השם יקום דמו? אני מקווה שלא!

[נוטר הכרמים]

לא צריך לעבור לטיעונים דמגוגיים בשלב כל כך מוקדם.
אני בסך הכל טוען שבשביל לאבחן שוטר צריך להכיר אותו קצת יותר מעבר לצורת ההתמודדות שלו בשעת פיזור הפגנה אלימה תוך כדי צווחות "נאצים" וכדו'.
ישנם לא מעט רבנים חרדים המשרתים במשטרה בתפקידים רבניים. שאל אותם מה דעתם על ליבם היהודי של השוטרים.

מה דמוגוגי בטענתי הפשוטה, שכל המינוח 'הפגנה אלימה' בהרבה מקרים היא המצאה שקרית של דוברות המשטרה,
החתול ששומר על החלב,
ובחלק מן המקרים ההפגנה היא אלימה מצד השוטרים.
משהו לא ברור?

[איש גבעות]

כשאני כותב טיעונים דמגוגיים אני מתכוון לזה בדיוק.

אני חוזר וטוען שלא כך בודקים אופיו של אדם ואתם מאשים אותי ואת שכמותי בחוסר חיבה לאברכי משי.

[דרומי]

לאור היכרותי המעטה עם כמה שוטרים, השוטרים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך. יש כעסנים, יש רגועים יותר וכן הלאה.

רק שכמובן תפקידם נוטה יותר ל'גבורות' מאשר ל'חסדים', ומי מהם שלבו נמשך לזה יכול לעשות את זה יותר בקלות מסתם אדם שצועק על בני ביתו וזה נגמר בצעקות בלבד.

וכמובן אני מדבר על שוטרים סתם, ברמה הפרטנית-אישית. לא למי שעומד בראש, בצמרת.

[לעולם יהיה אדם]

מה דמוגוגי בטענתי הפשוטה, שכל המינוח 'הפגנה אלימה' בהרבה מקרים היא המצאה שקרית של דוברות המשטרה,

חסימת כבישים בכוח היא התנהגות אלימה.

אכן יש לא מעט חרדים לדאבוני שמרגישים יותר סולידריות ושייכות ואף רגשי אחוה
עם שוטרים מחללי שבת אוכלי נו"ט ובוע"נ אכזריים ומנוולים וכו' וכו'
מאשר עם אחיהם ובשרם אברכי משי ובחורי חמד קדושים וטהורים,
שמעיזים למלא אחר הוראות רבותיהם במסירות ובנאמנות בניגוד לעמדתם, רחמנא ליצלן.

אתה צודק, אבל כעס הוא תוצאה של ציפיות.
כאשר אדם זר קורא לעברי קריאת גנאי ברחוב, אני לא מתייחס. אבל אם היה חבר טוב וקרוב שלי עושה לי את אותו הדבר הייתי נפגע וכועס.
להתנהגות המקוממת מאוד של השוטרים כבר התרגלנו, ולצערנו אין לנו משטרה אחרת, ואלמלי מוראה של מלכות וכו'.
לעומת זאת, כאשר האלימות הקלה ביותר מופיעה מצד בחורי ישיבות, עצמנו בשרינו, זה מכעיס מאוד.

[לעולם יהיה אדם]

מומלץ להטיל ספק (בלשון המעטה) הן בגרסת המשטרה והן בגרסת הנערים הפורעים.

הפורעים?
וזאת מנין לכתר"ה?

לא פורעים, אבל ככל הנראה הם סירבו לדרישת המשטרה לעצור.
כמובן שזה לא מצדיק את ההתנהגות המחפירה של המשטרה.

[סגי נהור]

נערים שמיידים אבנים על מכוניות חולפות הם פורעים בלשון המעטה.

[לעולם יהיה אדם]

נערים שמיידים אבנים על מכוניות חולפות הם פורעים בלשון המעטה.

אף אחד לא יודע האם הם יידו אבנים. אפילו לטענת המשטרה, היה חשד שהם יידו אבנים ולכן רדפו אחריהם, אבל אין ודאות.
אינני יודע באיזה אבנים מדובר, וכמה חמור היה המעשה, אבל ברור שהמרדף הזה הוא פשע.
בכלל, היחס של המשטרה במשך שנים לנוער הגבעות הוא פשע.

[הרואה]

לפני כ8-9 שנים הייתי בקשר עם שני בחורי ישיבה חרדים שהסתובבו בגבעות והיו חלק מ'נוער הגבעות' בהגדרה הרחבה של המילה.
בשלב מסוים הם נעצרו ב3 בלילה ונשלפו מהמיטות בבתיהם, היו שבוע במעצר עם פושעים, ואח"כ 9 חודשים במעצר בית, עם משפטים לסירוגין, קצינת מבחן, וחקירות שב"כ בלי סוף, כשכל אשמתם (ועברתי על כל התיק הפלילי בן 150 עמודים) הוא חשד לפנצ'ר ברכבים של ערבים בשני מקומות, וריסוס גרפיטי 'מוות לערבים' במקום אחר.

שני הבחורים האלו יצאו מדעתם במידה מסוימת, נפלו לסמים, ועד היום (הם בסביבות גיל 24 - 25) לא נישאו ולא חזרו לחיים נורמטיביים.

ימ"ר ש"י מעסיק עשרות חוקרים במשך שנים כדי להצר את צעדיהם של נוער הגבעות, ועד כה לא מצאו כמעט כלום מלבד פנצ'רים וגרפיטי.

[איש גבעות]

לאור היכרותי המעטה עם כמה שוטרים, השוטרים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך. יש כעסנים, יש רגועים יותר וכן הלאה.

רק שכמובן תפקידם נוטה יותר ל'גבורות' מאשר ל'חסדים', ומי מהם שלבו נמשך לזה יכול לעשות את זה יותר בקלות מסתם אדם שצועק על בני ביתו וזה נגמר בצעקות בלבד.

וכמובן אני מדבר על שוטרים סתם, ברמה הפרטנית-אישית. לא למי שעומד בראש, בצמרת.

הרב דרומי היקר!
אתה יודע מה ההבדל בינינו לבין מורנו ורבינו הרב הנוטר שליט"א?
שאנחנו מכירים שוטרים מקרוב, בחיי היום יום שלהם, ויודעים שהם בסך הכל בני אדם כמוני וכמוך, ואילו הרב הנוטר נפגש בהם רק במסגרת מילוי תפקידם, ומשכך הוא מדביק להם את כל הרוע שבעולם.
זה בסך הכל מה שניסיתי לומר לו, ובתגובה חטפתי עביט של שופכין על ראשי.

[נוטר הכרמים]

מה דמוגוגי בטענתי הפשוטה, שכל המינוח 'הפגנה אלימה' בהרבה מקרים היא המצאה שקרית של דוברות המשטרה,

חסימת כבישים בכוח היא התנהגות אלימה.

אכן יש לא מעט חרדים לדאבוני שמרגישים יותר סולידריות ושייכות ואף רגשי אחוה
עם שוטרים מחללי שבת אוכלי נו"ט ובוע"נ אכזריים ומנוולים וכו' וכו'
מאשר עם אחיהם ובשרם אברכי משי ובחורי חמד קדושים וטהורים,
שמעיזים למלא אחר הוראות רבותיהם במסירות ובנאמנות בניגוד לעמדתם, רחמנא ליצלן.

אתה צודק, אבל כעס הוא תוצאה של ציפיות.
כאשר אדם זר קורא לעברי קריאת גנאי ברחוב, אני לא מתייחס. אבל אם היה חבר טוב וקרוב שלי עושה לי את אותו הדבר הייתי נפגע וכועס.
להתנהגות המקוממת מאוד של השוטרים כבר התרגלנו, ולצערנו אין לנו משטרה אחרת, ואלמלי מוראה של מלכות וכו'.
לעומת זאת, כאשר האלימות הקלה ביותר מופיעה מצד בחורי ישיבות, עצמנו בשרינו, זה מכעיס מאוד.

הנושא הוא לא כעס או 'עצבים', אלא גישה בסיסית.
נפ"מ לאדם שלא תקוע עכשיו בפקק, או בימים של שיגרה.

לא אוכל שלא להמחיש את הענין בסיפור יפה ששמעתי על הגאון הצדיק, רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל, תלמיד הח"ח זצוק"ל, לשמו ולזכרו תאות נפש.
(זכיתי להיפגש עמו רק פ"א במשך כשעה שיחה אישית בימי בחרותי, לקראת ימים נוראים, הפקחות והצדקות, היר"ש והקדושה, תופעה של ממש).
בבית המדרש שלו 'פרושים' בגבעת שאול, הגיע בעל תשובה, שהתפלל בקולי קולות, וקולו הרם בעניית איש"ר היה בוקע רקיעים.
המתפללים סבלו והתעצבנו, ובאו לר' מרדכי בדרישה, שחייבים לעשות משהו, אי אפשר להמשיך ככה, הוא מרגיז את כולם, הוא מפריע להתפלל.
השיב ר' מרדכי, הוא מפריע לכם או מרגיז אתכם?
לתמיהת הנוכחים הסביר, אם הוא רק מפריע לכם, הקולות שהוא משמיע מטרידים את תפילתכם, נוכל למצוא איזה פתרון - פשרה לרווחת כולם,
אבל אם הוא מעצבן אתכם שבא מישהו ומשקיע בתפילה יותר ממכם... אז תעבדו על ה'מידות' שלכם.

זהו בדיוק הענין, כל עוד מדובר בביקורת מידתית ושפויה והבעת טרוניה על משהו נקודתי, ניחא.
כאשר מדובר בגישה כוללנית של 'אין אני והוא יכולים לדור' יש כאן בעיה שורשית.
לא יתכן שאדם חרדי ירגיש יותר צוותא וחיבור עם תינוק שנשבה חילוני פוקר מאשר עם תינוק שנשבה (לטעמו) חרדי מקבוצה אחרת.
ואידך זיל גמור.

2. להמחיש את הגישה שאני בא לשלול, הנה דוגמא טריה אחת שיצאה ממקלדתו הטמאה והמשוקצת של זקן מנחילי הנייעס בדורינו:

ח״כ אליהו ברוכי מדגל התורה מחה היום על השימוש של המשטרה בבואש בהפגנה של הפלג הירושלמי. ימות המשיח או שהח״כ הטרי התבלבל ושכח באיזו מפלגה הוא נמצא. ‏באותה הזדמנות הייתי מצפה שהח״כ ימחה על סגירת הכניסה לעיר בגלל בחור שלא בא לו להתייצב ולקבל דיחוי. לתשומת ליבו של הח״כ: הוא נשלח לכנסת להגן על עמדת רבותיו הדורשים להתייצב ולקבל דיחוי ובניגוד מוחלט לאנשי הפלג שחותרים לאנרכיה. יעקב ריבלין

אני כבר לא מדבר על העיוותים העובדתיים, "בחור שלא בא לו להתייצב ולקבל דיחוי", כביכול מדובר כאן ביוזמה פרטית של נער יתום ומוזנח, ואין לו משפחה ורבנים המדריכים אותו לנהוג כפי שנהג, מספיק לחוש את השנאה, את הרוע. הוא פשוט חייב למחות על גילוי יפה של אנושיות וענייניות. הוא לא מסוגל להכיל.
הוא יכול רק לראיין בכבוד רב את יאיר לפיד...

[עזריאל ברגר]

נשאלתי בפרטי:

זכיתי להשתתף אמש בהלוויתו של הנער הקדוש והמיוחד אהוביה סנדק - שכני ליישוב, שזכיתי להכירו מימי קטנותו, ושמסר את נפשו על קדושת ארץ הקודש, בחייו ובמותו.
שמעתי כמה מהמשתתפים אומרים בסגנונות שונים "השם יקום דמו", והגבתי מיד "חס ושלום", כי לפענ"ד הם שוגים לחלוטין..

אם לא הי"ד, אז מנין "הקדוש"??

ותשובותי:
א. כל יהודי הוא קדוש, כך שהתואר הזה הוא בוודאי נכון.
ב. הוא מסר את נפשו על קדושת ארץ הקודש.
ג. כבר כתבתי שאני מאחל ומייחל לנקמת דמו השפוך, אבל בידי ב"ד של מטה ולא בידי ב"ד של מעלה.

[עזריאל ברגר]

נהג שנוגח ברכב אחר בכוונה והופכו, הכה את היושבים בתוכו מכה שיש בה כדי להמית במזיד. יש כאן רצח גמור, ומסתבר שלו היתה היום סנהדרין, והיו באים ארבעת הניצולים להעיד בפניה, היה השוטר נידון למות.

מזלנו הטוב שאינך יושב בסנהדרין.
כשרכב משטרתי נוגח ברכב אחר הוא לא עושה זאת מתוך כוונה להרוג את יושבי הרכב. בשביל לרצוח יש שיטות טובות יותר. הוא עושה זאת כדי לאלץ אותם לעצור.
אם ראית תמונה של הרכב המשטרתי החשוד בנגיחה בטח ראית שיש לו מכה קלה בצדו אך לא מעבר לכך.

ממתי צריך להוכיח כוונה להרוג? די בזה שהתכוון להכות, וידע שהמכה יש בה כדי להמית.

מראה מקום לחידוש הזה?
אדרבה, כתב הרמב"ם שאפילו ההורג במזיד בלא התראה אינו נהרג!

[לעולם יהיה אדם]

ב. הוא מסר את נפשו על קדושת ארץ הקודש.

למה הכוונה?

[הכתב והמכתב]

לאור היכרותי המעטה עם כמה שוטרים, השוטרים הם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך. יש כעסנים, יש רגועים יותר וכן הלאה.

רק שכמובן תפקידם נוטה יותר ל'גבורות' מאשר ל'חסדים', ומי מהם שלבו נמשך לזה יכול לעשות את זה יותר בקלות מסתם אדם שצועק על בני ביתו וזה נגמר בצעקות בלבד.

וכמובן אני מדבר על שוטרים סתם, ברמה הפרטנית-אישית. לא למי שעומד בראש, בצמרת.

הרב דרומי היקר!
אתה יודע מה ההבדל בינינו לבין מורנו ורבינו הרב הנוטר שליט"א?
שאנחנו מכירים שוטרים מקרוב, בחיי היום יום שלהם, ויודעים שהם בסך הכל בני אדם כמוני וכמוך, ואילו הרב הנוטר נפגש בהם רק במסגרת מילוי תפקידם, ומשכך הוא מדביק להם את כל הרוע שבעולם.
זה בסך הכל מה שניסיתי לומר לו, ובתגובה חטפתי עביט של שופכין על ראשי.

כדי לפשר בינך ובין הרב ה'נוטר' שאני מעריך את שתיכם אני אומר כדלהלן

כשאנחנו מדברים ברמה האישית אתה כנראה צודק שיש שם אנשים הגונים כמו בכל מקום.

אבל יש כאן שתי דברים שאתה מתעלם.
א. התפיסה הבסיסית של החילוני, ועוד יותר במערכת האכיפה, שהמאבק של החרדים כמעט בכל נושא הוא לא לגטימי ולא מוצדק בכלל, בשונה מהפגנות הנכים ובלפור. וזה משפיע דרמטית על האכיפה בשטח, והשוטר מרשה לעצמו להתקרב לגבול האפור והאסור בחוק הרבה יותר כיון שבעיניו עצם הנושא שעליו מפגינים הוא לא לגטימי. אפשר לדון אותו קצת לזכות אבל זהו רוע בהתגלמותו להשתמש בכח בגלל דעות קדומות.

ב. תוסיף את רוח המפקד. אין תקשורת שבוחנת את המשטרה כשהיא טועה בהפגנות אלו. אין ניפוח מקרים כמו בהפגנות אחרות שהמשטרה מפחדת מהם. והתוצאה היא כעין 'הותרה הרצועה'.

[עזריאל ברגר]

ב. הוא מסר את נפשו על קדושת ארץ הקודש.

למה הכוונה?

הוא עסק במשך השנים האחרונות בטיפוחו וקיומו של "מאחז מעוז אסתר", וגם מותו היה במהלך מלחמה (אולי לא בצורה הנכונה) על קדושת הארץ, ועל קיום מ"ע הרביעית במנין המצוות שהוסיף הרמב"ן:

מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה

[איש גבעות]

רק נקודה קטנה שחשוב לחדד.
דווקא מאיתנו כמגזר שסובל רבות מהכללות והדבקת סטיגמות מצופה לנהוג בהגינות.

הכי קל לשנוא

הכי קל להכליל

לראות באחר העומד נגדך את תכלית הרוע.

מה לעשות שהאמת הרבה יותר מורכבת.
שחלק גדול מהשוטרים הם אחינו ובשרינו, מבני עדות המזרח שליבם חם לדברים דבקדושה.

אנקדוטה קטנה להמחשה שאני אישית הייתי עד לה.
באחת ממלחמות השבת על סגירת כביש שעבר בתוככי שכונה דתית עמדתי יחד עם רבים מאחינו בית ישראל הכואבים את כאבה של השבת אל מול גדודי שוטרים ששמרו על הכביש פתוח למעבר מכוניות, רח"ל.
מפגין בא בימים החליט לנקוט בצעד מפתיע. הוא שלף מנרתיקו גביע, מזג לתוכו יין והחל באמירת הקידוש בקול רם ונישא.
וראה זה פלא. אותם שוטרים שלחמו עד לאותו רגע לאפשר מעבר מחללי שבת ברכביהם עצרו ממלאכתם, כיפות וכומתות נשלפו מאי שם והונחו לראשם. דממה השתררה עד לסיום הקידוש כשהמפגינים והשוטרים עונים אמן בכוונה.
מיד בסיום הקידוש שבו שני עברי המתרס למלאכתם. אלה זועקים את זעקת השבת ואלה הודפים אותם חזרה למדרכות בגסות.

עכשיו תאמר לי אתה, הרב הנוטר, אשר לשמך ולזכרך תאוות נפש: האין המציאות מורכבת יותר ממה שהיינו רוצים???

[אש משמים]

אני לא מכיר את הנער והסיפור הנ"ל. הדברים נכתבים על עצם הענין בצורה כללית!
לענ"ד אין בכלל שאלה האם השם יקום דמו. נער שספק אם זרק אבנים על אנשים וברח מהמשטרה (כנראה לא בנהיגה איטית ובטוחה) יתכן ואף היה לו דין רודף כשנמלט וסיכן את באי הדרך לכן גם אם התהפך בגלל המשטרה א"א להאשים אותה או לומר שה' יקום דמו. אדם שעושה פעולות עבריניות ומצפה להיות קדוש ושהמשטרה לא תפעל כנגדו בכל האמצעים פשוט טועה לחלוטין.
בעבר הייתי על גבעה או שתיים וראיתי את הנוער שם, יהיה מאוד קשה לשכנע אותי שמדובר בנערים צדיקים עדינים וקדושים אם כי ודאי שאיני מכיר את הנער המדובר והדברים נכתבו על דרך כלל.
מחקתי הרבה מאוד ממה שכתבתי בגלל רגישות הענין אף שיש להאריך.

[שקלאוו]

אנקדוטה קטנה להמחשה שאני אישית הייתי עד לה.
באחת ממלחמות השבת על סגירת כביש שעבר בתוככי שכונה דתית עמדתי יחד עם רבים מאחינו בית ישראל הכואבים את כאבה של השבת אל מול גדודי שוטרים ששמרו על הכביש פתוח למעבר מכוניות, רח"ל.
מפגין בא בימים החליט לנקוט בצעד מפתיע. הוא שלף מנרתיקו גביע, מזג לתוכו יין והחל באמירת הקידוש בקול רם ונישא.
וראה זה פלא. אותם שוטרים שלחמו עד לאותו רגע לאפשר מעבר מחללי שבת ברכביהם עצרו ממלאכתם, כיפות וכומתות נשלפו מאי שם והונחו לראשם. דממה השתררה עד לסיום הקידוש כשהמפגינים והשוטרים עונים אמן בכוונה.
מיד בסיום הקידוש שבו שני עברי המתרס למלאכתם. אלה זועקים את זעקת השבת ואלה הודפים אותם חזרה למדרכות בגסות.

עכשיו תאמר לי אתה, הרב הנוטר, אשר לשמך ולזכרך תאוות נפש: האין המציאות מורכבת יותר ממה שהיינו רוצים???

האנקדוטה שלך מזכירה את המעשה בשני כהנים ביומא. או את ההוא שרצח את אמו ומיד ביקש חופשה מבכלא כי הוא יתום ומחויב בקדיש.
מעבר לזה אין לאנקדוטה שום רלוונטיות לדיון.

אין, ולא יכול להיות, שום ויכוח על היותם של כל השוטרים מושחתים ונטולי בושה, וזאת מכיון שהתרבות הארגונית במשטרה לא יכולה לשאת איש ישר וטוב.
אני אישית נכחתי בתחנת משטרה מהגדולות בירושלים, כששלושה בלשים מתאמים עדויות ומזייפים דו"ח פעולה באמצע התחנה (כדי להאשים מאן דהוא בתקיפת שוטר כשלמעשה הם תקפו אותו). זאת בנוכחות סגן מפקד התחנה. ברור לגמרי שאדם שמידותיו אינן מושחתות ורקובות לגמרי לא יכול להחזיק מעמד אפילו יום אחד במשטרה שעוסקת בשקרים, זיופים, התעללות ורדיפת חפים מפשע באופן גלוי ושיטתי ועל בסיס יום-יומי.

אין שום הפתעה בכך ששוטרים מסוגלים גם לרצוח בדם קר. כשזה היה פוליטיקלי קורקט הם הרגו פלסטינאים בדם קר ממש (ר"ע אוקטובר 2000 ודו"ח ועדת אור), וכשהפרקליטות החליטה שחיי ערבים מקודשים, הם התחילו להכנס בציבורים שכלפיהם יש דה-הומניזציה כללית בציבור ואין להם שום הגנה בפרקליטות - חרדים ונוער הגבעות. ואין שום ספק כלל שהם חשודים גמורים על הרציחה כפי כמאמר רבי חיים בריסקער. וכל המסנגר עליהם שייך לקטגוריית הבורים האומרים לרשע צדיק אתה או לקטגוריית הרשעים כמותם שבסתר לבם ולולא היותם פחדנים, היו שמחים לרצוח את מי שלא בא להם בטוב

[איש גבעות]

ראשית אחזור ואומר כי ההכללה היא אם כל חטאת!
שנית לא ברור מסיפורך מדוע לא חששו השוטרים לתאם עדויות בפניך?
שלישית אשאל גם אותך: כמה שוטרים מכיר הינך מקרוב?
אני מכיר כמה מהם ותיאורך לגמרי אינו הולם אותם, אז אולי בכל זאת ישנם כמה צדיקים בסדום ולא "כל" השוטרים מושחתים ורוצחים בדם קר?

[שקלאוו]

שנית לא ברור מסיפורך מדוע לא חששו השוטרים לתאם עדויות בפניך?

מאותה סיבה שהם לא חוששים להכות מפגינים או עצורים כפותים מול מאות עדים כשאין מצלמה. כי מח"ש זורקת כל עדות שאינה מגובה בצילום - לפח האשפה.

שלישית אשאל גם אותך: כמה שוטרים מכיר הינך מקרוב?

כמות נכבדה, מכיוונים מגוונים.

אני מכיר כמה מהם ותיאורך לגמרי אינו הולם אותם, אז אולי בכל זאת ישנם כמה צדיקים בסדום ולא "כל" השוטרים מושחתים ורוצחים בדם קר?

זו לא המציאות, כי גם אם הוא אדם טוב בביתו או בביתך, עם כל זה הוא כפוף לגמרי לתרבות ארגונית מושחתת, והעובדה שהוא לא נרדף ולא מפוטר מהמשטרה (כמו השוטרים בתחנת נתיבות שחשפו את התנהלותו של מפקד התחנה) מוכיחה כי כשהוא בתפקיד הוא מתנהג בדיוק כמו חבריו - ולכל הפחות מעלים עיניו ממעשי עול חולניים של חבריו.

[בברכה המשולשת]

אני לא מכיר את הנער והסיפור הנ"ל. הדברים נכתבים על עצם הענין בצורה כללית!
לענ"ד אין בכלל שאלה האם השם יקום דמו. נער שספק אם זרק אבנים על אנשים וברח מהמשטרה (כנראה לא בנהיגה איטית ובטוחה) יתכן ואף היה לו דין רודף כשנמלט וסיכן את באי הדרך לכן גם אם התהפך בגלל המשטרה א"א להאשים אותה או לומר שה' יקום דמו. אדם שעושה פעולות עבריניות ומצפה להיות קדוש ושהמשטרה לא תפעל כנגדו בכל האמצעים פשוט טועה לחלוטין.
בעבר הייתי על גבעה או שתיים וראיתי את הנוער שם, יהיה מאוד קשה לשכנע אותי שמדובר בנערים צדיקים עדינים וקדושים אם כי ודאי שאיני מכיר את הנער המדובר והדברים נכתבו על דרך כלל.
מחקתי הרבה מאוד ממה שכתבתי בגלל רגישות הענין אף שיש להאריך.

רק שאלו לא העובדות.
העובדות הן: נערים שבאים להכניס אותם למעצר שווא ולענות אותם עינויי תופת ולכן הם בורחים כדי להציל את חייהם, ואז הניידת מתנגשת בהם בכוונה כדי להרוג.
במחילה, אבל אני מכיר את הגבעות קצת יותר מכתר"ה ויכול בהחלט לומר שיש שם אוכלוסיה מגוונת מאוד מאוד.
אבל הרוב המכריע אכן בחורים טובים ויקרים, וחלקם צדיקים ממש.

[הסקרן_הקטן]

האנקדוטה שלך מזכירה את המעשה בשני כהנים ביומא. או את ההוא שרצח את אמו ומיד ביקש חופשה מבכלא כי הוא יתום ומחויב בקדיש.
מעבר לזה אין לאנקדוטה שום רלוונטיות לדיון.

אין, ולא יכול להיות, שום ויכוח על היותם של כל השוטרים מושחתים ונטולי בושה, וזאת מכיון שהתרבות הארגונית במשטרה לא יכולה לשאת איש ישר וטוב.
אני אישית נכחתי בתחנת משטרה מהגדולות בירושלים, כששלושה בלשים מתאמים עדויות ומזייפים דו"ח פעולה באמצע התחנה (כדי להאשים מאן דהוא בתקיפת שוטר כשלמעשה הם תקפו אותו). זאת בנוכחות סגן מפקד התחנה. ברור לגמרי שאדם שמידותיו אינן מושחתות ורקובות לגמרי לא יכול להחזיק מעמד אפילו יום אחד במשטרה שעוסקת בשקרים, זיופים, התעללות ורדיפת חפים מפשע באופן גלוי ושיטתי ועל בסיס יום-יומי.

אין שום הפתעה בכך ששוטרים מסוגלים גם לרצוח בדם קר. כשזה היה פוליטיקלי קורקט הם הרגו פלסטינאים בדם קר ממש (ר"ע אוקטובר 2000 ודו"ח ועדת אור), וכשהפרקליטות החליטה שחיי ערבים מקודשים, הם התחילו להכנס בציבורים שכלפיהם יש דה-הומניזציה כללית בציבור ואין להם שום הגנה בפרקליטות - חרדים ונוער הגבעות. ואין שום ספק כלל שהם חשודים גמורים על הרציחה כפי כמאמר רבי חיים בריסקער. וכל המסנגר עליהם שייך לקטגוריית הבורים האומרים לרשע צדיק אתה או לקטגוריית הרשעים כמותם שבסתר לבם ולולא היותם פחדנים, היו שמחים לרצוח את מי שלא בא להם בטוב

אני מתקשה להאמין שיהודי חרדי - שמושמץ בהכללה על מעשיהם של פושעים מתוך המחנה מסוגל להכליל אוכלוסיה כל שהיא - ותהיה אשר תהיה

[פרנקל תאומים]

אין, ולא יכול להיות, שום ויכוח על היותם של כל השוטרים מושחתים ונטולי בושה.

מה השטויות האלה?
התרשמותי האישית כמו גם התרשמותם של רבים היא שאכן הגוף הזה שנקרא ''משטרת ישראל" רקוב לחלוטין, אבל ההכללה הקיצונית שלך הינה ילדותית ומצחיקה.

[נוטר הכרמים]

אין, ולא יכול להיות, שום ויכוח על היותם של כל השוטרים מושחתים ונטולי בושה.

מה השטויות האלה?
התרשמותי האישית כמו גם התרשמותם של רבים היא שאכן הגוף הזה שנקרא ''משטרת ישראל" רקוב לחלוטין, אבל ההכללה הקיצונית שלך הינה ילדותית ומצחיקה.

הוא מתכוין כנראה ל'רוב מנין ובנין'.
יש את המושחתים - הרקובים (להתרשמות הרבים),
ויש את אלו שמחפים עליהם,
בגדר משפחה שיש בה הרבה מוכסין...

[שש ושמח]

בכמה הודעות לעיל נעשה נסיון דמגוגי להטות את הדיון על מעשים מסויימים לדיון על אישיות העושים אותם ובכך להצדיק רשע ולהרשיע צדיק. אבל יש להכריז שהאמת אינה כן אלא כל מעשה נידון לעצמו האם הוא מותר או אסור לפי גדרי ההלכה ולא לפי אישיות העושה אותו. [וכדברי החזו"א באמו"ב הידועים "למדנו עד כמה פרצה השלטת הדין בישראל" וכו'],

למשל, אם ע"פ ההלכה ראוי לפגוע בערבים "חפים מפשע" אזי העושה כן מצוה גדולה עשה, גם אם לא עשה כן אלא מתוך חיפוש אקשן ומדות מושחתות, והשוטר שרדף אחריו הוא בחשש רוצח גם אם כוונתיו טהורות, - ומאידך אם ע"פ הדין אסור לעשות כן [הן משום שהמעשה עצמו אינו ראוי והן משום שגורם בזה סכנה ליהודים אחרים] אזי העושה כן הוא עצמו בחשש רודף כלפי יהודים אחרים, גם אם כוונותיו קדושות וטהורות, ובמצב כזה פשוט שע"פ הדין ראוי לשוטר לרדוף אחריו גם תוך סיכון מסויים ואם עשה כן מצוה גדולה עשה, וגם אם נתגלגלה תקלה על ידו ונהרג הנרדף אין לו עונש [וכרופא שבא לראות והמית],

וכן אם ע"פ הלכה מצוה לחסום כבישים להפגנה כלשהי, גם אם יש בזה צער לעשרות אלפי אנשים וחשש פיקו"נ לכמה חולים, העושה כן מצוה עשה גם אם נהג כך מתוך מדות מושחתות, - אבל אם ע"פ הלכה אסור לעשות כן ברור שע"פ הדין מצוה גדולה להכות את הפורעים מכות נאמנות כדי להציל את הנרדפים, לשבר זרוע רשע, וכן להתיז עליהם בואש וכל כיו"ב, ויקבל ע"ז שכר בשמים גם אם הוא שוטר מושחת.

וכמובן שהטיעון שפלוני עושה מעשה מסויים ע"פ הוראת רבותיו הוא הבל ורעות רוח, אין שום היתר לשום אדם לסמוך על דעת רבו נגד דעת רבנים אחרים בנידון שבין אדם לחבירו. גם במשטרים מסויימים אנשים "רק מילאו פקודות", זה לא פטר אותם מעונש בעוה"ז ובעוה"ב.

[לבי במערב]

לפענ"ד נראה, שכמה מן החו"ר דהכא התבלבלו במקצת.
אין בידינו להתוות את דרכיהם של אותם נערים (וגם לא נראה כי יש רב כלשהו שהדברים תחת אחריותו), וּמִשֶׁכָּךְ - אין לנו לדון אלא כפי תוצאות־המעשים, ולא אודות הראוי להיות.

מראה מקום לחידוש הזה?

הכוונה, מן הסתם, לעונשי הריגה בכללם - ובנדו"ד, לענין גלות.

וכיון שכבר התייחסתי לנדון,
לפענ"ד יש להעיר על־כך, שברצח זה השלימה המשטרע פגיעה ב'שלושת השלמויות':
שלימות התורה (ברצח המפגין על קדושת השבת), שלימות העם (ברצח שבהפגנות ר' עוזי משולם), ושלימות הארץ (הרצח הנוכחי ל"ע).
לא נותר אלא לייחל, כי במהרה בימינו נזכה לקיום היעוד 'לתקן עולם במלכות ש־די', אזי 'וְהָיָ֧' ה֛' לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧' ה֛' אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד'.

[הכתב והמכתב]

ראשית אחזור ואומר כי ההכללה היא אם כל חטאת!
שנית לא ברור מסיפורך מדוע לא חששו השוטרים לתאם עדויות בפניך?
שלישית אשאל גם אותך: כמה שוטרים מכיר הינך מקרוב?
אני מכיר כמה מהם ותיאורך לגמרי אינו הולם אותם, אז אולי בכל זאת ישנם כמה צדיקים בסדום ולא "כל" השוטרים מושחתים ורוצחים בדם קר?

אני לא מבין אותך
האם כדי לקבוע שהמערכת מושחתת ומסואבת צריך להכיר את כל השוטרים במדינת ישראל, כי אם רק אותם שפגשנו וראינו זה לא מספיק?

[הכתב והמכתב]

בכמה הודעות לעיל נעשה נסיון דמגוגי להטות את הדיון על מעשים מסויימים לדיון על אישיות העושים אותם ובכך להצדיק רשע ולהרשיע צדיק. אבל יש להכריז שהאמת אינה כן אלא כל מעשה נידון לעצמו האם הוא מותר או אסור לפי גדרי ההלכה ולא לפי אישיות העושה אותו. [וכדברי החזו"א באמו"ב הידועים "למדנו עד כמה פרצה השלטת הדין בישראל" וכו'],

למשל, אם ע"פ ההלכה ראוי לפגוע בערבים "חפים מפשע" אזי העושה כן מצוה גדולה עשה, גם אם לא עשה כן אלא מתוך חיפוש אקשן ומדות מושחתות, והשוטר שרדף אחריו הוא בחשש רוצח גם אם כוונתיו טהורות, - ומאידך אם ע"פ הדין אסור לעשות כן [הן משום שהמעשה עצמו אינו ראוי והן משום שגורם בזה סכנה ליהודים אחרים] אזי העושה כן הוא עצמו בחשש רודף כלפי יהודים אחרים, גם אם כוונותיו קדושות וטהורות, ובמצב כזה פשוט שע"פ הדין ראוי לשוטר לרדוף אחריו גם תוך סיכון מסויים ואם עשה כן מצוה גדולה עשה, וגם אם נתגלגלה תקלה על ידו ונהרג הנרדף אין לו עונש [וכרופא שבא לראות והמית],

וכן אם ע"פ הלכה מצוה לחסום כבישים להפגנה כלשהי, גם אם יש בזה צער לעשרות אלפי אנשים וחשש פיקו"נ לכמה חולים, העושה כן מצוה עשה גם אם נהג כך מתוך מדות מושחתות, - אבל אם ע"פ הלכה אסור לעשות כן ברור שע"פ הדין מצוה גדולה להכות את הפורעים מכות נאמנות כדי להציל את הנרדפים, לשבר זרוע רשע, וכן להתיז עליהם בואש וכל כיו"ב, ויקבל ע"ז שכר בשמים גם אם הוא שוטר מושחת.

וכמובן שהטיעון שפלוני עושה מעשה מסויים ע"פ הוראת רבותיו הוא הבל ורעות רוח, אין שום היתר לשום אדם לסמוך על דעת רבו נגד דעת רבנים אחרים בנידון שבין אדם לחבירו. גם במשטרים מסויימים אנשים "רק מילאו פקודות", זה לא פטר אותם מעונש בעוה"ז ובעוה"ב.

אתה מוכן לדון על הכלל שאמרת או שזה תורה מסיני?

[בן ראובן]

נהג שנוגח ברכב אחר בכוונה והופכו, הכה את היושבים בתוכו מכה שיש בה כדי להמית במזיד. יש כאן רצח גמור, ומסתבר שלו היתה היום סנהדרין, והיו באים ארבעת הניצולים להעיד בפניה, היה השוטר נידון למות.

מזלנו הטוב שאינך יושב בסנהדרין.
כשרכב משטרתי נוגח ברכב אחר הוא לא עושה זאת מתוך כוונה להרוג את יושבי הרכב. בשביל לרצוח יש שיטות טובות יותר. הוא עושה זאת כדי לאלץ אותם לעצור.
אם ראית תמונה של הרכב המשטרתי החשוד בנגיחה בטח ראית שיש לו מכה קלה בצדו אך לא מעבר לכך.

ממתי צריך להוכיח כוונה להרוג? די בזה שהתכוון להכות, וידע שהמכה יש בה כדי להמית.

מראה מקום לחידוש הזה?
אדרבה, כתב הרמב"ם שאפילו ההורג במזיד בלא התראה אינו נהרג!

זה חידוש? זה פשוט. היכן יש דרישה בהלכה שהמכה ירצה להרוג?

מה הקשר להתראה? אין עונש מיתה בלי התראה.

[נוטר הכרמים]

בכמה הודעות לעיל נעשה נסיון דמגוגי להטות את הדיון על מעשים מסויימים לדיון על אישיות העושים אותם ובכך להצדיק רשע ולהרשיע צדיק. אבל יש להכריז שהאמת אינה כן אלא כל מעשה נידון לעצמו האם הוא מותר או אסור לפי גדרי ההלכה ולא לפי אישיות העושה אותו. [וכדברי החזו"א באמו"ב הידועים "למדנו עד כמה פרצה השלטת הדין בישראל" וכו'],

וכמובן שהטיעון שפלוני עושה מעשה מסויים ע"פ הוראת רבותיו הוא הבל ורעות רוח, אין שום היתר לשום אדם לסמוך על דעת רבו נגד דעת רבנים אחרים בנידון שבין אדם לחבירו. גם במשטרים מסויימים אנשים "רק מילאו פקודות", זה לא פטר אותם מעונש בעוה"ז ובעוה"ב.

הדברים שלי, לפחות, הוצאו מהקשרם הנכון. אני וחבריי נפעל ע"פ הוראות רבותינו זצ"ל ויבלחט"א, עד עמו"ש, מתוך ידיעה והבנה כי הינם יודעים את כל מה שהרב שש ושמח מנסה ללמד אותנו בהלכות בין אדם לחבירו.
(אגב מילוי פקודות ביחס לבין אדם לחבירו, חושבני שיש כאן 'טול קורת בית הבד' בין עיניך, כלפי מימסד ענק ומערכת שלמה שפעלה ברשעות ובדורסניות ע"פ 'מרנן ורבנן', לאו דווקא ע"פ שו"ע). לא על כך היה הדיון, וגם אין לי שום כוונה לפתוח ע"ז דיון או להתנצל או להצטדק על כך.

הדיון היה ביחס לרגשות הכלה והבנה, ורק על זה.
אין שום הגיון בהרגל המושרש לפיו 'תינוק שנשבה' ועוד כל מיני התחשבויות ולימודי זכות שונים ומשונים נוהגים רק ביחס לפוקרים ופורקי עול, ולא ביחס ליראים ושלמים מקבוצות אחרות.
[זאת מעבר לענין החמור של שנאת הבריות עם כל העבירות החמורות הכרוכות בכך,
וכן הענין של שונאי ד' עליו מדבר רבינו יונה, כאשר אדם עצוב ומדוכא בשעה שקבוצה אחרת עושה את רצון ד', ואכ"מ.

[איש גבעות]

הרב הנוטר
מבין ריסי עינך ניכר עד כמה הינכם כמהים להכרה והכלה, לחיבוק חם מהממסד.
אני באופן אישי יותר מאשמח לעשות זאת.
אני מניח שלא תסתפקו בכך, ובצדק.
כצופה מן הצד אוכל רק לומר: במעשיכם אתם עושים את ההפך הגמור.
לא זו הדרך לקבל הכרה והכלה ציבורית.
בלתי אפשרי שאברכי משי יאמללו אנשים נשים וטף בהמתנה מורטת עצבים בכבישים ואחר כך יצפו להבנה והכלה.
יש תג מחיר על התנהגות מעין זו.
בתקוה להבנה.

[נוטר הכרמים]

הרב הנוטר
מבין ריסי עינך ניכר עד כמה הינכם כמהים להכרה והכלה, לחיבוק חם מהממסד.
אני באופן אישי יותר מאשמח לעשות זאת.
אני מניח שלא תסתפקו בכך, ובצדק.
כצופה מן הצד אוכל רק לומר: במעשיכם אתם עושים את ההפך הגמור.
לא זו הדרך לקבל הכרה והכלה ציבורית.
בלתי אפשרי שאברכי משי יאמללו אנשים נשים וטף בהמתנה מורטת עצבים בכבישים ואחר כך יצפו להבנה והכלה.
יש תג מחיר על התנהגות מעין זו.
בתקוה להבנה.

מבין ריסי העינים ניכר,
נו, נו.

מן הנסיון, אינני תמים לחשוב שאני משכנע אי- מי מאנשי ריבי,
הנעולים על דעותיהם והתרשמויותיהם הראשוניות, ולעיתים קרובות גם הרדודות והשטחיות.
טרחתי ומאמציי הקטנים להביע את דעתי ותחושותי היא בשביל קוראים ומבקרים אחרים,
שדבריי מוצאים מסילות ללבם, ומקבלים את האמת ממי שאמרה,
מבלי לחקור ולחפור ולדמיין על מניעי מי שאמר ובהלכי נפשו.

צר לי, אך איני רואה בך בר שיח,
ומכמה סיבות.

יהי לך אשר לך, היה שלום בחילך,
שלוה בארמונות עמדותיך המבוצרות.

[איש גבעות]

אם אינך רואה בי בר שיח אזי נאלץ להיפרד כידידים.
צר לי על כך מאד.
בשעת פרידה אברכך מקרב לב אוהב כי תוסיף להגביר חילים לתורה, לנטור את כרם בית ישראל בטהרה וקדושה עד בא ינון במהרה בימינו, אמן!

[דרופתקי דאורייתא]

ישנם לא מעט רבנים חרדים המשרתים במשטרה בתפקידים רבניים. שאל אותם מה דעתם על ליבם היהודי של השוטרים.

בדיוק קיבלתי לאחרונה את הספר הזה...

דרך הדרום משטרה כהלכה - תשפא.pdf

(4.11 MiB) הורד 284 פעמים

בעצם הענין, אפשר לטעון שהרבה מהפלוגות במשטרה שאחראיות על הפגנות וכדו', יש שם יותר אנשים מושחתים, אבל א"א להאשים - בנידון המדובר כאן - שכוונתם חלילה לרצוח, ח"ו (בודאי על רובא דרובא). ברור שהיה כאן משגה. אם כי קרוב למזיד, רח"ל. הי"ד.

ועל כל פנים א"א להכליל ולהאשים את המשטרה כולה בחוסר אנושיות ובמידות מושחתות, כמו שא"א להאשים את כלל המפגינים (בכל הפגנה של כל ציבור) בגלל תופעות של כמה שוליים בהפגנה.
[במיוחד שההאשמה באה על פי קבוצת שוטרים מסויימת המיוחדת להפגנות לחרדים, שכבר פירטו כמה סיבות יש להם לעבור על החוק כאשר המפגינים חרדים, ויש עוד כידוע].
(אפשר וראוי להזכיר דברי החזו"א על עצם השלטון כאן, ומכאן גם להוראתו על ממונות מהמדינה כידוע, אבל זה לא בדיוק קשור).

[לעולם יהיה אדם]

הדיון היה ביחס לרגשות הכלה והבנה, ורק על זה.
אין שום הגיון בהרגל המושרש לפיו 'תינוק שנשבה' ועוד כל מיני התחשבויות ולימודי זכות שונים ומשונים נוהגים רק ביחס לפוקרים ופורקי עול, ולא ביחס ליראים ושלמים מקבוצות אחרות.

בוודאי שמנקודת המבט שלך, שהם יראים ושלמים אין היגיון בכך.

מה לעשות שיש אנשים הרואים במי שנוהג באלימות בשם התורה, לא ירא ולא שלם אלא מושחת ונבל, המחלל שם שמים.

[לעולם יהיה אדם]

רק שאלו לא העובדות.
העובדות הן: נערים שבאים להכניס אותם למעצר שווא ולענות אותם עינויי תופת ולכן הם בורחים כדי להציל את חייהם, ואז הניידת מתנגשת בהם בכוונה כדי להרוג.

ברור שכשיוצאים מנקודת מבט אנרכיסטית אז אלו המסקנות.
גם במאמרים שקישרת לעיל, וגם בדברי אחרים, יותר מנרמז שהם פעלו באלימות נגד ערבים.
אני מניח שאתה חושב שאפשר להעלים עין מפעולות כאלה. מה לעשות שרוב הציבור חושב שאלו פעולות שמסכנות את היהודים תושבי הארץ.

כמובן, וכפי שכתבתי למעלה, זה לא מצדיק את ההתנהגות הפושעת של המשטרה, לא במעשה הזה ולא בכל השנים.

במחילה, אבל אני מכיר את הגבעות קצת יותר מכתר"ה ויכול בהחלט לומר שיש שם אוכלוסיה מגוונת מאוד מאוד.
אבל הרוב המכריע אכן בחורים טובים ויקרים, וחלקם צדיקים ממש.

לדעתי אתה צודק שרובם בחורים טובים וצדיקים, אבל זה לא העניין.
צעירים חסרי הכוונה שלוקחים את החוק לידיים זו תופעה מסוכנת, והצדיקות דווקא מעצימה את הסכנה.

[שש ושמח]

בכמה הודעות לעיל נעשה נסיון דמגוגי להטות את הדיון על מעשים מסויימים לדיון על אישיות העושים אותם ובכך להצדיק רשע ולהרשיע צדיק. אבל יש להכריז שהאמת אינה כן אלא כל מעשה נידון לעצמו האם הוא מותר או אסור לפי גדרי ההלכה ולא לפי אישיות העושה אותו. [וכדברי החזו"א באמו"ב הידועים "למדנו עד כמה פרצה השלטת הדין בישראל" וכו'],

וכמובן שהטיעון שפלוני עושה מעשה מסויים ע"פ הוראת רבותיו הוא הבל ורעות רוח, אין שום היתר לשום אדם לסמוך על דעת רבו נגד דעת רבנים אחרים בנידון שבין אדם לחבירו. גם במשטרים מסויימים אנשים "רק מילאו פקודות", זה לא פטר אותם מעונש בעוה"ז ובעוה"ב.

הדברים שלי, לפחות, הוצאו מהקשרם הנכון. אני וחבריי נפעל ע"פ הוראות רבותינו זצ"ל ויבלחט"א, עד עמו"ש, מתוך ידיעה והבנה כי הינם יודעים את כל מה שהרב שש ושמח מנסה ללמד אותנו בהלכות בין אדם לחבירו.

איני יודע אם לא הבנת מה שכתבתי או שאתה רק מנסה להוציא את דברי מהקשרם. בכל אופן אנסה שנית.
בשום אופן לא ניסיתי "ללמד אותך פרק בהלכות בין אדם לחבירו" בכלל, ולא התייחסתי לשאלה מי צודק בכל מיני נושאים שנויים במחלוקת. אתה יכול לחשוב שצריך לחסום את כל המדינה בכל ימות השנה וכו' וכו' ועדיין להסכים עם על מילה שכתבתי.
כתבתי רק נקודה אחת: אתה יכול לחשוב שמוצדק לכפות את דעת המיעוט על הרוב, אבל ההנמקה היחידה שתתכן לזה היא שאתה החלטת שאין להתחשב בדעת רוב הציבור משום שהם רשעים או שוטים גמורים או מכל סיבה אחרת. זו צריכה להיות דעה שלך, ואתה לוקח את האחריות עליה ואם טעית אתה תענש ע"ז. אין שום אפשרות לוגית לומר "אני סומך על הרב שלי בניגוד לדעת רוב הרבנים ולכן אני כופה את דעתו על הרוב". זה משפט בלתי הגיוני בעליל.

אין שום הגיון בהרגל המושרש לפיו 'תינוק שנשבה' ועוד כל מיני התחשבויות ולימודי זכות שונים ומשונים נוהגים רק ביחס לפוקרים ופורקי עול, ולא ביחס ליראים ושלמים מקבוצות אחרות.
[זאת מעבר לענין החמור של שנאת הבריות עם כל העבירות החמורות הכרוכות בכך,
וכן הענין של שונאי ד' עליו מדבר רבינו יונה, כאשר אדם עצוב ומדוכא בשעה שקבוצה אחרת עושה את רצון ד', ואכ"מ.

בהחלט ע"פ הלכה גם אם חילוני הוא תינוק שנשבה, על חרדי בר דעת א"א לומר כן והוא ייענש על כל חטאיו גם אם מישהו הורה לו כך, אם ע"פ כללי הפסק היה אסור לו לסמוך עליו, וכנ"ל.
ולכן מצוה גדולה לשנוא אדם כזה, וכמובן שמגוחך לומר "שונאי ה' " על מי שמצטער כשאחרים עושים עבירות, גם אם הם חושבים שהם עושים מצוות.

אני חוזר ומדגיש שוב שאינני מתייחס כל לקביעה מי צודק ומי טועה באיזו שהיא מחלוקת, אלא ענין כללי בעלמא.

[בברכה המשולשת]

רק שאלו לא העובדות.
העובדות הן: נערים שבאים להכניס אותם למעצר שווא ולענות אותם עינויי תופת ולכן הם בורחים כדי להציל את חייהם, ואז הניידת מתנגשת בהם בכוונה כדי להרוג.

ברור שכשיוצאים מנקודת מבט אנרכיסטית אז אלו המסקנות.
גם במאמרים שקישרת לעיל, וגם בדברי אחרים, יותר מנרמז שהם פעלו באלימות נגד ערבים.
אני מניח שאתה חושב שאפשר להעלים עין מפעולות כאלה. מה לעשות שרוב הציבור חושב שאלו פעולות שמסכנות את היהודים תושבי הארץ.

כמובן, וכפי שכתבתי למעלה, זה לא מצדיק את ההתנהגות הפושעת של המשטרה, לא במעשה הזה ולא בכל השנים.

במחילה, אבל אני מכיר את הגבעות קצת יותר מכתר"ה ויכול בהחלט לומר שיש שם אוכלוסיה מגוונת מאוד מאוד.
אבל הרוב המכריע אכן בחורים טובים ויקרים, וחלקם צדיקים ממש.

לדעתי אתה צודק שרובם בחורים טובים וצדיקים, אבל זה לא העניין.
צעירים חסרי הכוונה שלוקחים את החוק לידיים זו תופעה מסוכנת, והצדיקות דווקא מעצימה את הסכנה.

א. מה לעשות שלא זה מה שקרה (מה שנרמז במאמרים הוא עניין אחר, והמכיר את המציאות יבין היטב למה הכוונה).
יתר על כן, גם לא היה הדבר כן (מה שאינו) לא מצאתי מקור לכך שיש לרוב סמכות לכפות את המיעוט בכה"ג.
ב. כאמור, יש כו"כ אופנים של נטילת החוק לידיים.

[לעולם יהיה אדם]

א. מה לעשות שלא זה מה שקרה (מה שנרמז במאמרים הוא עניין אחר, והמכיר את המציאות יבין היטב למה הכוונה).
יתר על כן, גם לא היה הדבר כן (מה שאינו) לא מצאתי מקור לכך שיש לרוב סמכות לכפות את המיעוט בכה"ג.
ב. כאמור, יש כו"כ אופנים של נטילת החוק לידיים.

א. כל הסימנים מראים שמה שקרה זה מה שכתבתי, אתה טוען שזה לא מה שקרה אבל לא מוכן לפרט מילה אחת. אין לי אייך לשפוט את זה.
ב. אם הרוב חושב שהמיעוט מסכן אותו, הוא רשאי לכפות את דעתו, בוודאי.
בדין רודף לא צריך לשאול את הרודף מה הוא חושב, צריך לדון האם אני חושב שהוא רודף. (אין כוונתי שהנערים היו רודפים על מישהו מישראל ח"ו, רק לדוגמה בעלמא).

[איש גבעות]

מעבר לכל הנאמר כאן חשוב להוסיף כי בין אם האשמה נעוצה בשוטרים ובין אם היא נעוצה בנערים אזי התנהגותם של הנערים עלולה להמיט עליהם אסון, באשמתם או באשמת אחרים.
כשנהרג מפגין בכיכר השבת הפסיקו את ההפגנות האלימות מחשש לשפיכות דמים נוספת.
כך יש לנהוג גם במקרה הזה.
אינני יודע האם קריאתי תיפול על אוזנים קשובות, ולמען האמת די ברור לי שלא. על אף שאנשי גבעות משתתפים כאן בפורום, נוער הגבעות ממעט לעשות זאת... מכל מקום אם רבניהם או כל מי שיש לו השפעה עליהם נמצא כאן חשוב שהנקודה הזאת תהיה נקודת מפנה. אין לנו צורך בשפיכות דמים נוספת.