צופה_ומביט כתב:לא נכנס לעצם הויכוח שמתנהל כאן. רק הפליאו אותי המשפטים הבאים:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בינתיים אין לנו אלא כתבי החסידים האחרונים, ולא ספרי היסוד של החסידים. לא מהתניא ולא מהנועם אלימלך, לא מהשפת אמת ולא מהמאור ושמש. כל ענייני מדרגות הצדיק אפשר להבין כתכלית רצויה לכל אדם להתאוות אליה.
אם יש מקורות חסידיים להמושג החדש הזה של התקשרות שפירושו שעבודת המקושר עוברת דרך ה'רבי' וצריכים לקשר זו להגיע להשפעת הקב"ה, למה טרם הביאו ולו מראה מקום אחד.
אולי זה כי כל פי שפתח אי פעם ספר יסוד חסידי בפתיחה אקראית סביר להניח שמיד נפתח לו בקטע שכזה.
עיקר מה שמרגישים חסידים לפעמים צורך "להתגונן" הוא נגד טענות ל"חידושים של החסידות" שלא היו מוכרים ביהדות קודם, ועל זה טורחים להביא מקורות לשיטתם מחז"ל וראשונים. אבל לשאול היכן כתוב כל הנ"ל בספרי היסוד של החסידות? כנראה השאלה כ"כ מוזרה לאנשים כאן שלא ראו צורך להתייחס אליה.
[האמת שפלא אצלי שדוקא המשתייכים לחב"ד מגיבים כאן, בזמן שכמדומה שדוקא בספרי היסוד שלהם אין כמעט דיבורים וזכר (ואולי אין בכלל, איני יודע. ועכ"פ בודאי שלא עושים מזה לא עסק ולא יסוד מוסד וכו') מעניין זה של התקשרות לצדיק וכיו"ב, ואף אא"ט יש מימרות הפוכות מאדמוה"ז, ושזה אחד ההבדלים בין "חסידי פולין" (בלשונם, ומעודי תמהתי וכו') לחסידות חב"ד וכו', וראה במכתבים שבסו"ס פרי הארץ].
כבודו בקי קצת בספרי היסוד של החסידות?
האמירה "כל ענייני מדרגות הצדיק אפשר להבין כתכלית רצויה לכל אדם להתאוות אליה" מבוססת על ידיעה אישית של כבודו בספרי חסידות?
תולדות יעקב יוסף פרשת שמיני:
אענה את השמים, שאשפיע אל הצדיקים שנקרא שמים, והם יענו את הארץ להמשיך השפע לכל העולם הנקרא ארץ, וכמ"ש (ברכות יז:) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני. וה"ה בהיפך כשאין העולם זכאי אז יפ"קוד [לשון חסרון כמו (שמואל א כ, כה) ויפקד מקום דוד] על צבא המרום, שנחסר השפע מצדיקי יסודי עולם, ואז גם על האדמה מגיע הפגם וחסרון השפע בכולם.
שם פרשת קדושים:
הצדיק הוא צנור להמשיך שפע החיים מן חיי החיים אל שאר איברים שהם בני דורו, על דרך בשביל חנינא בני (ברכות יז:).
שם פרשת ואתחנן:
שמעתי ממורי זלה"ה פירוש הש"ס (ברכות יז:) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, שעושה שביל וצינור להשפיע שפע ברכה לעולם, ודפח"ח.
צדיק יסוד עולם (משלי י, כה), ובו מעבר השפע לכל העולם שהם שאר איברי הגוף הנקראים המונים. ועד"ז אמרו כל העולם ניזון בשביל חנינא בני (ברכות יז:), שהוא השביל והצינור הנקרא רצון, שהוא ראש הגויה.
והאריך בזה תלמידו של הבעש"ט המגיד ממעזריטש בליקוטים יקרים אות רפא. ישנו באוצר, תראה שם.
יושר דברי אמת אות לג:
שמעתי מפ"ק הרב האלהי מוהר"ר יחיאל מיכל [מזלאטשוב] זלה"ה שאמר קודם כל תפלה אני מקשר את עצמי עם כל ישראל הן עם הגדולים ממני והן בקטנים ממני. ותועלת התקשרות הגדולים ממני שעל ידם תתעלה מחשבתי, ותועלת התקשרות בקטנים ממני שיעלו על ידי. עד כאן שמעתי מפיו הקדוש.
קרית מלך כתב:יואילו החכמים לבאר: "ולזאת היה משה רבנו ע"ה מוכן כל רגע לנבואה כמ"ש עמדו ואשמעה וכו' והיה הולך וגדול בזאת המדרגה כל עת עד שעלה בידו וזכה אליה קודם סלוקו מן העולם, בשלימות היותר אפשרי בכח האדם לזכות בעודו בזה העולם. כמו שמצינו במשנה תורה בפרשת והיה אם שמוע שתחלה אמר 'לאהבה את ה' אלוקיכם', ותיכף לו בפסוק שאחריו אמר בלשון מדבר בעדו 'ונתתי מטר ארצכם', שהוא הנותן והפועל. כי התבטל בעיני עצמו ממציאות כלל, ורק השכינה לבד המדברת לכן אמר 'ונתתי'. וזהו שאמרו ז"ל 'שכינה מדברת מתוך גרונו של משה', וכמו שאמר הכתוב 'פה אל פה אדבר בו' ולא כתיב 'אליו' אלא 'בו', בתוכו ממש".
צופה_ומביט כתב:צופה_ומביט כתב:לא נכנס לעצם הויכוח שמתנהל כאן. רק הפליאו אותי המשפטים הבאים:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בינתיים אין לנו אלא כתבי החסידים האחרונים, ולא ספרי היסוד של החסידים. לא מהתניא ולא מהנועם אלימלך, לא מהשפת אמת ולא מהמאור ושמש. כל ענייני מדרגות הצדיק אפשר להבין כתכלית רצויה לכל אדם להתאוות אליה.
אם יש מקורות חסידיים להמושג החדש הזה של התקשרות שפירושו שעבודת המקושר עוברת דרך ה'רבי' וצריכים לקשר זו להגיע להשפעת הקב"ה, למה טרם הביאו ולו מראה מקום אחד.
אולי זה כי כל פי שפתח אי פעם ספר יסוד חסידי בפתיחה אקראית סביר להניח שמיד נפתח לו בקטע שכזה.
עיקר מה שמרגישים חסידים לפעמים צורך "להתגונן" הוא נגד טענות ל"חידושים של החסידות" שלא היו מוכרים ביהדות קודם, ועל זה טורחים להביא מקורות לשיטתם מחז"ל וראשונים. אבל לשאול היכן כתוב כל הנ"ל בספרי היסוד של החסידות? כנראה השאלה כ"כ מוזרה לאנשים כאן שלא ראו צורך להתייחס אליה.
[האמת שפלא אצלי שדוקא המשתייכים לחב"ד מגיבים כאן, בזמן שכמדומה שדוקא בספרי היסוד שלהם אין כמעט דיבורים וזכר (ואולי אין בכלל, איני יודע. ועכ"פ בודאי שלא עושים מזה לא עסק ולא יסוד מוסד וכו') מעניין זה של התקשרות לצדיק וכיו"ב, ואף אא"ט יש מימרות הפוכות מאדמוה"ז, ושזה אחד ההבדלים בין "חסידי פולין" (בלשונם, ומעודי תמהתי וכו') לחסידות חב"ד וכו', וראה במכתבים שבסו"ס פרי הארץ].
כבודו בקי קצת בספרי היסוד של החסידות?
האמירה "כל ענייני מדרגות הצדיק אפשר להבין כתכלית רצויה לכל אדם להתאוות אליה" מבוססת על ידיעה אישית של כבודו בספרי חסידות?
הנה קצת [ורק על נקודה אחת] מספר החסידות הראשון שנדפס:תולדות יעקב יוסף פרשת שמיני:
אענה את השמים, שאשפיע אל הצדיקים שנקרא שמים, והם יענו את הארץ להמשיך השפע לכל העולם הנקרא ארץ, וכמ"ש (ברכות יז:) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני. וה"ה בהיפך כשאין העולם זכאי אז יפ"קוד [לשון חסרון כמו (שמואל א כ, כה) ויפקד מקום דוד] על צבא המרום, שנחסר השפע מצדיקי יסודי עולם, ואז גם על האדמה מגיע הפגם וחסרון השפע בכולם.
שם פרשת קדושים:
הצדיק הוא צנור להמשיך שפע החיים מן חיי החיים אל שאר איברים שהם בני דורו, על דרך בשביל חנינא בני (ברכות יז:).
שם פרשת ואתחנן:
שמעתי ממורי זלה"ה פירוש הש"ס (ברכות יז:) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, שעושה שביל וצינור להשפיע שפע ברכה לעולם, ודפח"ח.
צדיק יסוד עולם (משלי י, כה), ובו מעבר השפע לכל העולם שהם שאר איברי הגוף הנקראים המונים. ועד"ז אמרו כל העולם ניזון בשביל חנינא בני (ברכות יז:), שהוא השביל והצינור הנקרא רצון, שהוא ראש הגויה.
והאריך בזה תלמידו של הבעש"ט המגיד ממעזריטש בליקוטים יקרים אות רפא. ישנו באוצר, תראה שם.
[כאמור, זה על קצה המזלג ממש, ורק על נקודה אחת. כי למה לצטט כרוכלא, זה מלא בכל מקום, רק לפתוח ולקרוא].
באם דברים כאלה אינם מקורות בעיניך כי יש לפרשם/להבינם - בשופי או בפלפול או בדוחק - באיזו דרך אחרת או בהשאלה או בדרך משל וכיו"ב, זכותך, אבל כעת אין זו אלא כבר שאלה של פרשנות, אבל לא שאין מקורות. כלומר: לטוענים כך יש מקורות לשיטתם, ורק שאתה בוחר לקרוא בהם משהו אחר. יכול להיות. אבל אין תלונה על מי שקרא אותם כפשוטם. [וכשהקוראים האלה הם תלמיד אחר תלמיד אחר תלמיד עד לבעלי המימרא, יש להניח שהם ידעו יותר מקרוב למה התכוון בעל המימרא. בטח יותר ממישהו שחי מאתים וחמשים שנה אח"כ שגם גדל כל ימיו בחשיבה אחרת והשקפתו עוצבה על ידי בעלי משנה אחרת והתוודע למימרות האלה רק עכשיו].
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מקורות חסידיים להמושג החדש הזה של התקשרות שפירושו שעבודת המקושר עוברת דרך ה'רבי' וצריכים לקשר זו להגיע להשפעת הקב"ה.
ידידי, זה מה שביקשת, ולזה הבאתי מקורות.
הצדיקים משפיעים טובה לעולם, ועדיין אסור לעבוד אותם.
לפני שאתה מבקש מקורות קדומים לדבר כזה [לעבוד את הצדיק], תביא אתה מקורות שבכלל מישהו אומר דבר כזה.
תביא מקור בספרי חסידים שצריכים להתקשר לצדיק מעבר מצות כבוד תלמיד חכם והדבקות בו.
הבאתי. לכל היותר זו פרשנות שלהם למצוה להידבק בתלמידי חכמים. אבל לגבי עצם הפרשנות הזו - הבאתי מקורות.
תביא ראיה שהעבודה של היחיד בישראל הוא דרך עבודת הצדיק
הבאתי והביאו עוד.
וכן צריך לכוון את מעשיו.
לא לגמרי מבין מה כוונתך כאן. אבל הבאתי לעיל שצריך לקשר עצמו וכו'.
צופה_ומביט כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מקורות חסידיים להמושג החדש הזה של התקשרות שפירושו שעבודת המקושר עוברת דרך ה'רבי' וצריכים לקשר זו להגיע להשפעת הקב"ה.
ידידי, זה מה שביקשת, ולזה הבאתי מקורות.
הצדיקים משפיעים טובה לעולם, ועדיין אסור לעבוד אותם.
לפני שאתה מבקש מקורות קדומים לדבר כזה [לעבוד את הצדיק], תביא אתה מקורות שבכלל מישהו אומר דבר כזה.
תביא מקור בספרי חסידים שצריכים להתקשר לצדיק מעבר מצות כבוד תלמיד חכם והדבקות בו.
הבאתי. לכל היותר זו פרשנות שלהם למצוה להידבק בתלמידי חכמים. אבל לגבי עצם הפרשנות הזו - הבאתי מקורות.
תביא ראיה שהעבודה של היחיד בישראל הוא דרך עבודת הצדיק
הבאתי והביאו עוד.
וכן צריך לכוון את מעשיו.
לא לגמרי מבין מה כוונתך כאן. אבל הבאתי לעיל שצריך לקשר עצמו וכו'.
שליח הציבור הוא הצינור אשר דרך בו עוברין השפעות לכללות ישראל ולפרטות. ולזה צריך להיות שליח הציבור ממולא בכל מיני מיטב ברוחניות, היינו בתורה ותפילה ומעשים טובים ותשובה באמת ולבבו נשבר, ובזה הוא מקושר תמיד בהשי"ת. וגם צריך להתקשר בכללות ישראל הוא בהם והם בו, ואזי הוא ממוצע בין ישראל לאבינו שבשמים והוא מקשר את ישראל לאבינו שבשמים, כי הם מקושרין בו והוא מקושר בהשי"ת. ואזי הולך השפע דרך השליח ציבור שהוא הצינור המעביר השפעות לכללות ישראל.
בתבונה כתב:אני מקווה שאתה מגזים
ורק מיעוט מאוד זניח טועה לחשוב שיש תנא/רב/באבא/אדמור שמנהיג את העולם, או לחילופין שיש לפנות אליו בבקשות או לחילופין שיש לעשות לו נחת רוח וכדומה...
מכל מקום יהודי צריך קודם כל לעסוק במוטל עליו. ולא בלפסול אחרים.
ודרכים רבות יש ללמד זכות
יהודי לא יפעיל מכשירי חשמל בשבת, כדי ללמד זכות על הציבור המסורתי שרובם תינוקות שנשבו. הוא ישמור שבת למהדרין וגם יחפש ללמד עליהם זכות.
צופה_ומביט כתב:נו, אז יש כמה משוגעים בשוליים [שלא מעניינים אף אחד ולא נחשבים גדולים או מנהיגים חוץ מאצל בני הכת שלהם]. בכל חוג ובכל שיטה תמצא כמה.
זה טבעו של עולם ואי אפשר למנוע את זה, איש בשיטתו.
נכון שככל שהשיטה נותנת מקום מרכזי לעניינים גבוהים ודקים ועמוקים הנוגעים ליסודות אזי הטעויות והשיגעונות של השוליים נוגעים יותר לגופי תורה.
אבל עדיין אין בזה סיבה למנוע טוב מבעליו רוב ככל ההולכים בשיטה ומתעלים ממנה בדרכי אמת ויושר.
גם בתורה יש ביטויים שנאמר עליהם שהרוצה לטעות יבוא ויטעה ביסודות ממש, והוא המטעה את עצמו ואין תלונה על התורה.
הם יתנו את הדין על עצמם, ובזה נגמר הענין.
לא מבין מה העניין והטעם להביא זאת באשכול.
משוגעים לא אמורים להעסיק את הדנים בגופי תורה בדיון רציני כדרכה של תורה.
צופה_ומביט כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מקורות חסידיים להמושג החדש הזה של התקשרות שפירושו שעבודת המקושר עוברת דרך ה'רבי' וצריכים לקשר זו להגיע להשפעת הקב"ה.
ידידי, זה מה שביקשת, ולזה הבאתי מקורות.
הצדיקים משפיעים טובה לעולם, ועדיין אסור לעבוד אותם.
לפני שאתה מבקש מקורות קדומים לדבר כזה [לעבוד את הצדיק], תביא אתה מקורות שבכלל מישהו אומר דבר כזה.
תביא מקור בספרי חסידים שצריכים להתקשר לצדיק מעבר מצות כבוד תלמיד חכם והדבקות בו.
הבאתי. לכל היותר זו פרשנות שלהם למצוה להידבק בתלמידי חכמים. אבל לגבי עצם הפרשנות הזו - הבאתי מקורות.
תביא ראיה שהעבודה של היחיד בישראל הוא דרך עבודת הצדיק
הבאתי והביאו עוד.
כן הבאת, משום שקראת חצי משפט
וכן צריך לכוון את מעשיו.
לא לגמרי מבין מה כוונתך כאן. אבל הבאתי לעיל שצריך לקשר עצמו וכו'.
הרואה כתב:העירוני באישי כי יש קבוצה נוספת שמפתחת דברים חמורים מאד, אני מעלה כמה חומרים שקיבלתי.
(על אף שמחומרים אלו נראה כי לע"ע עבודה זרה ממש אין כאן, אבל קרבה לזה מבחינת התבטלות והשתעבדות אולי כן).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:החידוש של החסידות היתה שזה נוגע להאיש הפרטי, שלמרות שאינו מנסה להתחבר לשמש כדי להתקרב לה', וד"ז נאסר מדין עבו"ז, מ"מ רצוי שהאדם יעשה פעולות להתחבר אל הצדיק, ולא משום מצות דביקות בתלמידי חכמים, אלא כדי שיפעלו תפלותיו ומצותיו. ואין המדובר כאן במי שקיים מצות דבקות בת"ח, ששכרו תהיה שהצדיק יעלה תפלותיו, אלא שזהו חלק אינטגרלי מעבודת האדם הפשוט, להתחבר להצדיק כדי שדרכו יעלו מצוותיו ותורתו ותפלותיו.
ורוב המקורות שהבאת, אתה ומקדש מלך, אינם נוגעים לד"ז כלל וכלל. ומתעקשים לחזור להביא עוד ועוד ועוד.
גביר כתב:אולי גם שייך לכאן - בניו של רבי חיים פלאג'י מספרים [אאל"ט הדברים נדפסו עם ספרו 'צוואה מחיים'] שאביהם מחה בהם כאשר אחד מהם זימן 'ברשות אבינו רוענו' מפני שאין לכנות כך בו"ד.
ישא ברכה כתב: והיום לצערינו גם הליטאים אומרים על רבותיהם 'אדונינו מורינו ורבינו'.
בברכה המשולשת כתב:ישא ברכה כתב: והיום לצערינו גם הליטאים אומרים על רבותיהם 'אדונינו מורינו ורבינו'.
זו דווקא הנהגה קדומה מימות הגאונים והלאה ונכב"ב
צופה_ומביט כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:החידוש של החסידות היתה שזה נוגע להאיש הפרטי, שלמרות שאינו מנסה להתחבר לשמש כדי להתקרב לה', וד"ז נאסר מדין עבו"ז, מ"מ רצוי שהאדם יעשה פעולות להתחבר אל הצדיק, ולא משום מצות דביקות בתלמידי חכמים, אלא כדי שיפעלו תפלותיו ומצותיו. ואין המדובר כאן במי שקיים מצות דבקות בת"ח, ששכרו תהיה שהצדיק יעלה תפלותיו, אלא שזהו חלק אינטגרלי מעבודת האדם הפשוט, להתחבר להצדיק כדי שדרכו יעלו מצוותיו ותורתו ותפלותיו.
ורוב המקורות שהבאת, אתה ומקדש מלך, אינם נוגעים לד"ז כלל וכלל. ומתעקשים לחזור להביא עוד ועוד ועוד.
ידידי, מה שהביאו לך נוגע גם נוגע, ולא "נוגע" אלא דברים מפורשים. המתעקש לענ"ד זהו אתה שמתעקש משום מה להכניס מילים לפה של הציטוטים הנ"ל ולפרש אותם בדרכים רחוקות, למשל מה שכתבת כאן כביכול אמרו שהענין הוא "לקיים מצות דביקות בת"ח" ואזי "שכרו יהיה שהצדיק יעלה תפילותיו" [לא אכנס להתעמק מה פשר הצעה זו, אין לי סיבה לעשות זאת], וכיו"ב שאר פלפולים ודיחוקים, השאלות והטיות לדברים רחוקים.
וכפי שכתבתי כמ"פ, גם אם משום מה אתה מחליט "לתרגם" ככה את הקטעים האלה, זכותך, אבל מה תלונתך על מי שהבין אותם כפשוטם לומר שאין להם מקור בספרי יסוד של החסידות? לשיטתם יש להם מקור. ומי גילה לך שדוקא הפירוש שלך הוא הנכון?
משמע לי שזר לך עד מאד החידוש הזה, ולכן מוכרח אצלך [אולי בגדר החיוב לדון לכף זכות] שלא זהו הפירוש, וצריך מקורות שא"א לפרשם בשופו"א באופן אחר אפילו רחוק כדי לומר חידוש כזה, ולכן עד שלא יימציאו לך איזה מקור שא"א לפרשו באופו"א באופן אחר אפילו רחוק לא תנוח דעתך. גם זה זכותך. אבל כאמור, אין לך לבוא בתלונות על מי שגם כתיבה כהנ"ל מספיקה להם בתור מקור.
ועיין בהקדמת הרמב"ן למלחמות השם, אין מקור אחד בתורה שאפשר לומר עליו שהוא מוחלט ומכריח ושא"א בשופו"א לפרש אחרת. ונוקטים לעיקר את מה שנראה פשוט יותר ומסתבר יותר בהבנה. ומעתה כל אחד ומה שפשוט יותר ומסתבר יותר אצלו לפי הרקע שלו והמחשבה שלו והאופי שלו וכו'.
ובנוגע לעצם בעלי ההבנה הנ"ל, כפי שכתבתי יש תורה שבעל פה ושרשרת מסירה עד לבעלי המימרות. אתה לא יכול לתלות כל הבנה אחרת באיזה שוליים זניחים, ועל כל מה שיביאו לך תאמר שהוא תלמיד שלא הבין את רבו וחוזר חלילה. כולל כשאומרים לך שמדובר בהבנה של גדולים וטובים ואתה מתעקש שיביאו לך ציטוט מפורש מאותו הגדול והטוב - ציטוט כזה שא"א לפרשו אחרת בשופו"א אפילו באופן רחוק - ועד שלא ימציאו לך כזה אין זו אלא הבנה של התלמידים הטועים שלו, וחוזר חלילה.
אני לא חושב שיש לי עוד מה לתרום כאן, ובזאת סיימתי את חלקי בזה בלי"נ.
תולדות יעקב יוסף פרשת שמיני:
אענה את השמים, שאשפיע אל הצדיקים שנקרא שמים, והם יענו את הארץ להמשיך השפע לכל העולם הנקרא ארץ, וכמ"ש (ברכות יז:) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני. וה"ה בהיפך כשאין העולם זכאי אז יפ"קוד [לשון חסרון כמו (שמואל א כ, כה) ויפקד מקום דוד] על צבא המרום, שנחסר השפע מצדיקי יסודי עולם, ואז גם על האדמה מגיע הפגם וחסרון השפע בכולם.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אתה לא יכול להגיד המילים 'טעיתי'? זה לא יעזור לך, כי טעית ונראה בעליל לכולם את הטעות הזאת.
וזהו כל התכלית של האשכול הזה, להראות ההבדל בין שתי העניינים, ולדון על מי שמגשר ביניהם.
מכל שלל המראה מקומות אנו רואים שהצדיק הוא מנהיג את העולם בצדקותו, אשר פירושו כפשוטו הוא שזכותו מגינה על הדור, והכל הולך כפי הדעה והצורך שלו.
וגם, שמי שזכה להיות מקושר לצדיק, דהיינו כפשוטו ע"י שמקיים מצות 'לדבקה בו' עם תלמידי חכמים, אשר פירושו מבואר בגמ', זוכה לכך שעבודתו את ה' תהיה ג"כ באופן נעלה יותר.
לאחמ"כ באו אנשי העדר והעלו את העבודה הזאת לרובד חדש, שעל כל אחד ואחד לכוון את עבודתו שתלך דרך הצדיק, ועליו לקשר נר"ן שלו להצדיק כדי שתהיה עבודתו עבודה נעלית. ומזה המשיכו הלאה ועוד, עד.....................
והשאלה של האשכול היא, מתי נגמר 'חסידות' ומתי התחילה עבודה זרה? הרמב"ם קורא לקצה המושג הזה בשם עבודה זרה, והביאור הפשוט בדבריו הוא שעבודת ה' פירושו שיש לכל אחד קשר אישי עם בוראו, ויש לו ציוויים אישיים ממנו, ואינו צריך כלל לשום ממוצע. והמצאת ממוצעים הוא גם איסור עצמי, וגם פריצת גדר שעל ידה יגיע האדם לעבוד עבודה זרה ישירה ולא להכיר את התלות הממוצע בהקב"ה. החסידים מתעקשים לתרץ את החלק השני, שסגידה לצדיק אינה מביאה לידי הפירוד הזה, ומתעלמים מהחלק האחר, שלבן ישראל נאסרה החלק הראשון ג"כ.
וכל תורת חב"ד של 'ממוצע המחבר' המתרת בקשות מהצדיק אינה תלויה באויר. זה שאמר את זה, גם אמר שאין לו מקור לזה בנגלה או בחסידות. כך שכל המקורות שלכם הופרכו מדברי עצמו.
ושם גם מבואר שיש קשר השפעה רוחני שהרב משפיע שפע אלקות לתלמידו. אלא שאיני בטוח שתבין את כוונת הדברים, כי צריך להיות מורגל בלשונו כדי להבינה.
דרומי כתב:הדבר הראשון שמלמדים ילד כשמתחילים לדבר
"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב"
כלומר, הדבר הראשון שמדגישים לילד יהודי הוא שיש מישהו באמצע, בין הקב"ה לבינו, ולא קיבלנו את התורה ישירות מהקב"ה אלא דרך משה
יושב הארץ כתב:ביננו הרי אין לך כל בעיה עם הע"ז שלהם ואתה יושן טוב עם זה בלילה.
כל מה שאתה רוצה זה להראות שהחסידים הם עדר חסרי דעת כלשונך, וזה כבר אמרת.
וחבל להטריח בשבילך לצטט עוד ספר ועוד רמב"ם.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בלבול ענק, מדעתי עכ"פ.
על זה הוספת שהואיל ומעלת הת"ח שמת בנוי על משהו שהיה מותר, נמשכה ההיתר לעולם, בבחינת דרכיה דרכי נועם. תי' זה מביא לידי גיחוך, ושוכחת מיסודן של הדברים, שיש בדברים אלו גשר קצר לשיתוף ועבו"ז, והוא הוא יסוד האיסור בזה. יסוד וסברת האיסור קיימת בתלמיד חכם שמת, ועשית כמין 'גזירת הכתוב' להתיר אותה תוך כדי העלמת עין מהסברא. מישהו קרא לזה ה'גישה ההונגרית', לא?
כאן הבאת עוד פעם את אותו טעות, שחזרתי עד בוש את הטעות שבה, ומאיזה טעם מעלימים עין ממנה. לא משנה מה הצדיק עושה, השאלה היא מה אנו אמורים לעשות עם זה.
האדם יכול לינק מהצדיק, הוא יכול לקבל השפעה מהצדיק, אבל כאשר הוא עובד את ה', הוא צריך לעשות את זה לבדו ללא שום ממוצע. וטרם הבאת מקור נגד זה.
התנאי פרק ב' מסביר את מצות הדבקות לת"ח ואין לזה שום קשר למה שאנו חוזרים פעם אחר פעם שזהו הנידון.
הסתכלתי באגרת שציינת, והיא האגרת המפורסמת, ואיני רואה האיך זה קשור לעבודת האדם הפרטי. הם היו דואגים משום שהשפעתם באה דרך הצדיק, שלא הכחשתי אליה, והוא ענה להם שאין זה בעיא שפירותיו נמצאים בעוה"ז, וע"כ גם השפעתו נמצאת בעוה"ז. אין זה קשור כלל לעבודת האדם הפרטי, ואתה מחטיא את המטרה עוד פעם.
מאיזה סבה אתה מתעקש לחזור לדברים שאתה ברור בהם, במקום להתמודד בהענין העיקרי פה.
ובזה יובן מאמר רז"ל על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בת"ח מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי ע"י דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא ית' וחכמתו א' והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחי' אחוריים של נפש רוח ונשמת ת"ח]
הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי' רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה' ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי' רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי' נשמתו שבג"ע העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי' זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי' התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע"י אהבה רבה
הרואה כתב:עוד משהו שקיבלתי מאחד החברים פה להעלות.
(להבנתי הדלה המקור מהבעש"ט הוא מהגניזה החרסונית, בקיצור אין כאן מקור).
יושב הארץ כתב:רבי חיים ויטאל:
"גם אמר לי [האריז"ל], כשהלכתי עמו לטבריא במערת רבי עקיבא, כי אמר לו רבי עקיבא שאזכור עשרה פעמים את רבי עקיבא זה אחר זה קודם כל תפילה מן השלושה תפילות ערב בוקר וצהרים ועל ידי זה יתעבר בי ויסייעני מאד"
— שער הגלגולים הקדמה לח
הרש"ש:
"יכוון לדבק ולקשר חיה שלו עם חיה של הצדיק וכו', נשמתו עם נשמת הצדיק"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים