האם יש כזה דבר מחיר הוגן לספר

[זאב ערבות]

נושא זה מענין ונוגע לכיסו של כל קונה וחובב ספרים ונידון פה בפורום בהבלעה באשכולות רבים, אך בעקבות אשכול זה שבוע הספר תשפ"ג קבלתי תגובה מפורטת במייל ממאן דהו שאינו חבר בפורום המסבירה בטוב טעם את מהלך קביעת המחירים באופן כללי.

בהקשר לנושא הנידון שם באשכול (הוגנות, שוק חופשי או 'חזירות'), הוא נושא שמאד מעניין אותי כבר כמה שנים, ואני עדיין מנסה לתפוס את צורת החשיבה של אנשים מהסוג שאיתו התווכחת. לאחר כמה שנים, הגעתי למין 'נוסחה' שעוזרת לי להבין את צורת ההסתכלות שלהם, ואת ההבדל בינה לבין הצורה הדוגלת ב'שוק חופשי'. אנסה להעלות את זה על הכתב, למרות שעד היום זה לא ממש מסודר אצלי:
הרעיון של 'שוק חופשי', וההוגנות הבסיסית שבו, פשוט מאד – מכיוון שאף אחד לא הכריח אף אחד אחר לעשות שום עסקה, ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהקונה והמוכר שניהם ילדים גדולים שיודעים להחליט מה טוב להם, הרי שאם נסגרה עסקה, בכל מחיר שהוא, סימן שהמוכר החליט שהכסף שוה עבורו יותר מהמוצר שבידו, והקונה החליט שהמוצר שוה עבורו יותר מהסכום שהוא שילם. זה אומר שבוודאות גמורה שני הצדדים הרוויחו מנקודת ההסתכלות האישית שלהם ויצאו מרוצים מהעסקה, שהרי אחרת הם לא היו עושים אותה, וכל טענה על חוסר הוגנות היא לכאורה אבסורדית.
הבעיות ב'שוק החופשי' מתחילות בחוסר איזון בעסקאות. כלומר, הוכחנו לעיל ששני הצדדים מרוויחים בעסקה, אבל לא שאלנו כמה כל צד מרוויח. יכול מאד להיות שצד אחד, נגיד לצורך הדוגמא – הקונה, מרוויח הרבה, דהיינו המוצר שהוא קנה שוה לו הרבה יותר מהמחיר ששילם, ולעומת זאת הצד השני – בדוגמא שלנו המוכר, מרוויח מעט, כלומר הכסף שהוא קיבל שוה לו רק קצת יותר מהמוצר שהוא נתן תמורתו. העיסקה בצורה כזו היא עדיין חיובת – כל הצדדים מרוויחים, אבל היא לא מאוזנת – צד אחד מרוויח ממנה יותר.
עכשיו – אם חוסר האיזון הזה בעיסקאות היה אקראי, לא נראה לי שלמישהו היתה בעיה עם זה. אף אדם בר דעת לא ידרוש למנו ולאסור כל עיסקה שבה אין שוויון מוחלט ברווח (הסובייקטיבי!) של שני הצדדים. זה בלתי אפשרי וגם מיותר. הבעיות מתחילות כאשר חוסר האיזון הוא לא אקראי, אלא צד מסויים (בדרך כלל הצד המוכר) פועל באופן כלשהו כדי להבטיח מצב שבו תמיד יהיה חוסר איזון – והוא תמיד יהיה לטובתו. גם במצב כזה כמובן שהלקוח עדיין יתקשה לטעון לחוסר הוגנות – הרי אתה הלקוח סוף כל סוף הרווחת מנקודת מבטך בכל עסקה ועסקה, ואם כן מה לך כי תלין, וכי צרה עינך בכך שהצד המוכר הרוויח יותר ממך? אך בפועל כל אחד מבין שמצב שבו אנשים מעטים שעושים הרבה עסקאות – דהיינו המוכרים (אדם שמוכר מוצרים מעורב בכמות הרבה יותר גדולה של עסקאות עם הרבה יותר אנשים מאשר אדם שנמצא רק בצד הקונה), עושים פעולות כדי לדאוג שהרווח בכל העסקאות שהם עושים יהיה לא מאוזן – לטובתם, הוא מצב לא בריא לחברה שגורם הטווח הארוך להורדת רמת החיים של אנשים רבים (שיכולים להרשות לעצמם פחות מוצרים) לטובת העלאה גדולה ברמת החיים של אנשים מעטים. למושג הזה אנשים מתייחסים באופן כללי בשם 'חוסר הוגנות'.
כדי למנוע היווצרות של מצב מעין זה מסתמכים על המצב של תחרות – אם מוכר כלשהו ינסה להפר את האיזון ולהטות אותו לטובתו, הקונים יצביעו ברגלים ויעברו לקנות מהמתחרה שלו. המנגנון הזה לא תמיד עובד מכל מיני סיבות (למשל, המוכרים מארגנים קרטל), וגופים ממשלתיים גדולים הוקמו כדי לשמור עליו פועל, והמלחמה בין הצדדים נמשכת עד אין קץ, כשכל צד קוצר הצלחות במקומות מסוימים ונכשל במקומות אחרים.
לשאלה המסויימת הנידונה – האם רשתות והפצת הספרים מרוויחות יותר מידי, אומר את האמת שאני לא מצליח להבין בכלל על מה מוסב הדיון. הדיון האם פלוני או אלמוני מרוויח יותר מידי יכול למלא גליונות על גבי גליונות בשאלות כמו מה הוא ה'די' ומהו 'יותר מידי', כמה ראוי שמישהו ירוויח בהתחשב בסיכון שהוא השקיע בעסק, בעבודה שהשקיע ובכישרון הייחודי שהביא לעניין, וכדו' וכדו'. אבל יש תנאי קודם לכל דיון בשאלה האם מישהו מרוויח יותר מידי - לדעת כמה הוא בכלל מרוויח. בלי הנתון הזה כל הדיון הוא לא יותר מבדיחה ארוכה (או 'פארסה' בלשון המקובלת...).
וכן אני תוהה לעצמי – האם מישהו מהמתפלפלים יודע מהו אחוז הרווח השנתי של רשת חנויות, הפצה או הוצאה כלשהי? אם לא – על מה מתבסס הדיון בכלל? אם לומר את האמת, אני מניח שההיגיון של הטוענים עובד בערך כך – אם בשנה שעברה הספרים עלו פחות ועדיין הרשת הרוויחה יפה (שאם לא כן היא היתה נסגרת או מעלה מחירים כבר שנה שעברה), והשנה המחירים עלו, אם כן ברור שהרשת גורפת לכיסה יותר רווח ומה ששנה שעברה הספיק בעיניה כבר לא משביע את תאבונה השנה. הארגומט הזה נגוע בכשל אחד – כידוע לכל מי שחי כאן גם ההוצאות בכל תחום עלו משמעותית – כולל ההוצאות של הרשתות, ולכן מעליית מחירי הספרים אין אפשרות להסיק ששורת הרווח הסופית של הרשתות גדלה.
ובהערת אגב, לדעתי לרוב הציבור דווקא לא ממש איכפת שיעלו את מחירי הספרים. איך אני יודע? מרשת 'אור החיים'. בארץ הקודש יש במקומות רבים סניפים סמוכים עד סמוכים מאד של רשתות הספרים 'יפה נוף' ו'אור החיים'. כל מי שבדק קצת יודע שברוב הספרים רשת אור החיים איננה זולה יותר – אלא מוכרת באותו המחיר או בכמה שקלים יותר (כמה שקלים בספר ממוצע אומר בערך 5%). במצב הזה הייתי מצפה שאף אחד לא יציג את כף רגלו בסניפי אור החיים, שהרי במרחק של שתי דקות הלכה או פחות ישנה רשת זולה יותר שמוכרת את אותם הספרים ויותר. מכך שבשנים האחרונות לא נסגר או הוריד מחירים אף סניף של אור החיים (מלבד הסניף הראשון שלהם, עובדה שככל הנראה לא קשורה לתחרות אלא למיקום ברחוב צדדי), אני מסיק שאנשים רבים מאד עדיין קונים שם – מה שאומר שלא באמת איכפת להם לשלם כמה שקלים יותר ללא סיבה מיוחדת. כשזה המצב, אני לא רואה אף תמריץ לרשתות להוריד מחירים – ואדרבא, אני מתפלא על כך ש'יפה נוף' עדיין לא העלו מחירים והשוו אותם לאלו של 'אור החיים'.

[קו ירוק]

אז כנראה שיש לכל דבר סיבה, ומי שמחפש ספר בחנות גדולה ועשירה בספרים, ולא רק מוצרי מדף עונתיים, ילך למקום שהמחיר מעט יותר גבוה אבל ימצא מבוקשו.
וכיו"ב על זה הדרך

[תא חזי]

נושא זה מענין ונוגע לכיסו של כל קונה וחובב ספרים ונידון פה בפורום בהבלעה באשכולות רבים, אך בעקבות אשכול זה שבוע הספר תשפ"ג קבלתי תגובה מפורטת במייל ממאן דהו שאינו חבר בפורום המסבירה בטוב טעם את מהלך קביעת המחירים באופן כללי.

תגובה יפה, רק נקודה אחת: אותו אחד שכתב באשכול שם, לאן רוחו נושבת? האם הוא חושב שתקום יום אחד רגולציה על מחירי ספרים? ספרים הם מותרות, וברשות המוכרים והמחברים והמפיצים והחנויות והמכונים למכור עותק גם במיליוני דולרים, ואם לא תרצה - אל תקנה. ואם רבים לא ירצו ויחרימו וישברו את מטה לחמם של החמדנים - אין הכי נמי, זה נטו עניין כלכלי. אין מצווה לזכות את הרבים במסירה במחירי הפסד של נייר ודיו מחוברים וכרוכים זה בזה מהכא להתם. יש מצווה של לימוד תורה, שיכולה להתקיים במגוון דרכים אחרות.
החזירות פושה בכל, והמגזר החרדי לא שונה בזה בשום מגזר אחר (עיין ערך פרשיית השטריימלאך וכובעי הסאמעט הטריה).
מי שרוצה שלא יקנה. אם יחידים לא יקנו - זה לא יעזור. אם רבים לא - זה יזיז משהו. ואם רוצים שמשהו באמת יזוז - אולי הגיע הזמן לשקף לנגידים הדגולים (שלעתים תורמים על עיוור, בעיקר למכונים עם "שם" גדול ומפוצץ, בעוד לאחרים הם משגעים את השכל בדרישות מופרכות) את שיטות העבודה והרווח של המכונים, זה בהחלט יזיז הרים (ודי למבין).

אני מסיק שאנשים רבים מאד עדיין קונים שם – מה שאומר שלא באמת איכפת להם לשלם כמה שקלים יותר ללא סיבה מיוחדת. כשזה המצב, אני לא רואה אף תמריץ לרשתות להוריד מחירים – ואדרבא, אני מתפלא על כך ש'יפה נוף' עדיין לא העלו מחירים והשוו אותם לאלו של 'אור החיים'.

אין מה להתפלא, למרות הסחרחורת שאני מקבל כשאני נכנס לאור החיים (מרוב תחלופה של ספרים עונתיים, משל היה מדובר בירקניה ולא בחנות ספרים, וכשאתה מבקש ממנו ספר שרק לפני חודש היו 3 כדוגמתו בחנות, אתה מגלה שהוחזר למחסן המרכזי וכולי האי ואולי שיוכל להזמין לך), עדיין ליפה נוף יש מבחר ברמה נמוכה יחסית (בפעם האחרונה שהייתי בסניף שלהם, זה היה כמו חנות 'אבות ובנים' רק לספרים - הרוב שם היה ספרי קומיקס (בכמויות בלתי נתפסות), ספרי סיפורת לילדים ונוער, ספרים ב10-20 ש"ח שמוציאים כדי לרוקן את המחסן, וכמה ספרי יסוד בהוצאות לשם/עוז והדר). כנראה הם מכירים את מקומם.

[זאב ערבות]

נושא זה מענין ונוגע לכיסו של כל קונה וחובב ספרים ונידון פה בפורום בהבלעה באשכולות רבים, אך בעקבות אשכול זה שבוע הספר תשפ"ג קבלתי תגובה מפורטת במייל ממאן דהו שאינו חבר בפורום המסבירה בטוב טעם את מהלך קביעת המחירים באופן כללי.

תגובה יפה, רק נקודה אחת: אותו אחד שכתב באשכול שם, לאן רוחו נושבת? האם הוא חושב שתקום יום אחד רגולציה על מחירי ספרים? ספרים הם מותרות, וברשות המוכרים והמחברים והמפיצים והחנויות והמכונים למכור עותק גם במיליוני דולרים, ואם לא תרצה - אל תקנה. ואם רבים לא ירצו ויחרימו וישברו את מטה לחמם של החמדנים - אין הכי נמי, זה נטו עניין כלכלי. אין מצווה לזכות את הרבים במסירה במחירי הפסד של נייר ודיו מחוברים וכרוכים זה בזה מהכא להתם. יש מצווה של לימוד תורה, שיכולה להתקיים במגוון דרכים אחרות.
החזירות פושה בכל, והמגזר החרדי לא שונה בזה בשום מגזר אחר (עיין ערך פרשיית השטריימלאך וכובעי הסאמעט הטריה).
מי שרוצה שלא יקנה. אם יחידים לא יקנו - זה לא יעזור. אם רבים לא - זה יזיז משהו. ואם רוצים שמשהו באמת יזוז - אולי הגיע הזמן לשקף לנגידים הדגולים (שלעתים תורמים על עיוור, בעיקר למכונים עם "שם" גדול ומפוצץ, בעוד לאחרים הם משגעים את השכל בדרישות מופרכות) את שיטות העבודה והרווח של המכונים, זה בהחלט יזיז הרים (ודי למבין).

אני מסיק שאנשים רבים מאד עדיין קונים שם – מה שאומר שלא באמת איכפת להם לשלם כמה שקלים יותר ללא סיבה מיוחדת. כשזה המצב, אני לא רואה אף תמריץ לרשתות להוריד מחירים – ואדרבא, אני מתפלא על כך ש'יפה נוף' עדיין לא העלו מחירים והשוו אותם לאלו של 'אור החיים'.

אין מה להתפלא, למרות הסחרחורת שאני מקבל כשאני נכנס לאור החיים (מרוב תחלופה של ספרים עונתיים, משל היה מדובר בירקניה ולא בחנות ספרים, וכשאתה מבקש ממנו ספר שרק לפני חודש היו 3 כדוגמתו בחנות, אתה מגלה שהוחזר למחסן המרכזי וכולי האי ואולי שיוכל להזמין לך), עדיין ליפה נוף יש מבחר ברמה נמוכה יחסית (בפעם האחרונה שהייתי בסניף שלהם, זה היה כמו חנות 'אבות ובנים' רק לספרים - הרוב שם היה ספרי קומיקס (בכמויות בלתי נתפסות), ספרי סיפורת לילדים ונוער, ספרים ב10-20 ש"ח שמוציאים כדי לרוקן את המחסן, וכמה ספרי יסוד בהוצאות לשם/עוז והדר). כנראה הם מכירים את מקומם.

שכחת להזכיר ספרי ח. ו.... בכל אופן לא אני כתבתי את הדברים ולגבי תמיהתך לאן רוחו של הכותב נושבת, נחכה ונראה אם יכתוב לי תשובה, אך מההתכתבות עמו נראה שהוא אדם מפוכך מאוד ומציאותי ורק מסביר איך עובד השוק, כמובן שלכל מוצר יש כללים מיוחדים משלו, ומה שקורה היום בשוק הספרים החרדי זה לא שונה. ואכן צריך עיון מדוע נמשכים לחנויות הרשתות, וסיבה אחת היא ששם צורת הנגשת הספרים ידידותית, עם מושבים לקריאה ותאורה טובה ודוכנים נוצצים ועוד וזה מושך לקוחות.

[תא חזי]

מושבים לקריאה

זה באמריקע, לא כאן (אולי רק בחנויות הענקיות של אוה"ח בירושלים, אבל אני כבר לא זוכר), בשאר מקומות ורשתות ליתא כלל ועיקר.

[מחשב מסלול]

זה נושא מורכב בפרט שכל המשק בסוג של טירוף

למשל יש חנות ידועה בבני ברק
יש שם מבחר עצום וסדר ששווה...

אבל יש שני חסרונות משמעותיים:
שאין מחיר על הספרים, והמחיר דומה לזה של בית מרקחת...

באמת צריכים לעמוד על זה - שבעלי החניות יפחדו מהפקעת מחירים.

עוד נקודה מעניינת שספרי קבלה - דופקים להם מחירים
כי אין הרבה אופציות, ומי שקונה אין לו ברירה קונה בכל מחיר...

[זאב ערבות]

מושבים לקריאה

זה באמריקע, לא כאן (אולי רק בחנויות הענקיות של אוה"ח בירושלים, אבל אני כבר לא זוכר), בשאר מקומות ורשתות ליתא כלל ועיקר.

כך ראיתי באחד מסניפי אור החיים וסברתי שכך בכולם. ובקשר לאמריקה, מסופקני אם תמצא חנות חרדית עם מושב, האנשים טרודים מדי בפרנסה מלשבת בחנות ספרים. ודרך אגב, חנות הספרים הטובה בעולם שהיא ביגלייזן בבורו פארק קטנה ביותר ונראית כמו מחסן ספרים, אך אין אספן רציני בעולם שלא קונה שם, אין להם מתחרים. אם מחפשים ספר ולא מוצאים כדאי לברר אצלם. דרך אגב אין להם אתר (זו לא פרסומת אלא בגדר עזר אחים)

[תא חזי]

עוד נקודה מעניינת שספרי קבלה - דופקים להם מחירים
כי אין הרבה אופציות, ומי שקונה אין לו ברירה קונה בכל מחיר...

האמת שלגבי ספרי קבלה, אגלה לך בסוד הידוע ליודעי ח"ן - מקובלים "אמיתיים" קונים ספרים אלו ב"חנויות המפעל", דהיינו אצל המחברים ובישיבות המקובלים, שם המחיר לאין ערוך פחות ממה שברשתות (דוגמא בעלמא שראיתי לאחרונה, ספר קבלה מר' ששון שנדוך, שי"ל לאחרונה באהבת שלום, נמכר שלא בשבוע הספר בכשני-שליש ממחירו ברשתות השיווק ובמרשתת). מי שקונה ברשתות הספרים או באתרי האינטרנט, אלה לרוב אנשים שגם לא מודעים לכך שאפשר להשיג את הספרים בזול וגם אפעס מוכנים בעצם לשלם כאלה מחירים.

[זאב ערבות]

עוד נקודה מעניינת שספרי קבלה - דופקים להם מחירים
כי אין הרבה אופציות, ומי שקונה אין לו ברירה קונה בכל מחיר...

האמת שלגבי ספרי קבלה, אגלה לך בסוד הידוע ליודעי ח"ן - מקובלים "אמיתיים" קונים ספרים אלו ב"חנויות המפעל", דהיינו אצל המחברים ובישיבות המקובלים, שם המחיר לאין ערוך פחות ממה שברשתות (דוגמא בעלמא שראיתי לאחרונה, ספר קבלה מר' ששון שנדוך, שי"ל לאחרונה באהבת שלום, נמכר שלא בשבוע הספר בכשני-שליש ממחירו ברשתות השיווק ובמרשתת). מי שקונה ברשתות הספרים או באתרי האינטרנט, אלה לרוב אנשים שגם לא מודעים לכך שאפשר להשיג את הספרים בזול וגם אפעס מוכנים בעצם לשלם כאלה מחירים.

לא לכל אחד יש את הזמן לרוץ אחר מציאות או לחכות למבצע. ומה יעשה אחד שגר בחיפה או במאנסי? יסע למשרד של אהבת שלום לקבל הנחה של 50 שקלים? בשביל שרות משלמים, ובהזדמנות זו גם אענה בקצרה לכותרת האשכול: אין כזה דבר מחיר הוגן לספר! כל ספר הוא יחידה בפני עצמה והמחיר תלוי בגורמים שונים וכל קונה צריך לעשות חשבון עד כמה חשוב לו שהספר יהיה בספרייתו לפי האמצעים הכספיים שלו, ואם אין לו, אין לו להתלונן שהספר לא נמכר במחיר שהוא מחשיב כשווה לכל נפש. לפני שהוא מחליט שהספר יקר שיתקשר למחבר וישאל אותו מדוע זה המחיר ויגלה עד מהרה שבהרבה מקרים המחיר היה צריך להיות אף גבוה מכך. בקשר למכונים וכדומה הם צריכים לתחזק עסק שלם עם פועלים וזה מייקר את הספרים שלהם, רוב הספרים שלהם לא רבי מכר, ואלה שכן מסבסדים את אלה שלא.

[זאב ערבות]

קבלתי תגובה מכותב ההודעה הראשונה על כמה דברים שנכתבו כאן באשכול ובאשכול שבוע הספר העברי (ושמתי את מה שנוגע לשם באותו אשכול לגבי עימוד ספרים) ודבריו מחכימים ביותר:

נראה שנכון לעכשיו רוב המגיבים חלקו עלי דווקא בפסקה האחרונה לגבי יפה נוף ואור החיים. כנראה שההתנסות האישית שלי בנושא לא משותפת לרוב האנשים. יפה נוף אכן נותנים הרבה יותר דגש על תחום ספרי הקריאה ופחות על ספרי הקודש, וכנראה זה מורגש ללקוחות רלוונטיים. כשלעצמי בתור משתמש 'אוצר החכמה' אני כבר כמעט ואינני קונה ספרי 'יסוד', ואולי לכן היתרון של אור החיים בתחום לא היה מורגש לי.
לגבי ההוא ששאל "רק נקודה אחת: אותו אחד שכתב באשכול שם, לאן רוחו נושבת? האם הוא חושב שתקום יום אחד רגולציה על מחירי ספרים?" כמדומה שהוא איננו מתכוון אלי אלא למי שהתווכחת איתו באשכול השני ('דרופתקי דאורייתא'). אם שואלים אותי, אני לא רואה מצב כרגע שבו נאלצים להתערב חיצונית בשוק הספרים. הסיבה לכך קשורה לעובדה שזה 'מותרות', אך לא בגלל מה שהכותב שם אמר ש'מי שרוצה מותרות שישלם', אלא מכיוון אחר – על דברים שהם לא מותרות, יש סיכון גבוהה שהמוכרים ינצלו את כוחם כדי להעלות מחירים עד בלי די. למשל, גם אם יעלו את מחירי הקמח פי 10 אנשים עדיין יקנו קמח (ומאפים שמיוצרים ממנו) מכיוון שקמח זה מוצר יסוד, ואנשים ישלמו (גם אם בצער) כמעט כל מחיר שיושת עליהם. תרחיש האימים הזה מוביל את הממשלה לשים עין על הנושא ולנסות לנקוט פעולות שונות כדי למנוע אותו (שהאגרסיבית שבהם היא ה'מחיר בפיקוח' על לחם אחיד ועוד מוצרים). לעומת זאת, במחירי הספרים אין סיכון כזה. כל העלאת מחירים רצינית של ספרים בשוק התורני תגרום לירידה מורגשת במכירות, ולכן אין סיכון שהמוכרים יעשו זאת, וטווח המשחק שלהם נשאר ברמת הכמה אחוזים לכאן או לשם, שזה לא מספיק חשוב כדי לגרום להתערבות ממשלתית.
עכ"פ הנקודה העיקרית בדברי היתה שהטענות על 'חזירות' של מישהו בלי שיודעים כמה בכלל הוא מרוויח, בעצם מבוססות על הנחה מוקדמת שפלוני (שבדרך כלל הוא עשיר, ובדרך כלל הטוען לא פגשו מעולם) הוא חזיר, והן סתם לבוש יפה (או מכוער) לאמירה המכלילה 'כל העשירים גנבים' (שההיגיון הנפלא שעומד מאחוריה הוא "איך זה שהוא עשיר ואני לא? בטח כי הוא גנב ואני צדיק וישר!").