ברכות ס: רב הונא בשם ר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ושם הביאו מעשה מר' עקיבא ובסוף באו ליסטים ואמר ר' עקיבא לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.
לכאורה שבאים על אדם יסורים עליו לפשפש במעשיו, להרהר בתשובה ולחשוב למה עשה ד' ככה. אם במקום זה הוא אומר: בטח זה לטובה, לכאורה יכול להגיע למדרגת אם תלכו עמי בקרי.
אודה למי שיש איזה מראה מקום בשאלה הזו.
[כמובן שאם מבין שזה ייסורים בתור עונש אבל אומר שמה שהקב"ה מעניש אותו זה דבר טוב כי ככה או יחזור בתשובה או ירווח לו לעולם הבא לא קשה - אבל סיום הסיפור הוא הקשה שבסוף ניצול מהליסטים ורע"ק אמר או אתם רואים שצדקתי שהכל לטובה. וזה לטובה ממש ולא עונש ולא ייסורים. ולכאורה יש פגם של לא להתבונן לפשפש ולהרהר תשובה]