כמובן. ומכאן נלמד לכל המחלוקות בשנים האחרונות, בהן ב' הצדדים כתבו קונטרסים "ע"פ המקורות בתורה" - שכנראה לא היתה שם לא קנאה ולא שנאה, לא תחרות ולא מלחמה. ימוֹת המשיח!...ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הכותב קונטרס עפ"י המקורות בתורה, אין בו שום שנאה או קנאה. המדבר נגד הכותב, הוא לקוי בשנאה וקנאה, וההבדל הוא פשוט.
ראש כתב:שבע כתב:זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו
וזה מה שבעל הקונטרס עושה. מותר לנו לדעת מה דעת רבותינו בנושא חמור זה.
זה לא חידוש. כל מי שלומד את הנפש החיים רואה את הדברים כך.
הריני מקשר זה חטא העגל בן זמנינו, דהיינו התפיסה שצריך מישהו שיקשר ביני לבין הבורא. כך קיבלתי מרבותי.
נכון שקובץ זה שאני מעלה הוא מ'רבנים' בורים וחסרי דעת, אבל זה מלמד אותנו משהו על הילך הרוח
הקישון33 כתב:ההסבר של הסטייפלר נכון לברסלבים של השול ודומיהם אבל מה נעשה עם השאר
שבע כתב:בנוגע להמון העם שלפעמים לא דק בלשונו אם כי ביסודו מאמין בה' ובתורתו יש להסמיך את מאמר הגמרא (תענית כג, ב)
לבי במערב כתב:כמובן. ומכאן נלמד לכל המחלוקות בשנים האחרונות, בהן ב' הצדדים כתבו קונטרסים "ע"פ המקורות בתורה" - שכנראה לא היתה שם לא קנאה ולא שנאה, לא תחרות ולא מלחמה. ימוֹת המשיח!...ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הכותב קונטרס עפ"י המקורות בתורה, אין בו שום שנאה או קנאה. המדבר נגד הכותב, הוא לקוי בשנאה וקנאה, וההבדל הוא פשוט.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ב. טעות נושנת שרויה בין כל המצדיקים את ה'הדבקות לצדיקים' שמביאים מקורות תלי תניא בדלא תניא. הקב"ה מנהג את עולמו דרך אמצעיים, לא הכחיש אדם דבר זה. אם האמצעיים הם כוחות הטבע, מלאכים, כוחות רוחניים, צדיקים ועוד, כולם אמיתיים הם, והקב"ה מסר את כוחו אליהם, ולא מנע בעד עצמו מלשלוט עליה, וזהו הסתירה המפורסמת והוא יסוד קושיית ידיעה ובחירה.
אמנם אין זה קשור לעבודת האדם. כמו מי שמקשר, עובד, או מדבק את עצמו ומכוון עבודתו להשמש הרי הוא עובד עב"ז, למרות שהקב"ה נתן להשמש את כח התאורה, כמבואר בפסוק, כמו"כ המתקשר, עובד, מתדבק או מכוון את עבודתו לשאר כוחות רוחניים, הרי הוא עובד ע"ז, למרות שיש להם כוחות רוחניים. אם רצונם להצדיק את עצמם, לא יביאו מדברי היערות דבש וכדו' על כוחות הצדיק, אלא יביאו ראיה שזהו עבודת האדם את בוראו.
כי תהלתם היא תהלתך
ותפארתם היא תפארתך
יוצא פוניבז' כתב:וכן לענין מש"כ שם לענין עלונים שלהם, (ומה עם יין שלהם?)
עקביה כתב:יוצא פוניבז' כתב:וכן לענין מש"כ שם לענין עלונים שלהם, (ומה עם יין שלהם?)
הערה כללית בעניין ההיתכנות של הגדרת יהודים עובדי ה' כאפיקורסים:
נניח שפלוני הוא אפיקורוס ע"פ הרמב"ם, מה זה אומר?
תחילה צריך לדעת שלמרות שהרמב"ם סמך את כל י"ג עיקרים על פסוקים, המעיין יראה שבכמה מן המקרים הם לא נובעים מהפסוקים כלל. גם לא מהתנ"ך באופן כללי וגם לא ממקורות חז"ל [כרגע עומד לנגד עיניי העיקר שאין לו גוף ולא דמות הגוף]. הם נובעים מדעתו הרחבה של הרמב"ם המושפעת באופן משמעותי מהפילוסופיה. לא כולם, אבל ודאי חלקם.
לפי הרמב"ם חלק מחסידי אשכנז היו אפיקורסים ומן הסתם גם רבים מהמקובלים.
ידועה גם השגת הראב"ד (תשובה ג ז) המתנגד לרמב"ם על כך שהפך מאמינים למינים.
הרמב"ם עצמו נחשב למין ע"י אי אלו גדולים בעבר, ומן הסתם אילו היינו קוראים את דברי הגר"א (יו"ד סי קע"ט אות י"ג) בלי לדעת למי הוא מתכוון, היינו אומרים שמדובר באפיקורוס, שהרי הוא כופר בדברי חז"ל.
כללו של דבר: אם לא מדובר בליבה של הליבה - תורה משמים, ניתן למצוא אצל הקדמונים מגוון של דעות, ממש חגיגה של אפיקורסים.
ב"ה כבר תקופה ארוכה מאד שנתקבלה דעתו של הרמב"ם ונתקבלו י"ג עיקרים שלו, אבל מאז שנחתם התלמוד לא עמדה סנהדרין לישראל שקבעה שמי שחושב אחרת מהרמב"ם דינו לרדת ולא לעלות ויינו יין נסך. וגם על כך יש להודות.
מובן שיש ערך עצום להיישרת הדעות ובירור ההשקפות, שכן השיגעון והטמטום הם רעה חולה, אבל אין צורך, וגם אין הצדקה, לשלוף בכל ויכוח את נשק ה'אפיקורסות'.
מי שרואה חובה לעצמו להכריז לפני התפילה קוקוריקו ג"פ, הוא שוטה. לא אפיקורוס.
שבע כתב:קשר זה מתרופף תדירות
ועלול להתנתק חלילה
ע"י פשעים חמורים
זה בכלל וזה בפרט, ולק"מ (מר אכן סבור לחלוק על מש"כ הנפה"ח בשער ב' פי"ב?! שמא מתעתעות עיני בי).לעולם יהיה אדם כתב:חלילה. אינו מתרופף ולעולם לא ינתק.שבע כתב:קשר זה מתרופף תדירות ועלול להתנתק חלילה ע"י פשעים חמורים
גם אם עוטפים זאת בנשיקות נעתרות ופלפולים כמגדלות - לא יצאו הדברים מכלל שנאה ושטנה. וק"ל.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם כותבים דברי שנאה, אז יש בה שנאת ישראל. אם כותבים נגד שיטה מסוימת, אין זה שנאה כלל. יחי ההבדל!
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:דרך קלה ונקיה האיך להתנער מכל תוכחה. והוא הוא עוורון היצר האומרת לאדם לחטט תחת האיש האומר את התוכחה במקום הדברים הנוגעים. כל פעם שמתעוררים לאיזה בעיא, מיד צועקים 'אביגדור אביגדור' (לא הייתי תמה אם נברר שמעולם לא היה קיים אדם כזה, והוא פרי דמיון של אלו שהוצרכו לזה), ופטורים מהתבוננות.
ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם.
כמובן. הכל המצאות ודמיונות, וגם כ"ק הבעש"ט נ"ע (ח"ו) לא הי' ולא נברא ואפילו משל לא הי'... רמת הטיעונים רק ממחישה את שכתבתי. ייש"כ.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא הייתי תמה אם נברר שמעולם לא היה קיים אדם כזה, והוא פרי דמיון של אלו שהוצרכו לזה
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לולי שתיהם
את הקונטרס לא קראתי, ומִשֶׁכך - דברי הופנו רק כלפי המצטרפים לעגלתו בקול ששון וחדוה רבה (במחשבה חוזרת, אכן ראוי הי' שאבהיר זאת מתחלה).בברכה המשולשת כתב:אינני רואה מה ההצדקה להתנפל עליו אישית.
בברכה המשולשת כתב:כפי שכתבתי לעיל, מהקונטרס ניכר שמחברו (שאינני יודע מי הוא) כותב בתמימות ומתוך כאב אמיתי על פרצה גדולה שהוא רואה.
לא ראיתי בדבריו שנאה ליהודי כלשהו, אלא רק כאב וצער.
אינני רואה מה ההצדקה להתנפל עליו אישית.
נוטר הכרמים כתב:רק בשבוע האחרון התבשרנו על בתי מזוזה מבורכים ע"י שר התורה
שהם אלו שישמרו על הבית (ולא הקלף הקדוש של המזוזה המובטח בגמרא).
בן ראובן כתב:אולי תמימות, ואולי כאב אמיתי, אבל צריך גם מנה גדושה של חוצפה וגסות רוח להסתמך על הבנתך כדי לחרוץ דינם של רבבות יהודים לעובדי ע"ז. לא צ"ע, לא יש לדון, רק קביעות נחרצות כאילו אין מקום לדעות אחרות. אינני בטוח שבהלכות בשר בחלב היה ממהר כ"כ לחרוץ דין.
ומעתה היחיד או הרבים שיש להם איבה או שנאה או כעס או מריבה עם הצבור אין תפלתם רצויה ואסור להם להתפלל שם שמחשבתו טרודה ולא יוכל לכוין בתפלתם וכ"ש אם מכעיסין אותו על פניו תמיד וכ"ש אם הכעס הוא עם מנהיגי הקהל ואי לאו דמיסתפינא הוה אמינא דטב ליה להתפלל ביחיד מלהתפלל בחברת בני אדם שאין דעתו נוחה מהם. עוד יש טעם אחר דאין ראוי לאדם שיתפלל אלא במקום שלבו חפץ. כי היכי דאמרינן אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ וטעמו של דבר כי בהביט האדם אל מי שדעתו נוחה בו נפשו מתעוררת אל הכוונה השלימה ודעתו מתרחבת ולבו שמח ונחה עליו אז רוח ה' כענין שאמרו בנבואה.
[/size]עוד אמרו בספרי החכמה כי בהיות האדם מתכוון אל רבו ונותן אליו לבו תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו ויהיה לו נפש יתירה וזה נקרא אצלם סוד העיבור בחיי שניהם וזה הוא שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך וזהו והתיצבו שם עמך ואצלתי מן הרוח וכו' וכן התהלל רבינו הקדוש שאם היה רואה את פני רב היה מגיע למדרגה עליונה וכ"ש אם הרב מתכוין גם הוא וקרא זה אל זה להשפיע וזה לקבל ומש"ה אמר ר' יוסי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה ומכאן התירו שילך אדם למקום אחד ללמוד תורה אע"פ שאביו אומר לו שלא ילך ועובר מצות אביו שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה וזה הטעם בעצמו [b]בתפלה כי בהביט האדם אל אוהביו או לקרוביו או לרבו או למי שדעתו נוחה תתעורר נפשו אל הכוונה השלימה ונתוסף עליו רוח ממרום וזה דבר שהשכל מורה עליו וההפך הפך.[/b]
גם א"ל [האר"י לרח"ו] כשהלכתי עמו לטבריא במערת ר' עקיבא, כי א"ל [=אמר לו] ר' עקיבא, שאזכור עשרה פעמים את ר' עקיבא זה אחר זה, קודם כל תפילה מן השלשה תפלות, ערב בקר וצהרים, וע"י זה יתעבר בי, וסייעני מאד. וא"ל שאין צורך לומר ר' עקיבא, אלא עקיבא בלבד:
וזהו הסדר הקצר שצוני מורי ז"ל, בענין ההשגה כפי הצריך לנשמתי, ... תמיד אחשוב להדבק בנפש מורי ז"ל, קודם כל תפלה, אתדבק בר' עקיבא ז"ל, בהזכירי שמו י' פעמים רצופים
ספר אגרא דכלה - פרשת נח
או יאמר מעין זה, להיות נח הצדיק חשב פן לא יצא ידי חובתו בכל הכוונת כרצון המצוה ית', על כן עשה הכל על דעת המקום, ועל כל דבר היה אומר על דעת הבורא המצווה ב"ה, וכן קבלנו בכל עשיית המצות לומר על דעת הרשב"י והאר"י ז"ל ועל דעת כל הצדיקים כנודע:
וכמו שיהי' הדרו' לערך מציאות האדם עם מציאות החיה והבהמה, כדפי' רז"ל אדם בשביל בהמה, כך יערך לערך עבודת ישראל סתמי' כלל עם ה' או צדיק מיוסד בדור, שיהי' עולה על כולם יהי' השכינה משכנה עיקרי' בו, מפני שהוא מייחד אותה בחי' הגונה ומשובחת. וענין זה יהי' שבח שלה יותר מכל תפלתם של ישראל, ויהי' תפלתם של ישראל כולם עולות דרך הסולם הזה כענין שפי' ערך הבהמות אל האדם כך הם שאר האדם אל הצדיק שיזכך עצמו ויעשה עצמו מרכבה אל השכינה במעשיו ההגונים וכיוצא.
עוֹד שָׁמַעְנוּ בְּעִנְיָן זֶה, אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב כַּנַּ"ל. וְהַסִּימָן עַל זֶה אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק, הוּא אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מ"ד): "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ", וְתַרְגּוּמוֹ: 'חֲבִיבָא לֵהּ כְּנַפְשֵׁהּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל א י"ח): "וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד".
תולדות יצחק (קארו) בראשית פרק יד פסוק יג
ונ"ל עוד שלפי שאמר ויהי רעב בארץ, והצדיקים מפחדים שלא יתחלל שם שמים בפרהסיא, לזה אמר אברהם בלבו, עתה יאמרו אלו הכנעניים, מיום שבא זה המין בכאן ופרסם אמונתו בא הרעב הזה בעון המינות, וכל שכן שזהו הרעב הראשון שבא בעולם, ויאמרו מיום בריאת עולם עד עתה לא בא רעב, ובא עתה, בעבור שעזבו קצת אנשים האמונה שהיה להם ולקחו אמונת אברהם, וכן כתב הרמב"ן בפסוק ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' [להלן כו א] שכתב אולי לא היה רעב בעולם עד ימי אברהם, ועל כן ימנה הכתוב ממנו כי מה צורך להזכיר זה ע"כ, ולכן בסמוך שהיה רעב בארץ, ירד למצרים קודם שיחשבו זאת המחשבה רעה עליו.
נועם אלימלך מכתב בסוה"ס מבנו הרה"ק ר' אלעזר
נידון המחלוקת שנתעורר בעוונותינו הרבים על הרב האי גאון החסיד המפורסם האב"ד דק"ק זעלחאב נ"י, שאלתי את אאמ"ו נ"י והשיב לי בזה הלשון, מה זה חידוש אצליכם כבר היה לעולמים דברים כאלו: מצינו אברהם אבינו ע"ה שהפיל אותו נמרוד לכבשן אש ויצא בשלום, וכשבא לארץ ישראל נתהווה רעב בארץ, ואמרו יושבי מקום ההוא מחמת שזה המין בא אצלינו אירע לנו מקרה זה, והלך למצרים כדי להשקיט הדבר לבל יתפשט ביניהם, ואלולי זאת לא היה הולך למצרים, שלא אמר לו השם יתברך כי אם לך אל ארץ כנען, וזה היה מעשרה ניסיונות
איזה חקו"ד טרח כת"ר שליט"א לערוך טרם קביעה שכזו? אי' המתינות בדין?!בברכה המשולשת כתב:ואילו באשכול זה מדובר בהתקשרות שעניינה עבודה לצדיק עצמו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים