוא זוכה לקרבת אלוקים יותר גדולה.
ויש שטענו שמלבד הקרבת אלוקים שברור שזהו תענוג גדול בפני עצמו, מלבד זה יש שם הנאות רוחניות עצומות שגורמות לנשמה להנות באופן בלתי רגיל, כדרך ההנאות הגשמיות כאן בעולם הזה, ומתוך הנאות אלו זוכים גם לקרבת אלוקים ללא גבול. וגדול השכר בגן עדן הוא על ההנאות בעצמם, ככל שמגיע לאדם גן עדן יותר גדול כך ההנאות הרוחניות שם הם גדולות יותר.
יש שטענו שלא יתכן שיביאו דוגמאות של שקר על הנאות שיש בעולם הבא רק בשביל שנוכל לדמיין אותם כאן בעולם הזה. והרי נער צעיר בן 13 שעדיין לא טעם טעם של גן עדן בקרבת אלוקים, לא שייך להסביר לו מה ההנאות שיש לו שם, רק דרך משל להנאות שהוא מכיר כאן בעולם. ולא שייך לומר שאנו בעצם משקרים עליו.
האם יש בספרים דברים מפורשים בענין או יותר מוגדרים?